קלאב פוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלאב פוט.

רגל סוסנית/ קלוטה/ קלובה, או בשמה המוכר יותר - קלאב פוט (CLUB FOOT, מינוח רפואי : TALIPES EQUINOVARUS) היא אחד המומים האורתופדיים הנפוצים ביותר בקרב ילודים. זהו עיוות אורתופדי בכף הרגל הניתן לטיפול ותיקון, ונובע מהתפתחות בלתי תקינה של העובר. העיוות נגרם כתוצאה מאורך לא תקין של הגידים והרצועות ברגל התחתונה ובא לידי ביטוי בנטייה פנימה של כפות הרגליים. במקרים רבים גיד אכילס קצר הוא זה שגורם לנטיית הרגל כלפי מטה.

שכיחות התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבוס הוא אחד השלבים החשובים בתהליך הטיפול.
אותו תינוק, כאן בן שנתיים, נולד עם קלאב פוט דו צדדי חמור. לאחר טיפול בשיטת פונסטי הוא ללא הגבלות תנועתיות וללא איחור התפתחותי.

מקרה של קלאב פוט מופיע בכאחת מתוך אלף לידות ובאופן כללי שכיח יותר בקרב בנים. בכחצי מהמקרים מדובר בקלאב פוט דו צדדי (כזה המופיע בשתי הרגלים). הסיבה לרוב מקרי הקלאב פוט אינה ידועה. לעתים רחוקות נלוות לקלאב פוט בעיות נוירולוגיות ו/או כרומוזומליות ולכן מומלץ לבצע בדיקות מקיפות לאחר אבחון קלאב פוט עוד במהלך ההריון. כמו כן ייתכן וקיים מרכיב תורשתי בהתפתחות המום.

אבחון קלאב פוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, רוב המקרים מאובחנים באופן ראשוני כבר בסקירת המערכות הראשונה באמצעות אולטרה סאונד. במקרים אחרים הקלאב פוט מתגלה בלידה. חומרת הקלאב פוט נקבעת רק לאחר הלידה, בבדיקת אורתופד ילדים מומחה שעבר הכשרה לטפל בקלאב פוט. בין הקריטריונים הקובעים את חומרת העיוות ניתן למנות את גמישות הרגליים וקשיחות העיוות. לאחר האבחון הטרום לידתי מומלץ להמשיך במעקב אצל רופא הנשים המטפל. מרבית רופאי הנשים ימליצו על סדרת בדיקות נוספת (מי שפיר, אקו לב העובר, ייעוץ גנטי ומעקב אולטרה סאונד).

טיפול בקלאב פוט בישראל ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לפני כ-10 שנים טיפלו בקלאב פוט בישראל באמצעות ניתוחים מאסיביים של כפות הרגליים. כיום מקובלת בישראל ובעולם שיטת "פונסטי" שפותחה על ידי דוקטור איגנאסיו פונסטי (Ignacio Ponseti) מאוניברסיטת איווה שבארצות הברית. רוב האורתופדים במרפאות האורתופדיות הגדולות בבתי החולים עברו הכשרה והם בעלי ניסיון בטיפול בקלאב פוט בשיטה זו.

לפי שיטת פונסטי, הטיפול מתחיל בסמוך ללידה (או בשבועות הראשונים שלאחריה) בהערכה מקצועית של חומרת הקלאב פוט על ידי אורתופד ילדים מומחה. בשלב ראשון התינוק מגובס בסדרת גבסים שמטרתם לעצב מחדש את הגידים, הרצועות והעצמות ולהביאם למצב הרצוי. הגבס מוחלף מדי 5-7 ימים. טיפול ממוצע כולל כ-4-8 גבסים.

בשלב השני מבוצעת הערכה מחדש על ידי האורתופד המטפל, ובחלק מהמקרים, אם גיד אכילס אינו גמיש וארוך מספיק, מבוצעת "הארכת גיד אכילס". זהו הליך כירורגי קצר ופשוט שלאחריו מגבסים לשלושה שבועות על מנת לאפשר לגיד להחלים ולהתחדש באורך הרצוי. בשלב האחרון יש צורך לשמר את התיקון שהושג, זאת על ידי סד שיקומי ונעליים מיוחדות. שעות הנעילה מופחתות בהדרגה כדי לאפשר התפתחות מוטורית תקינה, ואכן, ברוב רובם של המקרים, אין הפרעות התפתחותיות או הפרעות תפקודית לטווח ארוך. בשיטת פונסטי לא נעשה שימוש בצילומי רנטגן, כף הרגל המתוקנת גמישה וטווחי התנועה טובים. יש לציין שהמפתח לטיפול מוצלח נתון בידי ההורים. הקפדה על הוראות הרופא, נעילת הנעליים על פי הפרוטוקול והיענות הורית כללית לטיפול חשובים ביותר להצלחתו.

שיטה נוספת שקיימת בישראל אך אינה פופולרית כמו שיטת פונסטי היא שיטת בן-סהל/ דימליו (השיטה הצרפתית/ מסורתית): זו שיטה לא ניתוחית (למעט הארכת גיד) בה מבוצעות מתיחות על בסיס יומי. בתום כל סדרת מתיחות מוחזקת הרגל בעמדה הרצויה בעזרת אגד מדבק. בשעות השינה נשמר טווח התנועה על ידי מכשיר CPM‏ (Continuous Passive Motion). עיקר התיקון מושג ב-3 החודשים הראשונים לחיים. אם הושג תיקון בשיטה זו על ההורים להמשיך בטיפול עד לגיל ההליכה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.