קלאודיאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קלאודיוס קְלָאוּדִיאָנוּסלטינית: Claudius Claudianus)‏ (בערך 370 – כנראה 403 או 404) היה משורר החצר של הקיסר הונוריוס והמגיסטר מיליטום פלביוס סטיליקו. קלאודיאנוס נחשב למשורר האחרון של רומא הקלאסית.

קלאודיאנוס נולד בערך בשנת 370, ככל הנראה באלכסנדריה ומת ככל הנראה בשנת 403 או 404 ברומא. הוא הגיע לרומא בערך בשנת 395, אחרי מותו של הקיסר תאודוסיוס. שני בניו של תאודוסיוס, ארקדיוס והונוריוס חילקו ביניהם את הממלכה לחלק מזרחי ומערבי. ארקדיוס היה מכשיר בידיו של הפרפקט הפראיטוריאני רופינוס במזרח, שקלאודיאנוס תקף אותו בשתי פואמות ארסיות, ואחריהן תקף בארסיות לא פחותה את יורשו, הסריס אאוטרופיוס.

בחצר המערב שלט בהונוריוס הגרמאני סטיליקו, שהיה אחד המצביאים של תיאודוסיוס ונלחם מספר פעמים באלאריק מלך הויזיגותים. קלאודיאנוס השתלב ככל הנראה כמעין מזכיר ומשורר חצר של סטיליקו, בחצרו במילנו והילל את אדונו ופעולותיו הרבות ברוב הפואמות שלו. בשנת 400 עבר עם סטיליקו לרומא ושם זכה לכבוד בדמות כתובת המתעדת אותו (בשנת 402) ופסל שלו. התיאור האחרון שהוא נותן למעשיו של סטיליקו הוא מן התבוסה שהנחיל לאלאריק בקרב פולנטייה בשנת 402. קלאודיאנוס נישא בשנת 403 לאישה עשירה מבנות חסותה של סרנה, אשת סטיליקו ומת ככל הנראה במהלך ירח הדבש.

שירתו של קלאודיאנוס זוכה להערכה בעיקר בזכות השפה הלטינית המעודנת שלו, ששליטתו בה מפליאה במיוחד משום שככל הנראה כתב עד שנת 395 רק ביוונית. כפואמות, שיריו מתעלים לרמה גבוהה רק לעתים רחוקות, אך יכולתו לסלסל עלבונות פולמיים עשויה להפוך משעשעת ביותר לעתים, כמו במקרה בו הוא משתפך לאורך עשרות שורות על חילול הקודש שאין לו מחילה בדמות היותו של אאוטרופיוס סריס. במקרים רבים, עם זאת, הציניות של קלאודיאנוס עשויה להיות מטרידה ומייגעת.

כמקור היסטורי, יש לשיריו של קלאודיאנוס חשיבות רבה, למרות ההטייה הברורה של הכותב, גם משום קרבתו לסטיליקו, וגם משום שכתביו נוצרו סמוך מאוד למועד התרחשות האירועים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]