קלאופטרה (אסטרואיד)
 | |
| קלאופטרה בצילום של נאס"א | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | אסטרואיד |
| סיווג ספקטרלי |
אסטרואיד טיפוס-M, אסטרואיד טיפוס-X  |
| קטגוריה | חגורת האסטרואידים |
| מיקום | חגורת האסטרואידים |
| שמות חלופיים | A905 OA, A910 RA |
| תאריך גילוי | 10 באפריל 1880 |
| מגלה | יוהאן פאליזה |
| על שם |
קלאופטרה |
| מקום גילוי |
Pula Observatory |
| מאפיינים מסלוליים | |
| אפואפסיד |
523,049,000 ק"מ (3.496 AU) |
| פריאפסיד |
312,544,000 ק"מ (2.089 AU) |
| ציר חצי-ראשי | 2.793157852145311±0.0000000025635 יחידה אסטרונומית |
| אקסצנטריות | 0.252 |
| זמן הקפה |
4.67 שנים יוליאניות 1,704.704 ימים |
| מהירות מסלולית | |
| ‑ ממוצעת | 17.82 ק"מ/שנייה |
| נטיית מסלול | 13.136° |
| מספר ירחים | 2 |
| מאפיינים פיזיים | |
| ממדים | 65X271 ק"מ |
| מסה | 0.02 ± 4.64×1018 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת | 4.27 ± 0.86 גרם/סמ"ק |
| זמן סיבוב עצמי | 5.385 שעות ימים |
| אלבדו | 0.0370 ± 0.1068 |
| בהירות מוחלטת | 7.35 |
  | |
.svg){kind=small}
קלאופטרה (שם מלא: 216 קלאופטרה; באנגלית: 216 Kleopatra) הוא שמו של אסטרואיד בחגורת האסטרואידים שהתגלה ב-10 באפריל 1880 על ידי האסטרונום יוהאן פאליזה. האסטרואיד הוא אחד הראשונים שהתגלו מתוך למעלה מ-483,000 אסטרואידים שהתגלו, נכון לתחילת 2017[1], והוא נקרא על שם קלאופטרה השביעית, מלכת מצרים העתיקה המפורסמת. שמות קודמים או חלופיים לאסטרואיד הם: A905 OA ו-A910 RA.
האסטרואיד נחשב לאחד האסטרואידים המסקרנים ביותר בחגורת האסטרואידים, והוא גרר התעניינות נרחבת של אסטרונומים למשך תקופה ארוכה בעשורים האחרונים (החל מסביבות שנות ה-80 של המאה ה-20), עקב בהירות נראיתו המשתנה באופן הפכפך[3]. האסטרואיד המשיך לעורר עניין ב-2000, כשהתגלתה צורתו הייחודית - "עצם של כלב", וב-2008, עם גילוי שני ירחיו[4].
תיאור וכרונולגיית מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
האסטרואיד ממוקם בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק, והוא כנראה שאריות של התנגשות קוסמית אלימה שקרתה לפני זמן רב, ואף על פי שכבר התגלה ב-1880, צורתו המפורסמת - "עצם של כלב" - לא נודעה עד למאי 2000, אז בוצעו תצפיות נאס"א. לפי אותן תצפיות, קבעו האסטרונומים של נאס"א שמידותיו הן כ-217X94X81 ק"מ - גודל החופף למידותיה של ניו ג'רזי[3][5].
קלאופטרה הוא אחד מכמה עשרות אסטרואידים שגווניהם מצביע על הרכבם המתכתי, ובמקרה של קלאופטרה, האלבדו הגבוה שהתקבל בתצפית של נאס"א, מעיד על היותו מורכב ברובו ממתכת, כשלפי נאס"א מדובר אולי בסגסוגת ניקל וברזל. לפי אותה תצפית של נאס"א, פני השטח של קלאופטרה הם נקבוביים ומגובשים באופן רופף, בדומה לפני השטח של הירח, אם כי הרכבם שונה מאלה של הירח[5].
ב-2008 התגלו שני ירחיו של קלאופטרה, ובכך היה לשלישיית האסטרואידים הרביעית שהתגלתה בחגורת האסטרואידים[6]. ה"וועדה לנומנקלטורה של גופים קטנים" באיגוד האסטרונומי הבינלאומי נתנה לירח הפנימי והקטן יותר את השם "קלאוסלנה" (Cleoselene), ואילו הירח החיצוני נקרא "אלכסהליוס" (Alexhelios). השמות "קלאוסלנה" ו"אלכסהליוס" ניתנו על שמם של קלאופטרה סלנה השנייה ואלכסנדר הליוס, ילדיה התאומים של קלאופטרה המלכה. בהחלטתה מציינת הוועדה גם את שמותיהם של אלת הירח ושל השמש במיתולוגיה היוונית, סלנה והליוס. הירח החיצוני והגדול יותר "אלכסהליוס", נוצר כנראה כבר כמאה מיליון שנה לפני זמננו, בעוד הירח הפנימי "קלאוסלנה" לא נוצר מוקדם יותר מלפני כ-10 מיליון שנה[7].
באותה שנה בוצעו תצפיות אסטרונומיות במשך שלושה לילות, ובמסגרתן האסטרונומים יכלו לקבוע בוודאות את מידות האסטרואיד, צורתו, בהירות נראיתו וצפיפותו. במסגרת אותן תצפיות שבוצעו בליל 19 בספטמבר ו-5 ו-9 באוקטובר[8], נמדדו גם מידות הירחים ובהירותם. האסטרונומים שהשתתפו בתצפיות הללו, אשררו שקלאופטרה, עם הפיצול החד באמצעיתו, הוא אסטרואיד בעל צורה ייחודית, אך לדבריהם, צורתו דומה יותר למשקולית מאשר לעצם של כלב: שני כדורים (במקור: "lobes", "אונות") משונים בצורתם ושווים בממדיהם - 80 ק"מ מצד לצד כל אחד; והכדורים מחוברים ביניהם באמצעות גשר דק וארוך שעוביו כ-50 עד כ-65 ק"מ ואורכו כ-90 ק"מ. לפי מסקנתם, ממדי השטח שלו הם בסביבות 271 על 65 ק"מ. תמונות התצפיות האלו שהתקבלו בטכניקת אופטיקה מסתגלת מדייקות יותר מטכניקת המכ"ם ששימשה את נאס"א ב-2000, ולפיהן מסתבר שקלאופטרה צר בהרבה ממה שהראתה ההדמיה הממוחשבת של נאס"א, ולכן, סביר שהוא מתוח יותר ממה שהיו סבורים. אף על פי כן, האסטרונומים ציינו שטכניקת המכ"ם היא עדיין מדד טוב לגודלו של קלאופטרה[9].
-
קלאופטרה בהדמיית מחשב של נאס"א -
קלאופטרה בהדמיית מחשב תלת-ממדית של נאס"א
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 216 Kleopatra, JPL Small-Body Database, Jet Propulsion Laboratory, NASA website
- Astronomers Catch Images of Giant Metal Dog Bone Asteroid,, May 4 2000
- Pascal Descamps (corresponding author), IMCCE, Paris Observatory, Triplicity and Physical Characteristics of Asteroid (216) Kleopatra, Cornel University website
- Nola Taylor Redd, Moons Around Asteroid Reveal a Giant Rubble Pile, 'space' website, June 01, 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Discovery Circumstances: Numbered Minor Planets, Minor Planet Center
- ^ 1 2 3 4 Pascal Descamps (corresponding author), IMCCE, Paris Observatory, Triplicity and Physical Characteristics of Asteroid (216) Kleopatra, Cornel University website
- ^ 1 2 Descamps[2], p. 3
- ^ Descamps[2], p. 4
- ^ 1 2 Astronomers Catch Images of Giant Metal Dog Bone Asteroid, NASA website, May 4 2000
- ^ Descamps[2], p. 5
- ^ Nola Taylor Redd, Moons Around Asteroid Reveal a Giant Rubble Pile, 'space' website, June 01 2011
- ^ Emily Lakdawalla, A dog-bone-shaped asteroid's two moons: Kleopatra, Cleoselene, and Alexhelios, The Planetary Society, February 23 2011
- ^ Descamps[2], p. 9-10