קלארקדייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלארקדייל
Clarkdale
Public Works Building (Clarkdale, Arizona).jpg
בניין העבודות הציבוריות
מדינה / טריטוריה Flag of the United States.svg  ארצות הברית
מדינה Flag of Arizona.svg  אריזונה
מחוז יאוואפיי
ראש העיר דאג וון גאוסיג
שטח 19.4 קמ"ר
גובה 1,081 מטרים
תאריך ייסוד 1912
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה
 ‑ צפיפות

4,097‏  (נכון ל-2010)
180.3 נפש לקמ"ר (נכון ל-2010)
קואורדינטות 34°46′14″N 112°03′33″W / 34.770623°N 112.059249°W / 34.770623; -112.059249קואורדינטות: 34°46′14″N 112°03′33″W / 34.770623°N 112.059249°W / 34.770623; -112.059249
אזור זמן UTC -7
http://www.clarkdale.az.gov
מיקומה של קלארקדייל במחוז קלארקדייל שבאריזונה

קלארקדיילאנגלית: Clarkdale) היא עיירה במחוז יאוואפיי שבמרכז מדינת אריזונה, ארצות הברית. הנהר ורדה (Verde River) זורם דרך העיירה, כמו גם ערוץ ביטר (Bitter Creek), נחל אכזב שהוא יובל של נהר הוורדה.על פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, בשנת 2010 התגוררו בעיירה 4,097 תושבים.

קלארקדייל, שהייתה בעבר עיירת מכרות, היא כיום בעיקר קהילה של פנסיונרים ומתנהלת בה פעילות תרבותית עשירה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלארקדייל נוסדה ב-1912 על ידי היזם והפוליטיקאי ויליאם אנדרוז קלארק (William Andrews Clark‏; 1925-1839) כעיירה עבור עובדי מפעל ההיתוך שבבעלותו (United Verde Copper Company), שנועד לעבד את העפרות ממכרה הנחושת שבג'רום (Jerome) הסמוכה. קלארקדייל הייתה אחת מעיירות המכרות המודרניות ביותר בעולם לתקופתה ופעלו בה שירותי טלפון, טלגרף, חשמל, מים וביוב, והייתה דוגמה מוקדמת לעיר מתוכננת.‏[1] אחוזת קלארק (Clark Mansion), נקודת ציון מקומית, נבנתה בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20 עבור ויליאם קלארק השלישי (by William Clark III), הנכד של קלארק ויורש של החברה שהקים. המבנה, מזרחית לעיירה מעבר לנהר ורדה בסמוך לאגם פקס (Pecks Lake), עלה באש בנסיבות חשודות ב-2010.‏[2]

מרכז העיירה ואזור העסקים שלה נבנו בסגנון ספרדי קולוניאלי, וכולל את מועדון הנצחת קלארק (Clark Memorial Clubhouse) והספרייה (Memorial Library), שניהם עדיין בשימוש. המועדון מופיע ברשימת המקומות ההיסטוריים הלאומיים (National Register of Historic Places), גם האתר המקורי של העיירה מופיע בשלמותו ברשימה כ"נפת קלארקדייל ההיסטורית" (Clarkdale Historic District).

המכרה ומפעל ההיתוך נסגרו ב-1953, ועקב כך חוו תושבי קלארקדייל מצוקה כלכלית. קלארקדייל נמכרה ונקנתה על ידי מספר חברות. ב-1957, הוכרה קלארקדייל רשמית כעיירה. בניית מפעל המלט של חברת המלט פניקס (Phoenix Cement Company) ב-1959 שינתה את המצב והקהילה חוותה שגשוג.‏[1]

במהלך מרבית ההיסטוריה המוקדמת של העיירה הונהגה בה הפרדה גזעית. פועלים מקסיקנים או אמריקנים ממוצא מקסיקני חויבו להתגורר בשכונת פאטיו טאון (Patio Town), ולהשתמש בבריכת השחייה ובפארק בשכונתם בלבד; בכניסה לבריכת השחיה העירונית היה תלוי שלט "לבנים בלבד". בנוסף, תוכננה קלארקדייל עילית (Upper Clarkdale) עבור מהנדסים ומנהלים, בעוד שקלארקדייל תחתית (Lower Clarkdale) תוכננה עבור "מעמד הפועלים".‏[3]

חלק משמורת האינדיאנים "אומת יאוואפי-אפאצ'י" (Yavapai-Apache Nation) שוכנת בתחומי קלארקדייל.‏[1]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלארקדייל שוכנת על שטח של 19.4 ק"מ רבועים, שמתוכם 19 קמ"ר אדמה וכ-0.5 קמ"ר מים.

קלארקדייל שוכנת בגובה 1,081 מטרים מעל פני הים במפגש ערוץ ביטר (Bitter Creek) ונהר ורדה במחוז יאוואפיי, בצפון אריזונה. העיירה שוכנת כ-65 קילומטרים דרומית מערבית לעיר פלגסטף וכ-140 קילומטרים צפונית לפיניקס בירת אריזונה. כביש מדינתי מספר 89A של אריזונה עוקף את העיירה בצידה הדרומי, וכביש 89A ההיסטורי עובר דרך קלארקדייל. העיירות השכנות כוללות את ג'רום (Jerome), כשישה קילומטרים מדרום-מערב וקוטונווד (Cottonwood) כשישה קילומטרים מדרום-מזרח.

המונומנט הלאומי טוזיגוט (Tuzigoot National Monument), חורבות פואבלו של עם הסינאגואה (Sinagua) המשתרעות על שטח של 170 דונם,‏[4] שוכנות בין קלארקדייל לקוטונווד על אדמה שנתרמה לשירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית בידי חברת המכרות פלפס דודג' (Phelps Dodge) ב-1938.

שמורת הטבע הבראשיתי קניון סיקמור (Sycamore Canyon Wilderness) שוכנה כמה קילומטרים צפונית לעיירה. נחל סיקמור (Sycamore Creek), הזורם דרך שמורת הטבע נשפך לנהר ורדה כ-10 קילומטרים צפון-צפון מערבית לקלארקדייל.‏[5]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון למפקד האולוסין של 2000 התגוררו בקלארקדייל 3,422 תושבים ב-1,422 משקי בית, ו-922 משפחות. צפיפות האוכלוסייה הייתה 180.3 תושבים לקמ"ר. החלוקה האתנית הייתה 84.51% לבנים, 11.81% היספנים ו-6.81% אינדיאנים. 21.5% מהתושבים היו מתחת לגיל 18 ו-26% מעל גיל 65. ההכנסה השנתית הממוצעת למשפחה הייתה 41,250 דולרים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטמפרטורה הממוצעת בקלארקדייל בינואר היא 7°C וביולי היא 29°C. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בקלארקדייל הייתה 48°C, ב-1994, והנמוכה ביותר הייתה 13°C- ב-1990. החודש הגשום ביותר הוא אוגוסט עם ממוצע של 51 מ"מ גשם. על פי שיטת קפן מסווג האקלים בקלארקדייל כאקלים צחיח למחצה, טרופי וסוב טרופי המסומן כ-BSk במפות האקלים.‏[6]

מעט מאוד שלג יורד בקלארקדייל. בין 1949 ל-1977, ירדו בקוטונווד הסמוכה לקלארקדייל כ-10 ס"מ שלג בממוצע לשנה כמחצית מכמות זו בחודש דצמבר.

מזג אוויר בקלארקדייל, אריזונה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 16 17 21 26 31 36 38 36 33 27 21 14 26.3
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 1- 1 3 7 11 16 19 19 15 8 2 1- 8.3
משקעים ממוצעים (מ"מ) 29.5 29.2 27.4 15 8.9 5.6 42.9 51.3 38.6 25.9 20.1 29.5 323.9
מקור: The Weather Channel

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל המלט פיניקס הוא התעשייה העיקרית היחידה בקלארקדייל. מפעל המלט נבנה ב-1959 במטרה לספק צמנט פורטלנד לבניית סכר קניון גלן והוא כיום בבעלות הקהילה האינדיאנית סולט ריוור פימה-מריקופה (Salt River Pima-Maricopa Indian Community). קלארקדייל היא תחנת המוצא לרכבת טיולים נופית הקרויה "רכבת קניון ורדה" (Verde Canyon Railroad), שמסלולה חופף לחלק מרכבת עמק ורדה שנבנתה ב-1911-1912 על מנת לשרת את המכרה והכור של קלארק, אל עיירות הרפאים דרייק (Drake) ופרקינסוויל. בקלארקדייל שוכנת שלוחה של קולג' יאוואפיי (Yavapai College).

כמה סרטים צולמו בקלארקדייל כולל "Desert Fury" (סרט מ-1947), "מרדף חצות", "חייל אוניברסלי (1992)", ו-"Brothel".‏[7]

תרבות ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון "תוצרת קלארקדייל" (Made in Clarkdale) מפיק תערוכת אמנות שנתית בדצמבר במועדון הנצחת קלארק.‏[8] תיאטרון עמק ורדה (Verde Valley Theatre) מעלה הצגות באותו מועדון,‏[9] וקונצרטים חינם מושמעים בפארק קלארקדייל במהלך חודשי הקיץ.‏[10]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלארקדייל היא המרכז של נפת החינוך קלארקדייל-ג'רום (Clarkdale–Jerome School District), נפה של בית ספר אחד שכוללת את קלארקדייל וג'רום. בבית הספר הציבורי לומדים מהגן ועד כיתה ח'. תלמידי התיכון מוסעים לבית הספר התיכון מינגוס (Mingus Union High School) בקוטונווד. בקוטונווד פועלים גם בתי ספר עצמאיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנורמה של מועדון ההנצחה קלארק
Magnify-clip.png
פנורמה של מועדון ההנצחה קלארק