קלואקה מקסימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת רומא העתיקה; קלואקה מקסימה - באדום

קלואקה מקסימהלטינית: Cloaca Maxima) היא אחת ממערכות הביוב המוקדמות ביותר. מערכת ביוב זו נבנתה בימי רומא העתיקה על מנת לנקז ביצות ושפכים מהעיר רומא, ונשפכה לתוך נהר הטיבר. הקלואקה מקסימה נוסדה ככל הנראה בסביבות שנת 600 לפנה"ס על ידי מלכהּ החמישי של רומא, לוקיוס טארקוויניוס פריסקוס, שנעזר לשם בנייתהּ במהנדסים אטרוסקים מיומנים ופועלים מקרב הפלבאים.

בראשיתהּ הייתה ככל הנראה תעלה פתוחה אליה נוקזו שלושה פלגי מים משלוש גבעות סמוכות שתועלו דרך הפורום עד לשפך הטיבר. התעלה כוסתה במשך השנים לאחר שנבנו מעליה בתים ומבני ציבור בשל הצפיפות ההולכת וגוברת בתוך העיר. מערכת הביוב המסועפת ניקזה שפכים מבתי מרחץ ציבוריים כמרחצאות דיוקלטיאנוס, מזרקות, שירותים ציבוריים ומבני ציבור. בבתים פרטיים נאלצו עם זאת להסתפק בבורות שופכין.

הקלואקה מקסימה תוחזקה היטב במשך השנים ואף עברה שיפוץ כללי תחת כהונתו של אגריפה כאיידיל בשנת 33 לפנה"ס. בתקופה המודרנית מה שנותר מהקלואקה חובר למערכת הביוב המודרנית. במספר מקרים השליכו הרומאים גופות של בני אדם לתוך הקלואקה במקום לקברם. המפורסמים שבהם הם השלכתם של הקיסר אלאגבאלוס ושל הקדוש הנוצרי סבסטיאן הקדוש: זו של השני מתוארת בציורו הנודע של לודוביקו קראצ'י.

כיום ניתן עדיין לצפות בשפך של הקלואקה ליד פונטה רוטו וליד פונטה פלטינו. ניתן לצפות בגרם מדרגות המוביל אליו בסמוך לבזיליקה יוליה שבמתחם הפורום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]