קלוד לנצמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלוד לנצמן בערב פתיחת פסטיבל הסרטים בירושלים 2010

קלוֹ‏ד לנצמןצרפתית: Claude Lanzmann; נולד ב-27 בנובמבר 1925 בבואה-קולומב שבצרפת) הוא במאי יהודי צרפתי של סרטי קולנוע תיעודיים. מוכר בעיקר כיוצרו של הסרט התיעודי "שואה" מ-1985. כל סרטיו של לנצמן עוסקים בעם היהודי ובמדינת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנצמן נולד בשנת 1925 בבואה-קולומב (Bois-Colombes) שבצרפת, למשפחה יהודית בעלת שרשים במזרח אירופה. סבו מצד אביו, יצחק לנצמן, הגיע מעיירה ליד מינסק, בלארוס, ואמו של קלוד, פאולין (לבית גלוברמן, 1903-1995), נולדה על הספינה שבה נסעו הוריה מאודסה למרסיי. בעקבות גירושי הוריו בשנת 1934 עברו קלוד, אחיו הצעיר ז'אק (לימים סופר, תסריטאי וכותב שירים) ואחותו אוולין (אוולין ריי, לימים שחקנית תיאטרון) יחד עם אביהם לבריאוד שבמחוז לואר עילי (Haute-Loire). בספטמבר 1938 חזרה המשפחה לפריז, שם המשיך קלוד את לימודיו בבית הספר קונדורסה ובו נחשף לראשונה לאנטישמיות. בגיל 18 הצטרף לנצמן לתנועת ההתנגדות הצרפתית והשתתף בלחימה בנאצים בפרובינציית אוברן. הוא התמחה בפילוסופיה בסורבון ומאוחר יותר התמנה למזכיר המגזין הצרפתי הספרותי-פוליטי "זמנים מודרניים". נכון ל-2012 הוא עדיין מכהן כמנהל המגזין.

ב-2001 קיבל לנצמן פרס על מפעל חיים מטעם סינמטק ירושלים. ב-2009 יצא ספרו האוטוביוגרפי "הארנב מפטגוניה", שזיכה אותו בפרס ויצ"ו צרפת.‏[1] הספר תורגם לעברית בידי חגית בת-עדה וראה אור בהוצאת כתר בשנת 2011.

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטו הראשון, "ישראל, למה", הציג ראיונות עם דמויות שונות בישראל של תחילת שנות ה-70, בהם רן כהן, יגאל ידין וצ'רלי ביטון.

סרטו השני, "שואה", הביע את גישתו של לנצמן לנושא תיעוד השואה: לנצמן התנגד נחרצות לחקירת הסיבות לרוע של גרמניה הנאצית, וטען כי חקירה שכזו היא בלתי אפשרית, גסה ובלתי מוסרית. אורכו של הסרט 9 שעות והוא כולל אך ורק ראיונות וצילומים עכשוויים של האתרים בהם התחוללה השואה, ללא חומרים מצולמים מתקופת השואה. לנצמן גם הוציא לאור ספר בשם "שואה" המהווה את תמליל הסרט.

בסרטו השלישי, "צה"ל", שחקר את המיתוס הצה"לי, נקט לנצמן בגישה דומה וכלל בסרט אך ורק ראיונות עם דמויות שונות, בהן אריאל שרון, אהוד ברק, עמוס עוז ואביגדור בן-גל. ב-1997 וב-2001 יצאו שני סרטים שכוללים סיפורים שלא זכו להיכלל בסרט "שואה": "Un vivant qui passe", העוסק בסיפורו של נציג הצלב האדום שנשלח לדווח על המתרחש בטרזיינשטט, ו"סוביבור" (שם הסרט במקור: "סוביבור, 14 באוקטובר 1943, ארבע אחה"צ") העוסק במחנה סוביבור ובבריחה ממנו. בראשית 2014 יצא סרט נוסף של לנצמן המתבסס על חומר שלא נכלל בשואה, "אחרון הלא-צדיקים" המספר את סיפורו של בנימין מורמלשטיין, ראש היודנראט האחרון ב[טרזיינשטט]].

סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראל, למה (1973)
  • שואה (1985)
  • צה"ל (1994)
  • Un vivant qui passe ("חיים שלמים שעברו") (1997)
  • סוביבור (2001)
  • דו"ח אנסקי (2010)
  • אחרון הלא צדיקים (2014)

פרסומיו בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]