קלוד קונדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלוד קונדר
שרטוט של מצדה שנעשה על ידי קונדר
האתר עראק אל-אמיר - שרטוט מספרו של קלוד קונדר בסקר שעשה בירדן בשנת 1881

קלוד רנייה קונדראנגלית: Claude Reignier Conder ‏, 29 בדצמבר 1848, צ'לטנהאם - 16 בפברואר 1910, צ'לטנהאם) היה חייל בריטי, חוקר ארצות, וחובב ארכאולוגיה. שימש כמנהל המשלחת של הקרן לחקר ארץ ישראל שסקרה בשנות ה-70 של המאה ה-19 את ארץ ישראל והוציאה לאור את מפת הקרן לחקר ארץ ישראל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונדר נולד בעיר צ'לטנהאם שבמחוז גלוסטרשייר שבאנגליה, סב סבו היה הפסל הצרפתי בן המאה ה-18, לואי-פרנסואה רוביליאק (Louis-François Roubiliac). קונדר למד בקולג' אוניברסיטת לונדון ובאקדמיה הצבאית המלכותית בוולוויץ'. בשנת 1870 קיבל דרגת קצונה לוטננט בחיל ההנדסה המלכותי (Corps of Royal Engineers). בחודש יוני 1872 מונה להיות ראש משלחת הסקר מטעם הקרן לחקר ארץ ישראל שסקרה את ארץ ישראל ממערב לירדן במטרה לאסוף נתונים וליצור מפה מדעית של הארץ. קונדר הגיע לארץ ישראל ב-8 ביולי 1872 והחליף את קפטן ר. אי סטיוארט (R.E. Stewart) שעמד בתחילה בראש המשלחת ופרש לאחר שחלה במלריה. קונדר עמד בראש המשלחת ברציפות עד חודש ספטמבר 1875, למעט ארבעה חודשים בשנת 1874 שבהם נסע לאנגליה להחלים בעקבות הרעה במצב בריאותו בעקבות הסקר באזור עמק הירדן. בשנה זו הצטרף אליו לוטננט הוריישו קיצ'נר שהיה חברו מתקופת לימודיו. ביולי 1875 ביום הגעת המשלחת לצפת לביצוע הסקר, הותקפה המשלחת על ידי תושביה הערבים, כל אנשי המשלחת נפגעו בהתקפה שכללה יידוי אבנים וירי רובים. בעקבות ההתקפה פסקה עבודת הסקר למשך שנה, והיא חודשה בשנת 1877 על ידי קיצ'נר. עד לפציעתו של קונדר הספיקה המשלחת לסקור שטח של 4,700 מייל מרובעים, יתרת 1,300 מייל מרובעים שנסקרו, נעשו תחת ניהולו של קיצ'נר. ב-1 באוקטובר 1875 נסע לאנגליה והעביר את החומר שנאסף עד מועד פציעתו.‏[1]

קונדר הושאל לקרן לחקר ארץ ישראל וחזר לעבוד בארץ ישראל. הוא עבד במסגרתה עד שנת 1878. בעת שהותו בארץ הציע, לאחר מחקרים מעמיקים, להקים מסילה שתחבר את חיפה עם הסהר הפורה. על תוכניותיו התבססו לאחר מכן כל העוסקים בהקמת מסילת רכבת העמק.

בשנת 1878, לאחר סיום הסקר, חזר לאנגליה יחד עם יתרת המפות ששורטטו והחומר שנאסף במהלכו. בין השנים 1884-1880 עבד על החומר שנאסף ועסק בפרסומו.

בשנת 1881 יצא שוב מטעם הקרן למשלחת סקר שתחילתה היה באזור קֶדֶש בסוריה והמשכה בעבר הירדן. אבל בגלל מתיחות ביחסים בין בריטניה והשלטון העות'מאני, האישור להמשך הסקר ניטל מהם, המשלחת הספיקה לסקור שטח של כאלף קמ"ר. במסגרת הסקר התגלו ונחקרו לראשונה דולמנים ומבנים מגליתיים פרהיסטוריים.

בשנת 1883 היה קונדר חלק מצוות המומחים הבריטי שהתכנס לקבוע האם ספר דברים שהציע מוזס וילהלם שפירא למוזיאון הבריטי הוא אותנטי או מזויף. ב-18 באוגוסט פרסם בעיתון הטיימס מכתב שבו הביע ספקות מתוך הכרותו את ארץ ישראל, לגבי סיכויי ההשתמרות של יריעות עור בתנאי האקלים בארץ.‏[2]

שליטתו הרבה של קונדר בשפה הערבית אפשרה לו להשקיע גם מאמצים בלימוד שפות עתיקות שרווחו באזור ביניהן השפות החתית והאלטאית. קונדר פרסם את מחקריו בספרים.

עבודתו המעשית בארץ ישראל הסתיימה בשנת 1882, בשנה זו קודם לדרגת קפטן. קונדר המשיך במחקריו בנושאי גאוגרפיה, היסטוריה וארכאולוגיה של האזור, שפורסמו לאחר מכן.

בשנת 1882, אחרי הסקר בעבר הירדן, נשלח קונדר למצרים להשתתף במערכה כנגד מרד עוראבי תחת פיקודו של גרנט ג'וזף וולסלי. הוא נלחם בקרבות באזור קסאסין (Kassassin) ותל אל-כביר (Tall al Kabir).

בין השנים 1894-1887 עבד עבור שירות המדידות הבריטי (Ordnance Survey) בסקר באזור פלימות'. משנת 1894 עד שנת 1904 הוא הוצב במערב אירלנד ופרש בשנה זו מהצבא בדרגת קולונל, לאחר פרישתו מהצבא חזר לעיר הולדתו. קונדר, שהיה חבר בהנהלת הקרן לחקר ארץ ישראל עד יום מותו, נפטר לאחר שבץ בשנת 1910 בגיל 61.

ההתקפה בצפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשלחת הגיעה לצפת ביום 10 ביולי 1875. המשלחת כללה 5 אנשים אירופאים ו-10 אנשים מקומיים שהיו כח עזר במשלחת וליוו אותה מתחילתה. הם הקימו את המאהל בצפון העיר בסמוך לשכונה המוסלמית. מיד עם הגעתם שלח קונדר את מכתב ההמלצה שלו למושל העיר וביקש ממנו 4-3 חיילים כדי שיישמרו על המחנה.

עובדי המחנה עסקו בהקמתו וקונדר נח באוהלו, כשלפתע שמע קולות כועסים, הוא יצא החוצה וראה שיח' זורק אבנים על אחד מאנשי הצוות, קונדר שניגש לבדוק מה הבעיה הותקף על ידי השיח' פיזית, בתגובה קונדר הפילו ארצה, השיח' קם וחזר להתקיף, הפעם עם סכין. בינתיים התאסף המון רב, על פי קונדר גודלו היה כ-300 אנשים, שהחל לזרוק אבנים לעבר אנשי המשלחת, אנשי המשלחת נסוגו לכיוון המאהל, לקחו את כלי נשקם, אבל נמנעו מירי כדי למנוע התדרדרות במצב. ההמון שהתאסף, המשיך לזרוק אבנים תוך קריאות כנגד נוכחות הנוצרים בארץ, אללה! אללה! ו-דין מוחמד. נורו גם 3 יריות אבל איש מהמשלחת לא נפגע מהם. לאחר חצי שעה הגיע סיוע של חיילים ששלח מושל העיר, בעקבות כך כל ההמון ברח. כל אנשי המשלחת נפגעו בהתקפה, קונדר עצמו נפגע בראשו עד זוב דם, בצווארו וברגליו. המשלחת נשארה ללון בלילה במקום, למחרת הם עזבו למג'ד אל-כרום וביום שלאחריו הגיעו לעכו. הם הגישו תלונה לפאשה ושלחו טלגרף לקונסטנטינופול. ב-13 ביולי התמוטט קונדר וחלה מאד, וקיצ'נר התמוטט אחריו. לאחר החלמתו נשאר בארץ כדי לטפל בהבאת האשמים לדין, הוא שהה בחיפה במלון גרמני. לאחר מאמצים רבים, הובאו השיח' ואנשיו למשפט, והם נמצאו אשמים. לאחר פסק הדין ב-1 באוקטובר 1875, עזב את הארץ.‏[3]

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1878: Tent Work in Palestine
  • 1880: Memoires: The Survey of Western and Eastern Palestine
  • 1886: Syrian Stone Law
  • 1887: Altaic Hieroglyphs and Hittite
  • 1893: The Tell Amarna Tablets
  • 1902: The First Bible
  • 1909: The City of Jerusalem

ספריו הזמינים באופן חופשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלוד קונדר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]