קלושרי
 | |||
| רקדני קלושרי מסיביו | |||
 מורשת תרבותית בלתי מוחשית | |||
|---|---|---|---|
| |||
| נתונים על היצירה | |||
| מיקום |
 רומניה | ||
קלושרי (ברומנית: căluşar קלושר-רקדן בודד, ברבים căluşari, עם תווית-יידוע căluşarii קלושרי-הרקדנים) הוא הכינוי הרומני לרקדני המחול העממי căluşul קלושול. משמעות השם קלושול זה "הסוסון".
קלושול הוא ריקוד רומני מסורתי קדום שהיה נהוג בנסיכות מולדובה ובטרנסילבניה ועדיין נהוג במונטניה ובאולטניה. לריקוד יש מטרת ריפוי והוא מבוצע בשבוע שקודם לפנטקוסט (חג הנקרא ברומנית "רוסאלי" Rusalii). מבצעי הריקוד הם להקה עם דגל הנישא על מוט באורך 4–5 מטרים ובקצה אריג אדום או לבן, מספר ראשי שום ושיבולות חיטה כמספר רקדני הלהקה וגבעול לענה, הכל נקשר בחוט אדום. הדגל עובר טקס ברכה של מכשף/מכשפת הכפר. עם התאספות הלהקה נערך טקס השבעה של חברי הלהקה לנאמנות לראש הלהקה המכונה וטאף (vătaf). ללהקה יש גם טוטם המכונה "המקור של קלוש" (ciocul căluşului).
בשנת 2008 הכיר ארגון אונסק"ו בריקוד הקלושרי כמורשת תרבותית בלתי מוחשית.
תיעודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנהג והמחול מוזכרים על ידי הסופר ההונגרי דניאל דוז'ה המתאר אותו כחלק מהטקסים שהתקיימו בפיאטרה קאפריי על יד אלבה יוליה לרגל הכתרת נסיך טרנסילבניה ז'יגמונד באטורי בשנת 1599.[1] גם קורנל-דן ניקולאיה מציין את הטקס הזה[2] שבו, לדבריו, השתתפו כמאה קלושרים, שהיו לוחמים של ההיידוק באבא נובק, אחד ממפקדי מיכאי האמיץ. מחול הקלושרים מוזכר גם באחד מכתבי המלחין והנזיר ממוצא רומני יוהנס קאיוני שחי בטרנסילבניה במאה ה-17. כמו כן זכה המנהג לתיאור מפורט בספרו בלטינית של דימיטריה קנטמיר "תיאור מולדובה" (Descriptio Moldaviae) (1716)
