קליאוביס וביטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל קליאוביס וביטון

"קליאוביס וביטון" הם דמויות מן המיתולוגיה היוונית. זהו גם השם המקובל לשני פסלי אבן המתארים דמויות אלה. הפסלים, אשר נוצרו בארגוס, פוסלו בשנת 580 לפנה"ס בקירוב וגובהם כ-2 מטרים. הם נמצאו בעת חפירה ארכאולוגית בעיר דלפי והם מוצגים כיום במוזיאון הארכאולוגי בה. כתובת בבסיס הפסלים מזהה אותם כבני דמותם של ביטון וקליאוביס ואת פולימידס מארגוס כפסל. קיומה של כתובת כזו היא ייחודית לתקופת עשייתם המוקדמת של הפסלים. מלבד כתובת זו, אין הוכחות נוספות לקשר בין פסלים אלו לדמויות

במיתולוגיה, קליאוביס וביטון היו בניה של קידיפה, כוהנת של האלה הרה. על פי המיתולוגיה היוונית הסיעו השניים את אמם לראות את פסל האלה מאת פוליקליטוס, אשר הוצב במקדש בארגוס. לאחר מות השוורים אשר נשאו את העגלה, נשאו הבנים את העגלה ועליה אימם. בסופו של המסע המפרך התפללה האם לאלה וביקשה מהרה להשיב לבניה כגמולם ולהעניק להם את המתנה הטובה ביותר שיכול אל להעניק לבני אדם. הרה גרמה לבנים למות בשנתם ואכן בנייה של קידיפה נפלו על הארץ מתים ועל פניהם חיוך. הרודוטוס אשר תיאר את הסיפור בכרך הראשון של "היסטוריה"‏[1], מציין כי תושבי ארגוס תרמו צמד פסלים בדמותם למקדש אפולו בדלפי.

צמד פסלים אלו, מטיפוס פסלי "הקורוס", מציג עדיין את השפעתו של הפיסול המיצרי על האמנות היוונית. הדמויות מפוסלות בעירום - הן ניצבות כדמויות חזיתיות, רגלם השמאלית מושטת קדימה, בדומה לפסלים המצריים. גופם מוצק ומרובע, ופרטים אנטומיים שונים מופיעים כחריטה על הפסל ולא כפיסול ניפחי. דוגמאות לכך ניתן לראות למשל בעיצוב הברכיים או צלעות הגוף או בתאור העיניים. פניהן מציגות מבט אטום וניתן להבחין בניצוצי "החיוך הארכאי". שיערם הוא גושי ומעוצב כדגם, באופן המזכיר את תיאור מצנפת הראש של פסלים מצריים.

ניג'ל ספיוי, בספרו אודות הפיסול היווני, טוען כי הקרבה החזותית בין שני הפסלים מעידה על יצירתם כהעתק מתוך מקור משותף, או לחלופין כהעתקה של דמות פסל אחת למשנהו.‏[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראה: הרודוטוס, היסטוריה, פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998, תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. וגם: המילטון, ע., "ביטון וקליאוביס", מיתולוגיה, הוצאת מסדה, 1982, עמ' 249.
  2. ^ Spivey, Nigel, Understanding Greek Sculpture, Thames and Hudson, London, 1996, p.70