קליידוסקופ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקליידוסקופ (מיוונית: "צופה בתמונה יפה"; על פי האקדמיה ללשון העברית: גלילור), שכיום משמש בעיקר לשעשוע, הוא במקורו מכשיר אופטי, שנועד להמחיש צורות סימטריות. הוא מורכב מגליל שבתוכו מראות, המשקפות עצמים (בדרך כלל שברי זכוכית) צבעוניים שבתוכו למשתמש המשקיף מחור בקצה הגליל, כשאור מאיר מהקצה השני. בדרך כלל ישנן שתי מראות מלבניות המוצמדות זו לזו בשפתן המוארכת. סידור המראות בזווית 45 מעלות ייצור שמונה שכפולים של העצמים הנראים, שישה שכפולים ב-60 מעלות, וארבעה ב-90 מעלות. כשמסובבים את הגליל ההשתקפויות המשתנות יוצרות מגוון של צבעים ותבניות. כל סידור שרירותי של עצמים שהמראות משקפות, יוצר שפע של צורות סימטריות בשלל צבעים.
את הקליידוסקופ המציא סר דייוויד ברוסטר ב-1816, והוא נרשם כפטנט ב-1817.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- דפנה ארד, הרגע שבו הומצא הקליידוסקופ, באתר הארץ, 21 באפריל 2013
- בניית קליידוסקופ וירטואלי באתר מוזיאון הילדות V&A (באנגלית)
