קלינרט האגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: קישורים לאתרים חיצוניים במקום לוויקי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קלינרט האגן
Hagen Kleinert
נולד ב-1941
Hagmich.jpg
תמונה משנת 2006

קלינרט האגןאנגלית: Kleinert Hagen; נולד ב-15 ביוני 1941) הוא פרופסור גרמני לפיזיקה תאורטית ב Free University of Berlin מאז 1968. קלינרט הוא דוקטור לשם כבוד ב West University ב Timişoara, ודוקטור לשם כבוד ב Kyrgyz-Russian Slavic University. כמו כן הוא חבר כבוד של האקדמיה הרוסית למאמצים יצירתיים. על תרומתו לפיזיקת חלקיקים ופיזיקת המצב המוצק זכה בפרס מקס בורן עם מדליה לשנת 2008. תרומתו‏[1] לספר הזיכרון לכבוד יום ההולדת ה-100 של לב לנדאו זיכתה אותו בפרס Majorana Prize 2008 עם מדליה.

קלינרט פרסם מעל 370 מאמרים על נושאים מגוונים כגון: מתמטיקה פיזיקלית, פיזיקה של חלקיקים אלמנטרים, גרעין האטום, מצב מוצק, קריסטלים נוזלים, ממברנה ביולוגית, פולימרים, ובנוסף גם בתחום השוק המסחרי. קלינרט נחשב למומחה עולמי בתחום אינטגרלי מסלול בפיזיקה והוא פרסם מספר ספרים אשר המפורסם שבהם-

Path Integrals in Quantum Mechanics, Statistics, Polymer Physics, and Financial Markets (קישור לספר) פורסם במהדורה רביעית מאז 1990 וקיבל תגובות נלהבות מצד הקוראים.‏[2].

כשסיים קלינרט את לימודיו כסטודנט באוניברסיטת האנובר הוא המשיך לתחום היחסות הכללית אותה למד מפי ג'ורג' גאמוב אבי תורת המפץ הגדול. כפרופסור צעיר בשנת 1972 קלינרט התרשם מהפיזיקאי ריצ'רד פיינמן. הוא גילה כיצד להשתמש בשיטת האינטגרל המסלולי של פיינמן כדי לחשב את האינטגרל המסלולי של אטום המימן[3][4]. ובכך הרחיב את תחום הפעולה של שיטתו של פיינמן. מאוחר יותר קלינרט עבד בשיתוף פעולה עם פיינמן‏[5] בנושאי המחקר האחרונים שבהן עסק פיינמן‏[6]. דבר שהוביל לשיטה מתמטית שהופכת צימוד חלש של טור חזקות מתבדר לטור חזקות עם צימוד חזק שמתכנס. תורת הפרעות וריציונית זו מניבה את תוצאות מדויקות בתחום מעברי הפאזה מסדר שני‏[7] אשר מאומתים בניסויים עם נוזלי-על[8].

בתחום תורת השדות של קווארקים הוא גילה‏[9] את אלגברת שאריות רגי אשר שוערה על ידי ניקולה קביבו ל. הורביץ ויובל נאמן.(ראה עמ' 232 במאמר.‏[10]). כשקלינרט עבד בשיתוף פעולה עם פיינמן במכון הטכנולוגי של קליפורניה הוא חלק משרד עם יובל נאמן ומאז הם נהיו חברים מאוד קרובים. כשהיה נאמן מגיע לגרמניה, בתקופת כהונתו כשר המדע, היה נאמן מבקר את קלינרט ומשוחח עמו על פיזיקה.‏[11] של יובל נאמן לכבוד יום ההולדת ה-60 של קלינרט.

בשנת 1978 הוא הציע את קיומה של סופרסימטריה שבורה בגרעין האטום‏[12], אשר בינתיים נצפתה ניסויית‏[13].

מחקרו בתחום תורת שדות‏[14] ובמודלים הדרונים‏[15] שפיתח מהווים אב טיפוס למכלול של פיתוחים בפיזיקה של מצב מוצק, פיזיקה גרעינית וחלקיקים אלמנטרים.

ביחד עם ק. מאקי, קלינרט הבהיר את מושגים בתחום הגבישים הכמו-מחזוריים[16].

בתחום המצב המוצק הוא חזה בשנת 1982 נקודה קריטית משולשת בדיאגרמת הפאזה של מעבר מסופר מוליך מסוג ראשון לסוג שני כשסדר המעבר שונה מהשני לראשון‏[17]. תחזית זו אומתה בשנת 2002 על ידי שימוש במחשב ושיטת מונטה קרלו[18].

בשנת 1986 הכניס את המושג של קשיחות‏[19] לתורת המיתרים אשר עד אז השתמשה רק במושג של מתיחות. מכיוון שהפיזיקאי הרוסי פוליאקוב הציע בו בזמן הרחבה דומה התוצאה נקראת מיתר פוליאקוב-קלינרט .

קלינרט ביחד עם צ'רביקוב פיתח הרחבה של תורות התפלגות ממרחבים לינאריים לחבורות למחצה והגדרת מכפלתם בצורה ייחודית. ההרחבה הינה אפשרית בשל הדרישה שאינגרלי מסלול חייבים להיות אינוריאנטים תחת טרנספורמצית קורדינטות‏[20]. תכונה זו הינה הכרחית לשקילות שבין הפורמליזם של אינטגרלי מסלול לבין זו של שרדינגר.

כאלטרנטיבה לתורת המיתרים, קלינרט השתמש באנלוגיה שבין גאומטריה לא-אוקלידית לגאומטריה של גבישים עם פגמים כדי לבנות מודל של היקום שנקרא עולם גבישי או גביש פלאנק-קלינרט[21] במרחקים באורך פלאנק מודל זה מתאר פיזיקה שונה מזו של תורת המיתרים. במודל גבישי זה, החומר יוצר פגמים במרחב-זמן אשר גורם לעקמומיות ולשאר האפקטים של תורת היחסות הכללית. תאוריה זו נתנה השראה לאומן האיטלקי,לאורה פס (Laura Pesce) ליצור פסלי זכוכית בשם "עולם גבישי".

קלינרט הינו חבר בכיר ב IRAP. פרויקט זה הינו חלק מרשת בינלאומית לאסטרופיזיקה ICRANet. קלינרט גם היה מעורב בפרויקט "קוסמולוגיה במעבדה" ‏‏‏[22], חלק מהקרן האירופאית למדעים ‏‏‏[23].

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gauge Fields in Condensed Matter, Vol. I, " SUPERFLOW AND VORTEX LINES", pp. 1--742, Vol. II, "STRESSES AND DEFECTS", pp. 743-1456, World Scientific (Singapore, 1989); Paperback ISBN 9971-5-0210-0 (זמין לקריאה בקישורים הבאים: חלק 1 ו-חלק 2)
  • Path Integrals in Quantum Mechanics, Statistics, Polymer Physics, and Financial Markets, 5th edition, World Scientific (Singapore, 2009) (זמין לקריאה כאן)
  • Multivalued Fields in in Condensed Matter, Electrodynamics, and Gravitation, (Singapore, 2008) (זמין לקריאה כאן)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kleinert H. (2009). "From Landau’s Order Parameter to Modern Disorder Fields". in "Lev Davidovich Landau and his Impact on Contemporary Theoretical Physics", publ. in "Horizons in World Physics") 264. 
  2. ^ Henry B.I. (2007). "Book Reviews". Australian Physics 44 (3): 110. 
  3. ^ Duru I.H., Kleinert H. (1979). "Solution of the path integral for the H-atom". Physics Letters B 84 (2): 185–188. doi:10.1016/0370-2693(79)90280-6. 
  4. ^ Duru I.H., Kleinert H. (1982). "Quantum Mechanics of H-Atom from Path Integrals". Fortschr. Phys 30 (2): 401–435. doi:10.1002/prop.19820300802. 
  5. ^ Kleinert H. (2004). "Travailler avec Feynman". Science (French edition) 19: 89-95. 
  6. ^ Feynman R.P., Kleinert H. (1986). "Effective classical partition functions". Physical Review A 34: 5080–5084. doi:10.1103/PhysRevA.34.5080. 
  7. ^ Kleinert, H., "Critical exponents from seven-loop strong-coupling φ4 theory in three dimensions". Physical Review D 60, 085001 (1999)
  8. ^ Lipa J.A. (2003). "Specific heat of liquid helium in zero gravity very near the lambda point". Physical Review B 68: 174518. doi:10.1103/PhysRevB.68.174518. 
  9. ^ Kleinert H. (1973). "Bilocal Form Factors and Regge Couplings". Nucl. Physics B65: 77–111. doi:10.1016/0550-3213(73)90276-9. 
  10. ^ Ne'eman Y, Reddy V.T.N. (1981). "Universality in the Algebra of Vertex Strengths as Generated by Bilocal Currents". Nucl. Phys. B 84: 221–233. doi:10.1016/0550-3213(75)90547-7. 
  11. ^ Ne'eman Y. "Higher Algebraic Geometrization Emerging from Noncommutativity".  in Fluctuating Paths and Fields, W. Janke, A. Pelster, H.-J. Schmidt, and M. Bachmann (Eds.), World Scientific, Singapore, 2001.
  12. ^ Ferrara S., Discussion Section of 1978 Erice Lecture publ. in (1980). "The New Aspects of Subnuclear Physics". Plenum Press, N.Y., Zichichi A. Ed.: 40. 
  13. ^ Metz A., Jolie J., Graw G., Hertenberger R., Gröger J., Günther C., Warr N., Eisermann Y. (1999). "Evidence for the Existence of Supersymmetry in Atomic Nuclei". Phys. Rev. Lett. 83: 1542. doi:10.1103/PhysRevLett.83.1542. 
  14. ^ Kleinert H. (1978). "Collective Quantum Fields". Fortschritte der Physik 36: 565–671. doi:10.1002/prop.19780261102. 
  15. ^ Kleinert H., Lectures presented at the Erice Summer Institute 1976 (1978). "On the Hadronization of Quark Theories". Understanding the Fundamental Constituents of Matter, Plenum Press, New York, 1978 (A. Zichichi ed.): pp. 289–390. 
  16. ^ Kleinert H., Maki K. (1981). "Lattice Textures in Cholesteric Liquid Crystals". Fortschritte der Physik 29: 219–259. doi:10.1002/prop.19810290503. 
  17. ^ Kleinert H. (1982). "Disorder Version of the Abelian Higgs Model and the Order of the Superconductive Phase Transition". Lett. Nuovo Cimento 35: 405–412. doi:10.1007/BF02754760. 
  18. ^ Hove J., Mo S., Sudbo A. (2002). "Vortex interactions and thermally induced crossover from type-I to type-II superconductivity". Phys. Rev. B 66: 064524. doi:10.1103/PhysRevB.66.064524. 
  19. ^ Kleinert H. (1989). "The Membrane Properties of Condensing Strings". Phys. Lett. B 174: 335. doi:10.1016/0370-2693(86)91111-1. 
  20. ^ Kleinert H., Chervyakov A. (2001). "Rules for integrals over products of distributions from coordinate independence of path integrals". Europ. Phys. J. C 19: 743–747. doi:10.1007/s100520100600. 
  21. ^ Marek Danielewski,‏ The Planck – Kleinert Crystal,‏ Fachbereich Physik, באתר Freie Universitat Berlin
  22. ^ Cosmology in the Laboratory
  23. ^ ‏European Science Foundation‏