קלמן סל
 | |||||||
| צילום מ-1900 | |||||||
| לידה |
8 ביוני 1843 Gasztony, הונגריה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 באוגוסט 1915 (בגיל 72) Rátót, הונגריה | ||||||
| שם לידה |
Széll Kálmán Ignác Kristóf | ||||||
| מדינה |
הונגריה | ||||||
| מקום קבורה |
Táplánszentkereszt | ||||||
| מפלגה |
המפלגה הליברלית, מפלגת החוקה הלאומית, מפלגת דיאק | ||||||
| בן או בת זוג |
אילונה ורשמארטי | ||||||
| |||||||
  | |||||||
קָלמָן סֵל (בהונגרית: Dukai és szentgyörgyvölgyi dr. Széll Kálmán; 8 ביוני 1843 - 16 באוגוסט 1915) היה כלכלן ופוליטיקאי הונגרי שכיהן כראש ממשלת הונגריה בין 26 בפברואר 1899 ל-27 ביוני 1903.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סל נולד על גבול אוסטריה-הונגריה ולמד כלכלה בבודפשט ובווינה. היה בין מקורביו של המדינאי פרנץ דיאק, ב-1867 נשא לאשה את אילונה ורשמארטי, בתו של המשורר מיהאי ורשמארטי, שחיה עם משפחת דיאק לאחר מות אביה.
ב-1875 מונה לשר האוצר בממשלת קלמן טיסה וב-1878 הוביל את ההסכם הכלכלי של הונגריה ואוסטריה (הנספח הכלכלי של הסדר הפשרה (ה-Ausgleich) אשר הביא ליצירת האימפריה האוסטרו-הונגרית), במסגרתו יצר את הבנק המרכזי המשותף האוסטרו-הונגרי ושיקם את כלכלת הונגריה ואת מצב האשראי שלה. סל התפטר מתפקידו עקב כיבוש בוסניה והרצגובינה, אותה ראה כהרפתקאה המסכנת את כלכלת הממלכה.
ב-1899 היה לראש ממשלה מטעם המפלגה הליברלית והוביל הסכמי סחר ומכס מול אוסטריה שהקנו להונגריה מעמד עצמאי. בבחירות של שנת 1901 שב והרכיב את הקבינט. אולם, חוק שניסה להעביר, אשר הגדיל את מספר המגויסים ההונגרים לצבא אוסטרו-הונגריה עורר את חמת זעמם של הלאומנים שהצהירו שיסרבו לגיוס אלא אם כן יינתן לשפה ההונגרית מעמד שווה לזה של השפה הגרמנית בצבא (הצבא התנהל בגרמנית בלבד). המשבר הביא את ממשלתו לקיצה ב-1903.
כאשר פירק יורשו, אישטוון טיסה, את המפלגה הליברלית שנה לאחר מכן, כיהן סל כיו"ר מפלגת החוקה.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על שמו נקראה כיכר סל קלמן בבודפשט (בימי השלטון הקומוניסטי נקראה כיכר מוסקבה)
