קלע קופסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלע קופסה של תותח 12 ליטראות מתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית. מאוסף האגודה ההיסטורית של מינסוטה.
תכולת קלע קופסה של תותח מראשית המאה ה-17 שנתגלה בטרופת של ספינה בנהר אלבה בגרמניה. המוזיאון לתולדות המבורג

קֶלַע קוּפְסָהאנגלית: canister shot וגם case shot), הוא סוג של תחמושת נגד אדם שנורתה מתותחים. הקלע דמה במבנהו לקלע האשכול הימי, אך הכיל כדורים קטנים ורבים יותר. הוא היה בנוי בדרך כלל מקופסת פח גלילית שמולאה בכדורי עופרת או ברזל, ולעתים בשאריות וגרוטאות מתכת, מסמרים ועוד. כשנורה הקלע מן התותח, התפרקה הקופסה ותכולתה התפזרה לכל עבר, כשהיא גורמת לפגיעות רבות בשטח רחב. יעילותו של קלע הקופסה הייתה מטווח קרוב בלבד (כ-250 מטרים בתקופת המלחמות הנפוליאוניות), והוא נועד להדוף הסתערות של חיילים ופרשים או לפגוע במלחים על סיפון אוניית האויב בעת לחימה מטווח קרוב. ראשית השימוש בקלעי קופסה עם הופעתם של תותחים באירופה המערבית בסוף ימי הביניים ותחילת העת החדשה, אך הוא נפוץ בעיקר במאות ה-18 וה-19 הן בים הן ביבשה. קלעי הקופסה הלכו ונעלמו בהדרגה עם פיתוחו ותפוצתו של פְּגַז הַשְׁרַפְּנֶל, או בשמו העברי - "פגז רֶסֶס".


T-34 76 Westerplatte p d.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.