קלרנס תומאס

קלרנס תומאס

קלרנס תומאס (באנגלית: Clarence Thomas; נולד ב-23 ביוני 1948) הוא שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. תומאס הוא השופט האפרו-אמריקאי השני בהיסטוריה בתפקיד זה, אחרי ת'ורגוד מרשל.

תומאס נולד בעיירה פין פוינט שבג'ורג'יה. אביו נטש אותו בגיל צעיר, והוא חי עם אמו ועם אביה. לסב הייתה השפעה רבה על קלרנס הצעיר.

בנעוריו נמשך לתנועות המחאה השחורות, אולם בהדרגה פיתח השקפה ליברטרית שמרנית, שאינה רווחת בקרב השחורים בארצות הברית. הוא הושפע רבות מהגותה של איין ראנד.

תומאס הוא בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת ייל. בשנות השמונים שימש בתפקידים שונים הקשורים לזכויות האזרח בממשל רייגן.

ב-1991, עם פרישתו של ת'ורגוד מרשל, חיפש הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש מחליף שישתייך למיעוט השחור. הוא בחר בתומאס, בעל ההשקפות השמרניות המובהקות, שנתמנה רק מעט קודם לכן לשופט פדרלי. החלפתו של מרשל הליברלי בתומאס עוררה זעם רב בשמאל האמריקני. לשכת עורכי הדין האמריקנית הביעה הסתייגות מסוימת ממינויו של תומאס, שלא נחשב לעילוי משפטי. ארגוני זכויות האדם בארצות הברית הביעו מחאה חריפה על רקע התנגדותו של תומאס להפלות ולהעדפה מתקנת (שממנה, על פי הודאתו, גם הוא נהנה). המאבק על המינוי הוליד סערה חסרת תקדים, כאשר אניטה היל, פרופסור למשפטים, העידה כי תומאס הטריד אותה מינית. אף על פי כן, אושר בסופו של דבר המינוי בסנאט ברוב דחוק ביותר. תומאס כינה את התהליך "לינץ' לשחור מתייהר".

תומאס כשופט

כמעט בכל פסק דין מצדד תומאס בעמדה השמרנית המסייגת הגנה על זכויות אדם (למעט זכות הקניין ובמקרים מסוימים, חופש הביטוי). בדרך כלל שוררת הסכמה מלאה בינו לבין עמיתו השמרן המובהק אנטונין סקאליה.

תומאס מדגיש את ההיצמדות לכוונתם המקורית של כותבי החוקה. בכך הוא שונה מעט משמרנים אחרים, המבכרים היצמדות למילות הטקסט החוקתי. בניגוד לעמיתיו אין הוא נזהר מלתמוך בביטול החלטות עבר, כאשר אין הן לטעמו.

גישתו הנוקשה לזכויות מורשעים ואסירים עוררה אף היא כעס בקרב ארגוני זכויות אדם. הוא תמך בהוצאתם להורג של מפגרים ותהה האם יש זכות לאסיר לבקש פיצוי על אונס שחווה בכלא, בהתחשב בכך שחוויית הכלא מטבעה מחייבת הימצאות עם בני אדם אלימים ומסוכנים.

תומאס הצטרף להחלטה שהפסיקה את ספירת הקולות בפלורידה בבחירות 2000 ובכך תרמה לכניסתו של ג'ורג' ווקר בוש לתפקיד הנשיא.

בדרך כלל הוא נמנע מלהתבטא בדיונים, בניגוד לשופטים האחרים. יוצאת דופן הייתה התפרצות נזעמת שלו בעת דיון על הבערת צלבים בידי הקו קלוקס קלאן. הוא ביטא התנגדות חריפה להתרת מעשה זה, על אף שבדרך כלל, ברוחה של התפיסה המסורתית של החוקה, הוא תומך נלהב בחופש ביטוי פוליטי.