קמין
קמין (או אח) הינו תא סגור מחומם, המוסק באמצעות חומרי בערה שונים. החום שנוצר על ידי הקמין משמש לצורכי חימום החלל בו נמצא הקמין או לצורכי חימום פנימי שלו למשל צורך בישול.
כיום קמינים מוסקים באמצעות עץ, גז, נפט או סולר.
קמינים מודרניים לחימום הבית עשויים מגוף מתכת ונסגרים באמצעות דלת זכוכית כדי שניתן יהיה לראות את האש. בעלי וסתים לכמות חומר הבערה, וארובה לפליטת העשן.
כיום קמינים מותקנים לעתים כפריטי ריהוט דקורטיביים, לא בהכרח למטרות הסקה.
תוכן עניינים |
[עריכה] יעילות
בקמינים ישנה אפשרות ליעילות ושליטה גדולה יותר ופליטת עשן נמוכה יותר מאשר באוויר הפתוח. באוויר הפתוח דלקים מוצקים נשרפים בטמפרטורה של כ- 270 מעלות צלזיוס בלבד. נמוך מדי בשביל שתתרחש תגובת בערה מושלמת, החום המיוצר אובד ברובו על ידי זרימת האויר. על ידי סגירה של האש בתא סגור וחיבורי לארובה טמפרטורת הבערה עולה לכ- 600 מעלות צלזיוס , בטמפרטורה זו תגובת בערה מושלמת מושגת.התא הסגור מאפשר אובדן מינמלי של חום על ידי זרמי אויר, ועם עיצוב מתוחכם, ניתן גם לכוון את זרמי גז השריפה כך שחלקיקי העשן ישרפו ויעלמו.
סגירה של האש בתא סגור וחיבורה לארובה מונעת אבדן אויר מחומם דרך הארובה אל מחוץ לחדר. שינוי משמעותי ביעילות לעומת אובדן אויר מחומם כאשר מדובר באש באוויר הפתוח.
[עריכה] היסטוריה
תחילה הייתה האש מוקפת על ידי לבנים בשלושה צדדים - קירות מכתש ומכוסה בצלחת ברזל. רק בשנת 1735 נעשה העיצוב הראשוני של תא בערה סגור: תנור castrol של האדריכל הצרפתי François Cuvilliés היה זה מבנה בנוי מכוסה בלוח ברזל מחורר ידוע גם בשם : "תנור נזיד" . לקראת סוף המאה ה- 18, העיצוב עודן על ידי תלייה של סירים בתוך החורים באמצעות צלחת ברזל עליונה. בשנת 1742 בנג'מין פרנקלין קיבל פטנט על כל התנורים עם דלתות מתכת מתקפלות. כמה מהתנורים משתמשים בממיר מזרז שגורם לשריפה של הגזים וחלקיקי העשן שטרם נשרפו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
