קמין
קמין (נקרא גם אח) הוא תא סגור מחומם, המוסק באמצעות חומרי בערה שונים. החום שנוצר על ידי הקמין משמש לצורכי חימום החלל בו נמצא הקמין או לצורכי חימום פנימי שלו למשל צורך בישול.
כיום קמינים מוסקים באמצעות עץ, גז, נפט או סולר.
קמינים מודרניים לחימום הבית עשויים מגוף מתכת ונסגרים באמצעות דלת זכוכית כדי שניתן יהיה לראות את האש. בעלי וסתים לכמות חומר הבערה, וארובה לפליטת העשן.
כיום קמינים מותקנים לעתים כפריטי ריהוט דקורטיביים, לא בהכרח למטרות הסקה.
תוכן עניינים |
יעילות [עריכה]
בקמינים ישנה אפשרות ליעילות ושליטה גדולה יותר ופליטת עשן נמוכה יותר מאשר לאח שבו האש בוערת באוויר הפתוח. באוויר הפתוח דלקים מוצקים נשרפים בטמפרטורה של כ-270 מעלות צלזיוס בלבד. נמוך מדי בשביל שתתרחש תגובת בערה מושלמת, והחום המיוצר אובד ברובו על ידי זרימת האוויר. על ידי סגירה של האש בתא סגור וחיבורי לארובה טמפרטורת הבערה עולה לכ-600 מעלות צלזיוס, בטמפרטורה זו תגובת בערה מושלמת מושגת. התא הסגור מאפשר אובדן מינימלי של חום על ידי זרמי אויר, ועם עיצוב מתוחכם, ניתן גם לכוון את זרמי גז השריפה כך שחלקיקי העשן ישרפו ויעלמו.
סגירה של האש בתא סגור וחיבורה לארובה מונעת אבדן אויר מחומם דרך הארובה אל מחוץ לחדר. שינוי משמעותי ביעילות לעומת אובדן אויר מחומם כאשר מדובר באש באוויר הפתוח.
היסטוריה [עריכה]
תחילה הייתה האש מוקפת על ידי לבנים בשלושה צדדים - קירות מכתש ומכוסה בצלחת ברזל. רק בשנת 1735 נעשה העיצוב הראשוני של תא בעירה סגור: תנור castrol של האדריכל הצרפתי François Cuvilliés. היה זה מבנה בנוי מכוסה בלוח ברזל מחורר הידוע גם בשם: "תנור נזיד". לקראת סוף המאה ה-18, העיצוב עודן על ידי תלייה של סירים בתוך החורים באמצעות צלחת ברזל עליונה. בשנת 1742, בנג'מין פרנקלין רשם פטנט על כל התנורים עם דלתות מתכת מתקפלות. כמה מהתנורים משתמשים בממיר מזרז שגורם לשריפה של הגזים וחלקיקי העשן שטרם נשרפו.
סוגי קמינים בישראל [עריכה]
הדרוזים והערבים בצפון והרי ירושלים חיממו את בתיהם בעזרת קמינים שיוצרו על ידי נפחים ומסגרים מקופסאות פח הכוללות דלת רגליים ופתח עליון לארובה. בתי המלאכה שעדיין מייצרים את הקמינים בישראל משתמשים בטכנולגיית ריתוך לחיבור האלמנטים השונים. הקמינים המיובאים מיוצרים לרוב ביציקה, בעלי דלת זכוכית, מדף עליון לשריפת גזים ומגירות לאגירת האפר.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
