קנאביס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgקנאביס
Cannabis sativa.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: קנאביים
סוג: קנאביס
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cannabis
חלקי הצמח קנאביס סאטיבה

קנאביס הוא סוג של צמח ממשפחת הקנאביים, אשר כוללת 11 סוגים, בהם כשותנית ומַיִשׁ דרומי. הקנאביס הוא המפורסם שבהם, והוא כולל 3 מינים: קנאביס סאטיבה (Cannabis sativa), קנאביס אינדיקה (Cannabis indica) וקנאביס רודראליס (Cannabis ruderalis). קנאביס שימש משחר ההיסטוריה לייצור סיבים (המפ), שמן זרעים, למטרות רפואיות וכסם פסיכואקטיבי. השימוש בקנאביס למטרות משכרות ורפואיות שנוי במחלוקת, וייצורו, השימוש וההחזקה בו אסורים במרבית מדינות העולם, וגם בישראל, על פי פקודת הסמים המסוכנים.

בצמח הקנאביס ישנם כ-3 משפחות של חומרים: טרפנואידים, פלבנואידים וקנבינואידים. כ-80 קנבינואידים קיימים בצמח שהעיקריים שבהם הם THC וה-CBD.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמח הקנאביס הוא צמח בעל פריחה, חד-שנתי ודו-מיני.

מחזור חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנאביס מתחיל את צמיחתו באביב והיא נמשכת בין 4 ל-6 חודשים. מחזור החיים של הצמח בטבע מתחיל בזרעים, אשר שכבו עמוק בקרקע כל החורף, המתחילים לנבוט בסביבות מאי. לאחר הנביטה, הצמח מתחיל בשלב של גדילה לגובה והצמחת ענפים לצדדים תוך פרישת עלים אשר מטרתה הגברת שטח החשיפה לשמש ועל ידי כך הגברת תהליך הפוטוסינתזה וצבירת אנרגיה. שלב זה נמשך בין חודשיים לשלושה, ולאחר מכן, עם תחילת התארכות הלילות בסוף יוני, מתחיל שלב הפריחה. בשלב הפריחה הצמח גדל עוד מעט לגובה, אך בעיקר מטפח מסת ענפים ועלים. כשבועיים לאחר תחילת שלב הפריחה יוצאים הפרחים באזורי ה'מפרקים' של הענפים והעלים. כעת ניתן להבדיל בין שני המינים - לזכר יש פרח קטן ועגול ולנקבה פרחים בשרניים וגדולים יותר, המכוסים על שטח פניהם בבלוטות, המפרישות את החומר הפעיל THC, ולעתים גם בשערות דקיקות. בשלב זה מתחילים הצמחים לשחרר אבקנים לאוויר, מתבצעת האבקה והנקבה מגדלת המוני זרעים בפרחיה. עם בוא החורף, הצמחים מתים מהקור, והזרעים מתפשטים בקרקע ומחכים לאביב.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה מינים של הקנאביס

קיימים שלושה מינים של הצמח, אשר להם עשרות תתי-מינים הנבדלים זה מזה בהשפעתם הפסיכואקטיבית. שלושת המינים הם:

  • קנאביס סאטיבה - הוא הגבוה והצר יותר, מגיע בטבע עד ל-6 מטרים, ומתאפיין ב'אצבעות' עליו הדקות והארוכות. משמעות המילה סאטיבה היא "מתורבת". הסאטיבה מכיל כמות גבוהה יחסית של THC.
  • קנאביס אינדיקה - נמוך ורחב מהמין סאטיבה ונע בין חצי מטר ל-1.80 מטר. עליו רחבים וקטנים יותר. משמעות המילה אינדיקה היא על שם מוצאו (אינדיה = הודו) נמצא ותואר לראשונה בסביבות קוש, כנראה שהאדם ביית את המין הזה למטרות הפקה טובה יותר של שרף הצמח. האינדיקה מכיל כמות גבוהה יחסית של CBD
  • קנאביס רודראליס - זן נדיר יחסית שמקורו ברוסיה. צומח יחסית בצורה עקבית ומושפע פחות מיחסי אור-חושך. מצמיח תפרחת רק בקצהו והוא בעל אחוזים מזעריים של החומר הפסיכואקטיבי THC, ממין זה הוכלא מין חדש -Autoflowering cannabis, הגדל במהירות ומצמיח פרחים בתוך כ - 3 חודשים.


סאטיבה ואינדיקה הם המינים הבולטים, ומכילים בין 6% ל-30% THC. פותחו כמה זנים המכילים כמות זניחה של THC (פחות מ-%0.3), ולכן אין לצריכתם כל אפקט פסיכואקטיבי. זנים אלה משמשים כגידול חקלאי ומותרים לגידול באיחוד האירופי, בקנדה, בסין ובארצות נוספות. זנים אלה נקראים בשם הכולל קנבוס או המפ.

שימושים תעשייתיים ופרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתמשים בעץ הקנאביס למטרות שונות ומגוונות.

קנבוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג 'קנבוס' ('hemp') מתייחס לסיבים המיוצרים מתוך הגבעול של צמח הקנאביס. משתמשים בעיקר בתת-המין קנאביס סאטיבה לצורך ייצור הקנבוס מכיוון שגובהו של המין הוא עד 6 מטרים. לעתים מתייחסים למושג hemp כתיאור של כל התעשייה והאוכל המיוצרים מן הצמח שאינם מיועדים לצריכה כסם. הרבה מדינות עשו רגולציה לגבולות ריכוז המרכיב הפסיכואקטיבי (THC) במוצרי hemp.

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתמשים בצורה הסינתטית של הקנבינואיד, המרכיב הפסיכואקטיבי המרכזי בקנאביס, Δ9-tetrahydrocannabinol (THC), למטרות ריפוי של ספקטרום גדול של מצבים רפואיים.[1]

שימוש כסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קנאביס (סם)

מהחלקים העשירים בטריכומים (שערות המכילות את בלוטות השרף) בצמח מפיקים את הסם הפסיכואקטיבי קנאביס. תוצריו הבולטים ביותר הם מריחואנה וחשיש, שצריכתם נעשית לרוב על ידי עישון, אידוי (בעזרת מכשיר אידוי) או אכילה.

איסור על גידולו בחוק הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973, "סם מסוכן" הוא כל חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה. התוספת הראשונה מפרטת כי הקנאביס (Cannabis) וכן השרף של הקנבוס הידוע גם בשם: חשיש (Cannabis Resina Syn: Hashish) נכללים בהגדרה זו. החוק מטיל עונשים כבדים על ייצור, החזקה ושימוש, מסחר ומעבר והדחת קטינים לשימוש בסם מסוכן. העונש המרבי על ייצור, החזקה, שימוש העברה או סחר הוא 20 שנות מאסר, והעונש המרבי על הדחת קטין לשימוש בסם הוא 25 שנות מאסר.

סעיפים מסוימים של החוק מקלים על העוברים על החוק למטרת "צריכה עצמית", כך, למשל, החזקה או שימוש בסם נושאים עונש מרבי של 20 שנה, בעוד שהחזקה או שימוש למטרת "צריכה עצמית", נושאים עונש מרבי של שלוש שנות מאסר. החוק קובע כי מי שהחזיק סם בכמות העולה על זו המוגדרת בתוספת השנייה, מוחזק כמי שהחזיקו שלא למטרת צריכה עצמית. התוספת השנייה לפקודת הסמים מגדירה כי לעניין קנביס ושרף של קנביס הכמות האמורה היא 15 גרם, כאשר הכוונה למשקל נטו של הסם מתוך כלל התרכובת או התערובת. עם זאת, צריכה עצמית של סם בין כתלי בית ספר, על ידי מי שמלאו לו 16 שנה ואינו תלמיד בית הספר נושאת מאסר של 5 שנים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Costa B (August 2007). "On the pharmacological properties of Delta9-tetrahydrocannabinol (THC)". Chemistry & Biodiversity 4 (8): 1664–77. doi:10.1002/cbdv.200790146. PMID 17712813.