קנדלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קַנְדֵלָה (לטינית: Candela; מילולית, נר) היא יחידת מידה פוטומטרית למדידת עוצמת אור נראה. קנדלה מודדת שטף אורי לזווית מרחבית, ומסומנת באותיות cd. הקנדלה היא אחת משבע היחידות הבסיסיות של מערכת היחידות הבינלאומית.

ההגדרה המדעית של הקנדלה היא: עוצמת האור בכיוון נתון ממקור המפיק קרינה מונו-כרומטית בתדר 540 טרה הרץ בעוצמה של _1 \over ^{683} וואט לסטרדיאן.

התדר 540 טרה הרץ (צבע ירוק) הוא תדר הרגישות המקסימלית של העין האנושית. המקדם _1 \over ^{683} נועד על מנת ליצור זהות עם ההגדרה הקודמת של הקנדלה.

הקנדלה כיחידה פיזיקלית עברה מספר שלבים עד להגדרתה הנוכחית: בתחילה הוגדרה על-פי עוצמת ההארה של להבת נר, לאחר מכן על-פי הזהר הנפלט מפלטינה בנקודת ההתכה שלה. כיום הגדרת הקנדלה נגזרת מהגדרת היחידה המקובלת למדידת הספק חשמלי – הוואט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]