קנדלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קנדלה (נר בלטינית) - יחידת מידה למדידת עוצמה אורית, כלומר, שטף אורי לזווית מרחבית. מסומלת באותיות cd. אחת משבע היחידות הבסיסיות של ה־SI.

ההגדרה המדעית של הקנדלה היא: עוצמת האור בכיוון נתון ממקור המפיק קרינה מונו-כרומטית בתדר 540 טרה הרץ בעוצמה של $_1 \over ^{683}$ וואט לסטרדיאן.

התדר 540 טרה הרץ (צבע ירוק) הינו תדר הרגישות המקסימלית של העין האנושית. המקדם $_1 \over ^{683}$ נועד על מנת ליצור זהות עם ההגדרה הקודמת של הקנדלה.

הקנדלה כיחידה פיזיקלית עברה מספר שלבים עד להגדרתה הנוכחית: בתחילה היא הוגדרה על-פי עוצמת ההארה של להבת נר, לאחר מכן על-פי הזהר הנפלט מפלטינה בנקודת ההתכה שלה. כיום הגדרת הקנדלה נגזרת מהגדרת היחידה המקובלת למדידת הספק חשמלי – הוואט.