קנטוריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קנטוריון רומאי

קנטוריוןלטינית: centurio) הייתה דרגה צבאית בצבא הרומאי.

בתחילה הייתה הקנטוריון דרגה במערך המניפול, שהורכב מקבוצה הומוגנית של חיילים רגלים, בת שישים או מאה ועשרים חיילים, שעליהם היו מופקדים שני שרי מאה שאחד שימש כמפקד היחידה והאחר כסגנו.

לאחר הרפורמות של גאיוס מריוס פיקד שר המאה על הקנטוריה, יחידה שהורכבה משמונים חיילים, כל קוהורטה הורכבה משש קנטוריות. בקוהורטה הראשונה היו רק חמישה שרי מאה, וכל לגיון הורכב מעשר קוהורטות, כך שבכל לגיון היו 59 שרי מאה.

בדרך כלל היו הקנטוריונים חיילים שקודמו משורות הלגיונרים הפשוטים על ידי הטריבונים הצבאיים. פרימוס פילוס (מילולית: הכידון הראשון) נחשב לדרגה הגבוהה ביותר שקנטוריון יכול להגיע אליה. הקנטוריונים הוצבו בקוהורטות לפי בכירותם: שרי המאה הבכירים ביותר היו חלק מן הקוהורטה הראשונה והזוטרים ביותר - חלק מן הקוהורטה העשירית. כאשר קנטוריון קודם, הוא הועבר לקוהורטה הבכירה הבאה.

בתחומי אחריותו של הקנטוריון היו ענייני השגרה של החיילים: לאמן אותם לקרב, לוודא שהם שומרים על הציוד שלהם במצב תקין ועל התנהגות ממושמעת. לקנטוריון הייתה סמכות שיפוט על חייליו במקרים של עברות פעוטות והוא יכול היה להטיל עונשים גופניים. ההיסטוריון צבי יעבץ מתאר את תפקיד הקנטוריון כרב סמל מקצועי.

השירות כקנטוריון נתן לחייל אפשרות לניידות חברתית והזדמנות לשפר את מצבו באזרחות, עם השחרור הפך הקנטוריון לשעבר למגיסטראט בכיר במוניפיקיות ועלה בסולם החברתי לדרגת פרש, אחדים מהקנטוריונים אף הפכו לחברי הסנאט.

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.