קנטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אל קנטרה אל שרקייה
القنطرة الشرقية
מדינה / טריטוריה מצרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

25,000‏
קואורדינטות 30°51′N 32°19′E / 30.85°N 32.31°E / 30.85; 32.31קואורדינטות: 30°51′N 32°19′E / 30.85°N 32.31°E / 30.85; 32.31

אלְ-קַנְטַרַה א-שַּרְקִיַּהערבית: القنطرة الشرقية, תרגום: הגשר המזרחי) היא עיר בצפון-מזרח מצרים, בצידה המזרחי של תעלת סואץ, וידועה הודות למרכז הרפואי המצוי בה. העיר ממוקמת 160 ק"מ צפונית-מזרחית לקהיר ו-50 ק"מ דרומית לפורט סעיד.

בקנטרה מצוי גשר לכלי רכב והנקרא גשר שלום מובראק או גשר תעלת סואץ. גשר זה, הוקם בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 בעקבות שיתוף פעולה של ממשלת מצרים עם ממשלת יפן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת מלחמת העולם הראשונה התרחשו מספר קרבות שנועדו להקנות שליטה על התעלה. בין השנים 1916 - 1920 היוותה העיר את הבסיס המרכזי ליחידות חיל הפרשים האוסטרליות, ולצורך כך הוקם בעיר מרכז רפואי. באותה העת, נהנתה העיר משיגשוג מעצם העובדה שהקנתה שירותים שונים ליחידות הרבות שפקדו את המקום. במקביל בשנת 1916 חוברה העיר אל מסילת רכבת, שהגיעה מארץ ישראל דרך סיני.

מחוץ לעיר מצוי בית קברות צבאי של כוחות הברית וכן אנדרטה. בית הקברות הוקם בפברואר 1916 והיה בשימוש עד לשנת 1920. לאחר המלחמה, הוכפל שטח בית הקברות בעקבות קבורה מחודשת של חללי המלחמה במטרה לרכז את חללי קרבות המדבר, ובעיקר חללי קרבות אל עריש רפיח ורומני. בית הקברות מכיל 1562 קברים, וכן 110 קברים ממלחמת העולם השנייה. בבית הקברות מצויים גם 341 קברים של חללים מאומות אחרות.

אנדרטת קנטרה מאזכרת את זכרם של 16 חיילים ניו זילנדים שנפלו בקרבות מלחמת העולם הראשונה ושמקום קבורתם לא נודע.

במפקד שנערך בסיני ב-1937 נמנו בעיר 1,927 תושבים, והיא הייתה העיר השנייה בגודלה בחצי האי סיני באותה עת, אחרי אל-עריש‏[1].

בעת מלחמת ששת הימים בשנת 1967, עברה העיר לידי ישראל, ובשנת 1973 בעת מלחמת יום כיפור שבה העיר לידי הצבא המצרי, אשר החזיק בה עד להפסקת האש, ובשנת 1974 שבה העיר לשליטה מצרית מלאה.

כרטיס נסיעה של הרכבת המנדטורית בין קנטרה לתל אביב, 1941

קנטרה בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ו עמר שר בשירו האנטי מלחמתי מ-1967 "...מקוניטרה לקנטרה תשמע רק הגיטרה, ובמקום רעמי התותחים ישמע רק שבת אחים..." כתגובה למלחמת ששת הימים.

אריק לביא מזכיר את קנטרה בשני שירים שלו:

בשיר "כיפאק היי" (מילים: אורי סלע, לחן: דוד קריבושי):

הפלוגה בדרך שרה והשיר עולה, עולה
כל הארץ לנו שרה מקוניטרה עד קנטרה
כיפאק היי, כיפאק היי, כיפאק היי, היי, היי!
כיפאק היי, כיפאק היי, כיפאק היי, היי, היי!

וב"שיר הקטר":

תפסיק לספר לי סיפורים על המנדט, ועל האנגלים, ועל הנסיעות שעשית מביירות ועד קנטרה.
זה לא מעניין אף אחד היום... אנחנו, שישה עשר הדיזלים הגדולים עושים יותר ממאה קטרי קיטור.
אז זוז.. זוז.. זוז הצידה ותן לצאת לדרך!

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנשה הראל, מסעי סיני, עמ' 76, הוצאת עם עובד, 1968