קניבליזם
קניבליזם היא תופעה בה בני אדם אוכלים בשר אדם[1]. המושג הורחב למשמעות של בעל חיים האוכל את בשרו או שותה את דמו של בעל חיים אחר מאותו המין (לדוגמה: ראשני ה סלמנדרה המצויה טורפים זה את זה).
קניבליזם בין בני אדם קיים כיום במסגרת ענישה במלחמה בליבריה, סין, וקונגו[2], ובארצות נוספות באפריקה על פי האמונות הרווחות במקומות אלו.
קניבליזם קבוע בעבר היה קיים בקרב שבטים שונים באמזוניה, אפריקה, פיג'י, פולינזיה וגיניאה החדשה, בדרך כלל בפולחן הקשור במלחמות שבטיות. ממצאים שנתגלו בחפירות ארכאולוגיות [דרוש מקור] הראו כי קניבליזם היה כנראה תופעה מקובלת אצל האדם הניאנדרטלי ואצל האינדיאנים מתרבות אנאסזי שנעלמה. מקרים מעטים של קניבליזם אירעו בארצות שונות אצל אנשים מעורערים בנפשם, רוצחים סדרתיים ופושעים, ועל-פי שמועות שלא אושרו - אצל קנאים דתיים. לעתים רעב קיצוני יכול להביא אנשים לקניבליזם, לדוגמה הקניבליזם היה נפוץ ברעב הגדול באוקראינה בשנות ה-30 של המאה ה-20 [3].
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור השם
קניבליזם קרוי על שם האינדיאנים משבטי ה"קריב" שהתיישבו באיים שבדרום הים הקריבי ושהיו ידועים במנהגי הקניבליזם שלהם. שבטים אלו היו ידועים אצל אויביהם כ"קניבה". הספרדים כינו את האינדיאני משבט זה "קניבל" והכינוי תפס בהדרגה את המשמעות שיש לו כיום. קיימת גם גרסה שבשפת ה"קריב" "קניבל" פירושו "אדם עז-רוח". בסיפורים עבריים קדומים וכן בסיפורי חסידים מאוחרים שבטים אוכלי אדם נקראו "לודים"[4].
בספר רובינזון קרוזו מתואר כיצד אינדיאנים משבט "קריב" הורגים את קורבנותיהם האומללים באמצעות חבטה באלה על ראשם. פול סרה דל סאגאוס (Paul Serre del Sagués) בן התקופה המתוארת בספר, רשם כך על "קריבים" מקוסטה ריקה: "מהלומה שכוונה לעורפו הרגה את הקורבן. ואז השאמאן פתח את בית החזה בעזרת סכין אובסידיאן, הוציא את הלב וטעם אותו. ובינתיים עוזריו ביתרו את הגופה על מנת לאוכלה, וחילקו גרעיני תירס טבולים בדם כפֶטיש (עצם נערץ)".
המילה הוכנסה לשפה האנגלית עקב פרסום ספרו של ריצ'רד האקליוט "מסעות". ויליאם שייקספיר השתמש בה במחזה "הסערה" כשמו של המשרת המפלצת "קליבן", אנגרמה (ערבול אותיות) של המלה קניבל.
[עריכה] קניבליזם בין בני אדם
היסטורית, האשמה בקניבליזם הייתה נפוצה יותר מאשר המעשה עצמו. העבדות הייתה בלתי חוקית במהלך שנות התפשטות הקולוניאליזם הבריטי, אלא אם מצבם של בני האדם היה גרוע יותר כאנשים חופשיים מאשר כעבדים. נטיות קניבליסטיות נחשבו כהוכחה מספקת למצב כזה, ומכאן הדיווחים הנרחבים על קניבליזם - סוחרי עבדים האשימו שבטים בקניבליזם על מנת שיוכלו לקחת אותם לעבדות.
קיימת טענה של האנתרופולוג מרווין האריס שקניבליזם נפוץ בין חברות בהתגבשות, אך נעלם כשאלו הופכות למדינות, כאשר האצטקים יוצאי דופן בנושא זה.
קיימות סיבות אחדות המביאות חברה שבטית לעסוק בקניבליזם:
- מחסור במקור אחר לבשר.
דוגמה לכך היא אי הפסחא. האי היה במקורו מיוער בצפיפות כשהתיישבו בו המהגרים הראשונים מפולינזיה. כמה מאות שנים של כריתת עצים למטרות הסקה ובנייה עבור האוכלוסייה שהייתה בגידול מתמיד ופרויקטים הנדסיים עתירי שימוש בעץ (גרירת והעמדת פסלי הענק) חיסלו את היער. משום כך נבצר מתושבי האי שהיו במקורם ימאים מוכשרים לבנות סירות שיאפשרו להם לצאת ללב ים ולצוד את מזונם העיקרי, הדולפין. משלא יכול האי לספק מזון לכל האוכלוסייה החלו מלחמות בין משפחות והתפשט מנהג הקניבליזם שקיבל גם גוון דתי. המנהג פסק רק כשהתושבים קיבלו על עצמם את הנצרות.
סעודות של קניבלים נערכו במקומות מבודדים כשרק לעתים רחוקות השתתפו בהם הנשים והילדים. הילידים סיפרו למיסיונרים שהחלקים הטעימים ביותר היו אצבעות הידיים והבהונות. הקורבנות המיועדים הוחזקו בשבי בבקתות ליד מקומות המחבוא עד לרגע בו הוקרבו לאלילים. מונחים הקשורים בקניבליזם עדיין קיימים בשפת האי, ואחד העלבונות החמורים שאפשר להטיח באדם באי הוא "בשר אמך עדיין תקוע בין שיני".
בקשר לכך, יש לציין את מנהג הים, שהוא גורל שעורכים ימאים שנקלעו למקום ללא אוכל.
- טקסי אבלות.
דוגמה: שבט הפורה בגיניאה החדשה. אנשי השבט נהגו לאכול את מתיהם, כאשר הגברים אכלו את השרירים, הנשים והילדים את החלקים הפחות נחשבים (למשל המוח). קיים ויכוח בנוגע לסיבה למנהג [דרוש מקור], אך אין ספק כי אחת מתוצאותיו העגומות הייתה הידבקות במחלה ניוונית של המוח בשם מחלת קורו הדומה בסממניה למחלת קרויצפלד-יעקב ("הפרה המשוגעת"). מחלה זו תקפה בעיקר נשים משום מנהגן לאכול את המוח של המתים הנגועים במחלה. המחלה קטלה כ-200 איש בשנה, עד שמנהג הקניבליזם הופסק עם הגעת האדם הלבן.
- קבלת תכונות דרך אכילה.
בני עמים שונים האמינו שרוחו של בעל החיים שהם אוכלים חודרת לתוכם. האוכל אריה יהיה אמיץ, האוכל צבי - זריז, ולכן נהגו שבטים לאכול חלקים מגופות לוחמיהם האמיצים שנפלו בקרב בתקווה לזכות באומץ לבם.
[עריכה] קניבליזם בעולם המערבי
כאמור מקרים קיצוניים של רעב יכולים לגרום לתופעות של קניבליזם גם בחברה הרואה בקניבליזם מעשה נתעב. כמו כן קיימים מקרים בודדים של קניבליזם אצל אנשים מעורערים בנפשם או הקוראים תגר על המחשבה המקובלת.
- באוקטובר 1847 קבוצה של כ-90 מהגרים לקליפורניה, "קבוצת דונר", בהנהגת ג'ורג' דונר (George Donner) נלכדה בהרי סיירה נבדה בסופת שלג ונחלצה בסופו של דבר בתחילת 1848. חברי הקבוצה נאלצו לאכול מבשר חבריהם המתים.
- באוטוביוגרפיה של הצייר המקסיקני הידוע דייגו ריברה נטען כי במשך תקופה ב-1904, הוא וחבריו לא אכלו דבר מלבד גוויות שנקנו מחדר המתים המקומי. ריברה היה מודע היטב להלם שבסיפור זה. ריברה טען כי הוא חשב שקניבליזם היא הדרך המורה את העתיד. "אני מאמין שכאשר האדם יפתח תרבות נעלה יותר מהתרבות הממוכנת, אך הפרימיטיבית של היום, אכילת בשר אדם תהיה מותרת. משום שאז בני האדם יתנערו מכל האמונות התפלות והאיסורים חסרי ההגיון."
- בשנות ה-30 של המאה ה-20 גרם סטלין לרעב באוקראינה, כעונש על כישלון הקולקטיביזציה שם ולמען יראו וייראו. בשנות רעב אלה היה הקניבליזם מקובל. על פי ה-BBC [5], ילדים נאכלו בידי הוריהם, בני זוג הרגו לפעמים האחד את השני בעבור מזון. על פי הערכה מתו במהלך השנתיים הקשות ביותר של הרעב כ-9 מיליון איש.
- המצור הגרמני על לנינגרד במהלך מלחמת העולם השנייה גרם לרעב כבד, ובעקבותיו לתופעות של קניבליזם.
- בשנת 1972 התרסק מטוס נוסעים בינוני באזור מרוחק בהרי האנדים, קרוב לגבול בין צ'ילה לארגנטינה. אחרי כמה שבועות של רעב ומאבק הישרדות, הניצולים המעטים החלו לאכול את גופת הקברניט וגופות אחרות. שניים מהניצולים שהחליטו לנסות להיחלץ בכוחות עצמם דרך הקרח והשלג הגיעו בסוף למקום ישוב. מסוק צ'יליאני חילץ לבסוף את יתרת הניצולים. סיפור זה התפרסם בעקבות הספר שכתב פירס ריד פול על הפרשה בשם "לחיות – סיפורם של ניצולי האנדים" [6]. בשנת 1993 הופק סרט על פי הספר בשם לחיות.
- ב-12 בדצמבר 2002 נתפס בגרמניה ארמין מייווס לאחר שהרג אדם שהכיר דרך רשת האינטרנט, ולאחר מכן, אכל את בשרו [7].
- בשנת 1820 יצאה ספינת ציד לוויתנים אמריקאית בשם אסקס, מהאי ננטקט לאוקיינוס השקט .כשהיו במרחק גדול מאוד מחופי דרום אמריקה לוויתן באורך 26 מטר (משקלו המוערך הוא 80 טון) התנגש בספינה, וגרם לטיבועה. לאחר מכן נותרו האנשים בסירות קטנות וחתרו להגיע לחופי צ'ילה. למרות שהיו הרבה יותר קרובים לאיי פולינזיה, הם פחדו מהילידים שנאמר עליהם שהם קניבלים (לא היה שחר לחששותיהם). במהלך המסע ליבשה, משאזל מזונם, הם התחילו לאכול את מתיהם, וכשהחמיר מצבם עוד, הם ערכו הגרלה את מי להרוג בשביל לאכול את גופתו. [8]
[עריכה] סוציו-קניבליזם
הסוציו-קניבליסטים הם קבוצה של אנשים שמאמינים שהדרך לשמור על אוכלוסייה יציבה ועל כדור הארץ מפני התפוצצות אוכלוסין היא קניבליזם מבוקר על ידי הממשלה. הרעיון של סוציו-קניבליזם בא מהסרט סויילנט גרין. סוציו-קניבליזם בא לפתור בעיות הנובעות מפיצוץ אוכלוסין כגון: רעב, הרס של הטבע, מלחמה וכדומה.
[עריכה] מוטיבים קניבליסטיים
אוכלי אדם קיימים באגדות העם מכל העולם. הדוגמה הבולטת ביותר היא המכשפה מהנזל וגרטל. ברמה המיתולוגית האם הקניבלית המיתולוגית מוגדלת לממדים קוסמיים כדוגמת האלה ההינדית השחורה קאלי. בכנסייה הקתולית בשרו ודמו של ישו מומרים ללחם הקודש וליין הנאכלים על ידי המאמינים.
אחת הקללות המפורסמות במקרא היא אזהרה מרעב שיוביל לקניבליזם בתוך המשפחה: "ואכלתם בשר בניכם, ובשר בנותיכם תאכלו" (ויקרא כ"ו, כ"ט), וכן במגילת איכה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ בתנ"ך תופעה זו מוזכרת בימי המצור על ירושלים בימי הבית הראשון במגילת איכה: "...נשים רחמניות בישלו ילדיהן..." ביטויים שאולים המאזכרים קניבליזם נמצאים באוסף הברכות בספר דברים "ואכלתם את אויביכם" (פרשת עקב) - במשמעות של ניצחון על האויבים, וכן בסיפור חטא המרגלים, יהושע וכלב אומרים לבני ישראל כי אל להם לפחד מ"עם הארץ", "כי לחמנו הם" - כנראה לחם במשמעות בשר (כפי שזה בערבית), כלומר ננצח אותם בקלות, כמו שאוכלים לחם, או בשר, בלי מאמץ.
- ^ קניבליזם תועד במקרים רבים במלחמה בליבריה לדוגמה בסרט זה בה תועדה אכילת הרוגי מלחמה, ומפקד יחידה מתגאה בכך. בשנת 2003 הופק דוח של האו"ם (קניבליזם במלחמה בקונגו - אתר הבי בי סי) המוחה נגד פגיעה בזכויות אדם ותופעת קניבליזם במלחמה בקונגו. עריצים שונים הואשמו בקניבליזם כמו רוברט מוקאסה שהואשם באכילת ילדים שהתמרדו נגד הוראותיו.
- ^ אד ווליאמי, קניבליזם במצור על לנינגרד, הגרדיאן, 25 בנובמבר 2001
- ^ בצוואת הריב"ש מופיע סיפור על הבעל שם טוב שהגיע לאי של "לודים" בדרכו לארץ ישראל, כמעט נאכל בידיהם, ניצל בנס, אך נמנע מהמשך הנסיעה, וחזר לאירופה.
- ^ [1] כתבה באתר ה-bbc
- ^ * פירס ריד פול, לחיות – סיפורם של ניצולי האנדים, הוצאת צ'ריקובר
- ^ Man held for German 'cannibal killing', BBC, 12 December 2002
- ^ בלב ים/ נתנאל פילבריק. כפר סבא. הוצאת אריה ניר. Nathaniel Philbrick/ In the Heart of the Sea. מאנגלית: נעה בן-פורת
