קניין חליפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קניין חליפין (או קניין סודר) הוא קניין רווח במשפט העברי, המבוסס על פעולת חליפין של שני חפצים. בקניין חליפין מחליף הקונה את כליו בכלי הנמכר לו, המוכר מגביה את סודרו של הקונה ובכך חל קניין.‏[1] בתום ההקניה אמור המוכר בדרך כלל להשיב לקונה את סודרו.

את מקורו של קניין זה למדו חז"ל מהפסוק במגילת רות: "ושלף איש נעלו" (מגילת רות, פרק ד', ז')‏‏ מכאן שקניין זה אינו מדאורייתא, אלא רק "מדברי קבלה" (מהנביאים או הכתובים)‏[2]

הגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שבפסוק נאמר נעלו, פוסק רב נחמן (בניגוד לדעת רב ששת) כי ניתן לבצע קניין חליפין דווקא בכלי, אבל לא באוכלים. אם כי, גם אם אין הכלי שווה פרוטה, ניתן לבצע בו קניין חליפין.

רב ולוי נחלקו האם מטבע נקנה בחליפין‏[3]. רב פפא מסביר את דעתו של השולל, כי לא ניתן להחליף מעות בדבר אחר בתורת חליפין, מכיוון שלכסף אין חשיבות עצמית אלא על הצורה החקוקה בו והנותנת לו את שוויו, ומכיוון שאם יחליט המלך או הממשלה להחליף את המטבע לסמל אחר הוא לא יהיה שווה יותר כמובם, אין הוא נחשב ל"דבר מסוים" (מסוים = שלם) כדוגמת נעל, שהיא מסוימת ושלימה ויש לה שווי עצמי שאינו בטל לעולם.

רב נחמן מסביר באופן שונה;‏[4] חז"ל גזרו, שקניין כסף אינו קונה, שכן הם חששו שאדם יקנה מחבירו חפץ, וישאיר אותו בבית המוכר, ואז אם תפרוץ שריפה בבית המוכר הוא לא יטרח יותר מדי להצילו, ולכן תיקנו שהחפץ יהיה של המוכר עד אשר הקונה ימשוך אותו לביתו, ואז אין חשש זה. לפי זה, אומר רב נחמן, קיים חשש זה גם כאשר מחליפים מעות בקניין חליפין, ולכן אין ניתן לקנות חפצים על ידי משיכת המעות; לפי זה, פוסק רב נחמן כי ניתן להחליף דמי שור בדמי פרה, מכיוון שהדבר אינו מצוי, ו"מילתא דלא שכיחא" - דבר שאינו מצוי, לא גזרו בו חכמים.

סוגי הקניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כמה סוגי קניין בקניין חליפין:

  • שוה בשוה- דהיינו כשהחפץ של הקונה והחפץ הנקנה שווים בערכם, זהו קניין על בסיס סחר חליפין.
  • חליפין במשהו- כלומר שחפץ שאינו שווה בערכו לחפץ הנקנה כגון סודר משמש לקניין במצב זה על המוכר להשיב את הסודר לקונה‏‏‏[5].
  • סודר על ידי העדים בו משתמשים בסודרם של העדים בשביל הקניין.
  • קניין לחזק את הדיבור כגון בהבטחה, בכתובה שאין חפץ בו יחול הקניין.‏[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי האמור בשלחן ערוך (חושן משפט, סימן קצ"ה, סעיף ב') שסודר ב"כליו של קונה"‏.
  2. ^ מסכת ‏בבא מציעא, דף מ"ה, ב'; מסכת קדושין, דף כ"ח, א'.‏
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ה, עמוד ב'.
  4. ^ לפי שיטת רבי יוחנן שההלכה כמותו. ריש לקיש, החלוק עליו וסובר שאין קנין כסף קונה צהתורה, מפרש כפירושו של רב ששת המובא לעיל.
  5. ^ ‏נדרים סוף פרק ה'‏
  6. ^ ראו למשל בשלחן ערוך, חושן משפט, סימן רמ"ה, סעיף ב'.‏