קניין רוחני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
קניין רוחני הוא שם כללי לזכויות הקשורות במושאים שאינם מוחשיים (non-tangible, non-corporeal), ושהם יציר האינטלקט של האדם (ומכאן הביטוי Intellectual Property, או בקיצור IP). הסדרים משפטיים מפורטים שתחילתם בפסיקת בתי המשפט בשיטת המשפט המקובל (Common Law) והמשכה בעיגון חוקי, קובעים את מושא הבעלות בכל אחד מענפי הקניין הרוחני, את תנאי ההגנה עליהם, את היקף הזכויות, חריגים והגנות, סעדים שונים, אכיפה ועניינים פרוצדורליים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מהותו של הקניין הרוחני
הקניין הרוחני נבדל מדיני החיובים,למיניהם, אולם יש להיזהר ולא לשייך אותם לענף של דיני הקניין המוחשי הרגילים. הטעם לכך הוא שמושא הבעלות שבו עוסקים דיני הקניין הרוחני הם אובייקטים בלתי מוחשיים, שיש להם תכונות-יסוד שונות מחפצים מוחשיים. דיני הקניין "הרגילים" עוסקים בקניינים מוחשיים, ממשיים, כגון דירה, מכונית, סוודר או בקבוק משקה. דיני הקניין הרוחני מקיפים מספר ענפים נפרדים, ועוסקים בהמצאות שפורטו ליישום (דיני הפטנטים), ביצירות, כמו מוזיקה, ספרות ושאר טקסטים כתובים, פיסול, צילום, תיכנות, שידורי טלוויזיה, קולנוע ועוד (זכויות יוצרים), וכן ענפים אחרים, כמו דיני המדגמים (המגנים על הצורה האסתטית של מוצר, ההגנה על זני צמחים, וסימני מסחר (Trademark), במסגרתם מוגנים סימני מסחר מסוגים שונים, לרבות סימני מסחר תלת-ממדיים (כמו הצורה של חטיף טופיפי).
השוני המרכזי בין מושא ההגנה של דיני הקניין המוחשי לדיני הקניין הרוחני נעוץ במהות המשאב הרוחני:
- מדובר במשאבים שהם יציר האדם, להבדיל למשל ממקרקעין, אולם בדומה לחלק מהמיטלטלין, כמו מכונית.
- מדובר במשאבים שאין מגבלה פיזית על שימוש בו-זמני שלהם. במכונית אחת יכול רק אדם אחד לנהוג. ביצירה מוזיקלית יכולים אינסוף אנשים להתשמש בו-זמנית. השימוש על ידי האחד אינו מפריע לאחרים, ואולי אף מועיל להם (למשל שירה בציבור).ו
- מקרקעין אפשר להקיף בגדר בדרך כלל. יש לכך עלות, אולם הדבר אפשרי. משאבים רוחניים קשה יותר לגדר, ולכן קשה למנוע את השימוש ביצירה ממי שאינו מסכים להישמע להוראות היוצר או הממציא. כלומר: אם יצרתי שיר, ופרסמתי אותו, אני יכול לבקש מאחרים שלא לשיר אותו ולהשתמש בו, אולם אין לי דרך פיזית למנוע זאת. מהטעם הזה, אנשים יכולים להעתיק את היצירה. לכן, נדרשת התערבות משפטית, שתקים "גדר משפטית" במקום גדר פיזית.
[עריכה] הנכסים מושא הקניין הרוחני
בדין הישראלי יש שורה ארוכה של נכסים שהם יציר המחוקק, שהם שונים במטרתם להקמה, שונים בתנאי הרכישה, שונים בדרכי הטיפול בהם, שונים במשך החיים שלהם וכו'. הצורה הטכנית להבחנה היא בין זכויות קניין רוחני רשומות לבין כאלה שלא רשומות.
בגדר הזכויות הרשומות – פטנט, זכות בזני צמחים, מדגם רשום, סימן מסחר, כינוי מקור.
בגדר הזכויות הלא רשומות – ציון גאוגרפי, זכויות יוצרים, זכויות מבצעים, גניבת עין, סוד מסחרי.
עשיית עושר ולא במשפט היא תחום שמשיק לקניין הרוחני. השקה קיימת גם עם תחום ההגבלים העסקיים, ועם תחום העוולות המסחריות.
[עריכה] הזכויות הרשומות
- פטנט הוא המצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה (כלומר, לא פורסמה בשום מקום בעולם), מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ולייצור ויש בה התקדמות תעשייתית, שנרשמה במשרד רשם הפטנטים. דיון מפורט בנושא ראו בערך פטנט.
- זכות בזני צמחים
- מדגם רשום הוא קניין רוחני בתחום העיצוב התעשייתי. המדגם הוא בעצם אותם קווי דמות, קישוט, עיטור, אשר מיישמים אותם בהקשר למוצר מסוים - הפן העיצובי. לא מדובר במוצר אחד, אירוע חד פעמי, אלא מוצר המשולב בייצור תעשייתי, אשר תוצאותיו יהיו הרבה יחידות הנושאות אותו עיצוב - הפן התעשייתי. ההגנה על המדגם הרשום נועדה לעודד את פיתוח וריבוי העיצובים התעשייתיים.המדגם מגן אך ורק על הצורה האסתטית של המוצר, מדגם לא יגן על רכיבים פונקציונליים בו.
- סימן מסחר הוא סימן המשמש לזיהוי מוצריו של יצרן מסוים. ההגנה על סימני מסחר באה להגן על המוניטין, על האפשרות של אדם לבדל את עצמו מאחרים, ועל מנת שבידול זה ישמשו לקידום עסקיו. בנוסף סימן המסחר מגן על הצרכן החשוף למוצרים רבים ומאפשר לו לרכוש את המוצר אותו הוא מזהה ומכיר.
- כינוי מקור הוא סוג של זכות קניין רוחני, אשר מבוססת בארץ על חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפים. ההסדר בא להבטיח הגנה לכינויי מקור מפני חיקוי/גזילה, ללא קשר אם השימוש הבלתי מורשה בכינוי, כרוך בהטעיה (כך, לדוגמה, אך ורק יין אשר יוצר בחבל שמפיין יזכה לכינוי 'שמפניה').
[עריכה] זכויות קניין רוחני לא רשומות
- זכויות יוצרים הן ההגנה שניתנת ליוצר מפני שימוש בלתי מורשה ביצירתו. ההגנה הניתנת לזכויות יוצרים באה להגן על דרכי ביטוי, ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים. דיון מפורט בנושא ראו בערך זכויות יוצרים. כאמור, אין צורך לרשום את זכויות היוצרים וכל אדם זכאי אוטומטית להגנת זכויות יוצרים ברגע בו סיים את היצירה.
- זכויות מבצעים, מפיקים ומשדרים, המכונות גם "זכויות שכנות לזכויות יוצרים", הן זכויות המוקנות לגורמים הלוקחים חלק בהבאת היצירה אל הקהל. הכוונה היא לגורמים כגון זמרים, נגנים, עורכים, מפיקים, חברות שידור וכדומה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- ניבה אלקין-קורן, קניין רוחני בעידן המידע, סדרת אוניברסיטה משודרת, הוצאת משרד הביטחון, 2004.
- "זכויות יוצרים בינלאומיות - חשיפה תרתי משמע". מאמר באתר יריב קדם ושות' - משרד עורכי דין.
- טוני גרינמן, זכויות יוצרים, הוצאת איש ירוק, מהדורה שנייה, תשס"ט-2008.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חוקי זכויות יוצרים בהקשר של קניין רוחני וגניבה ספרותית
- המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה
- פרויקט Creative Commons בישראל
- האם אמרת "קניין רוחני"? זה חזיון תעתועים - בקורת של ריצ'רד סטולמן על עצם קיום המונח.
- קניין רוחני, באתר "זכויות יוצרים ושות'"
- קניין רוחני טכנולוגי, באתר ניתן למצוא מאמרים וחדשות.
- מידע מקיף מכל העולם על קניין רוחני באינטרנט, לרבות חקיקה, פסיקה, מאמרים וקישורים.
- סקירה קצרה של הפרקטיקה הישראלית של מדגמים, באתר אדיסון עורכי פטנטים בע"מ
