קני דלגליש
| קני דלגליש | ||
|---|---|---|
| מידע אישי | ||
| שם מלא | קנת' מתיסון דלגליש | |
| תאריך לידה | 4 במרץ 1951 | |
| מקום לידה | גלאזגו שבסקוטלנד | |
| גובה | 1.73 מטר | |
| עמדה | חלוץ חוד, קשר התקפי | |
| מועדוני נוער | ||
| 1967 - 1969 | סלטיק | |
| מועדונים כשחקן | ||
| 1969 - 1977 1977 - 1990 |
סלטיק ליברפול |
204 (112) 515 (172) |
| נבחרת לאומית כשחקן | ||
| 1971 - 1986 | סקוטלנד | 102 (30) |
| קבוצות כמאמן | ||
| 1985 - 1991 1991 - 1995 1997 - 1998 1999 - 2000 2011 - 2012 |
ליברפול בלקבורן רוברס ניוקאסל יונייטד סלטיק ליברפול |
|
|
* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד |
||
קנת' מתיסון "קני" דלגליש (אנגלית: Kenneth Mathieson 'Kenny' Dalglish; נולד ב-4 במרץ 1951 בדלמרנוק, גלזגו, סקוטלנד) הוא כדורגלן עבר סקוטי ומאמן כדורגל בהווה. התפרסם בזכות הצלחותיו עם סלטיק בשנות ה-70 ועם ליברפול החל מ-1978 ועד סוף שנות ה-80.
דלגליש נחשב לאחד מגדולי שחקני הכדורגל הבריטיים בכל הזמנים ולגדול שחקני דורו. הוא היה הכדורגלן הראשון אשר הבקיע 100 שערים בליגות האנגלית והסקוטית. דלגליש שיחק 102 פעמים בנבחרת סקוטלנד וכבש במדיה 30 שערים. הוא זכה עם סלטיק באליפות סקוטלנד בשנים 1972, 1973, 1974, 1977 ועם ליברפול באליפות אנגליה בשנים 1979, 1980, 1982, 1983, 1984, 1986, 1988, 1990 ובאליפות אירופה לקבוצות בשנים 1978, 1981, 1984.
בעקבות אסון הייזל בבריסל בגמר גביע אירופה לאלופות נגד יובנטוס ב-1985, החליף דלגליש את ג'ו פייגן כמנג'ר של הקבוצה ובשנת 1986 זכה בדאבל האנגלי (אליפות וגביע) כשחקן ומנג'ר - הראשון והיחיד שעשה זאת. לאחר מכן זכה בעוד שתי אליפויות וגביע כמנג'ר. ב-1989 נהרגו 96 מאוהדי הקבוצה באסון הילסבורו. בשבועות שלאחר האסון ביקר דלגליש פצועים רבים והלך ליותר ממחצית מהלוויות. בינואר 1991, בעקבות הלחץ הנפשי המצטבר לאחר האסון, התפטר מאימון הקבוצה. בהמשך התחיל לאמן את קבוצת בלקבורן רוברס, העלה אותה לפרמייר ליג וזכה איתה באליפות ב-1995. לאחר מכן אימן את ניוקאסל יונייטד והיה המאמן הטכני של קבוצת נעוריו סלטיק אבל לא הצליח לשחזר את הצלחותיו. בעונת 2010/11 חזר דלגליש לאמן את ליברפול לאחר שהחליף את רוי הודג'סון. דלגליש הצליח להביא את ליברפול לתוצאות נאות לרבות ניצחונות על קבוצות הצמרת, אולם בסופו של דבר הקבוצה סיימה רק במקום השישי ולא הצליחה לרכוש כרטיס השתתפות במפעלים האירופאים. בעקבות הצלחתו זכה דלגליש לחוזה חדש בליברפול, אולם בעונה שלאחר מכן לא הצליח להמשיך בקו העלייה של הקבוצה, אשר נכשלה בליגה. במקביל הצליח דלגליש להצעיד את הקבוצה לזכייה בגביע קרלינג (גביע הליגה) השלישי בחשיבותו, ולגמר הגביע האנגלי. במאי 2012 פוטר מתפקידו.
ב-4 במרץ 2004 הוא נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם והיה נציגה היחיד של סקוטלנד .
דלגליש נבחר לגדול שחקני ליברפול על ידי העיתון טיימס[1].
הערות שוליים [עריכה]
| זוכי פרס כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות העיתונאים) | ||
|---|---|---|
|
| זוכי פרס כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות השחקנים) | ||
|---|---|---|
|
| מאמני ליברפול | ||
|---|---|---|
|