קנסטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קָנָסְטָה (ספרדית: Canasta - סל) הוא משחק קלפים מסדרת המשחקים דמויי רמי. מטרת המשחק היא ליצור סדרות של קלפים מאותה דרגה (סדרה כזו נקראת קנסטה), ואז לצאת על ידי משחק בכל הקלפים שביד או היפטרות מהם.

מאמינים שמקור המשחק במונטוידאו שבאורוגוואי, בראשית המאה העשרים. משם התפשט לארצות הברית וליתר העולם.

יש גרסאות של המשחק לשניים עד שישה שחקנים, אך הגרסה המקורית היא עבור ארבעה. שניים, שלושה או חמישה שחקנים משחקים כל אחד נגד כל האחרים. ארבעה או שישה שחקנים משחקים בזוגות, כאשר כל שחקן יושב מול שותפו למשחק.

המשחק משוחק עם שתי חפיסות של 52 קלפים, בתוספת ארבעה ג'וקרים, בסך הכול 108 קלפים.

חוקי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכי הקלפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'וקר (מכונה גם ג'וקר גדול) - 50 נקודות.
  • שתיים (מכונה גם ג'וקר קטן), אס - 20 נקודות
  • מלך, מלכה, נסיך, עשר, תשע, שמונה - 10 נקודות
  • שבע, שש, חמש, ארבע - 5 נקודות.
  • שלוש שחור (3♣ או 3♠)- 5 נקודות. אינו משמש להורדות אלא נספר רק לאחר שמסתיים סיבוב.
  • שלוש אדום (3♥ או 3♦)- 100 נקודות. אינו משמש להורדות אלא נספר רק לאחר שמסתיים סיבוב.

סוגי קנסטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנסטה היא סדרה של שבעה קלפים בני אותו מספר. קנסטה נקייה איננה מכילה קלפים חופשיים (ג'וקר או שתיים). היא מסומנת באמצעות קלף אדום בראשה, ולכן נקראת גם קנסטה אדומה. שוויה 500 נקודות. קנסטה מלוכלכת היא קנסטה המכילה קלפים חופשיים. מספר הקלפים החופשיים בה מוגבל עד לשלושה, כלומר יש צורך בארבעה קלפים "רגילים" לפחות. היא מסומנת באמצעות קלף שחור בראשה, ולכן נקראת גם קנסטה שחורה. שוויה 300 נקודות.

מהלך המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק נפתח כשלכל זוג, או שחקן, יש אפס נקודות. המחלק (הדילר), אשר בראשית המשחק נבחר באקראי, ולאחר מכן עם כל סיבוב עובר התפקיד לשחקן הבא עם כיוון השעון, טורף את הקלפים ונותן לשחקן שמימינו לחצות את החפיסה. הוא אז מחלק 11 קלפים לכל שחקן, מניח את היתרה כקופה עם הפנים כלפי מטה ופותח את הקלף הראשון בקופה, שיהיה הראשון בערמת הקלפים. במקרה שהקלף הראשון הוא שלוש אדום או אחד מן הקלפים החופשיים, פותחים קלף נוסף על גביו, עד אשר הקלף העליון אינו מאלה הנ"ל. שחקן אשר קיבל לידו שלוש אדום, מניח אותו בצד ולוקח קלף אחר מהקופה במקומו. השלוש האדום יישמר עד לספירת הנקודות בתום הסיבוב.

ראשון לשחק הוא השחקן שמשמאל למחלק. השחקן יכול לבחור אם לקחת קלף מהקופה או לקחת את הערימה, וזאת בתנאי שהוא יכול לרדת, כפי שיוסבר להלן. אם בראש הערימה קלף חופשי או שלוש שחור, לא ניתן לקחת את הערימה. אם לקח השחקן מהקופה קלף שלוש אדום, הוא מניחו בצד ולוקח קלף נוסף במקומו. אל קלפים שכבר הורדו ניתן להוסיף קלפים בני אותו מספר, או קלפים חופשיים, בטרם מסתיים התור. בסוף התור על השחקן לזרוק קלף מידו אל הערימה. התורות עוברים עם כיוון השעון. הסיבוב מסתיים באחד משני מקרים: כאשר אחד השחקנים נפטר מכל הקלפים שבידו, אך לצורך כך על הזוג, או השחקן המסיים, להשלים שתי קנסטות, או כאשר נגמרים הקלפים בקופה. בסיום הסיבוב סופרים את הנקודות, לפי המתאר שמובא להלן.

הזוג, או השחקן, המנצח הוא הראשון שחוצה את סף 5,000 הנקודות, אך ישנן גרסאות בהן סף זה גבוה יותר.

ירידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירידה היא הנחה של קלפים על השולחן אשר נצברים ליצירת קנסטה. כל זוג, או שחקן, צובר את ירידותיו בנפרד מיריבו. ירידה חוקית היא ירידה שבה יש לפחות שלושה קלפים הנושאים אותו מספר, כאשר מתוך קלפים אלה שניים לפחות חייבים להיות טבעיים, כלומר לא קלפים חופשיים (ג'וקר גדול או קטן), ומספר הקלפים החופשיים אינו עולה על מספר הקלפים הטבעיים. דוגמאות לירידות חוקיות: 8-8-8; 2-K-K; ג'וקר-9-9-9-2-2.

לצורך הירידה הראשונית, יש לעבור סף מסוים של נקודות, בהתאם למספר הנקודות שיש לזוג, או לשחקן, באותו סיבוב:

  • פחות מ-0: 15
  • 0 - 1,495: 50
  • 1,500 - 2,995: 90
  • יותר מ-3,000: 120

בגרסאות בהן סף הנקודות לסיום המשחק גבוה מ-5,000, יש לעבור בירידה הראשונית סף של 150. מרגע שזוג, או שחקן, ירד בפעם הראשונה, הוא אינו מחויב עוד לרדת במינימום מסוים של נקודות.

צבירת שבעה קלפים על השולחן הנושאים אותו מספר, בין אם הם מכילים קלפים חופשיים או לא, משמעה השלמת קנסטה. הקנסטה אז מונחת בצד ומסומנת בקלף אדום או שחור, בהתאם לכך שהיא נקייה או מלוכלכת. אם לאחר השלמת הקנסטה יש בידי הזוג, או השחקן, שהשלים את הקנסטה קלף בן אותו המספר, הוא יכול להוסיפו, כך שייחשב בניקוד בתום הסיבוב.

כאמור, לקיחת הערימה מותנית בירידה. לקיחת הערימה יכולה להתבצע כאשר הקלף העליון בה נושא את אותו מספר של הקלפים הטבעיים שהורדו. לדוגמה, אם הקלף העליון בערימה הוא 10, ניתן לקחת את הערימה רק עם מתבצעת ירידה של 10-10-2, ואם יש צורך בעמידה בדרישות הסף לירידה ראשונית, אזי ירידה כזו אינה מספיקה, ויש צורך בירידה של ג'וקר-10-10 (70 נקודות), אם למשל, לזוג, או לשחקן, יש 500 נקודות.

ניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום כל סיבוב סופרים את הנקודות. בשלב הראשון סופרים את הנקודות של הקלפים שהונחו בצד, לרבות בונוסים:

  • יציאה (היפטרות מכל הקלפים שביד) - 100 נקודות
  • קנסטה נקייה - 500 נקודות
  • קנסטה מלוכלכת - 300 נקודות
  • שלוש אדום - 100 נקודות. אם נצברו כל הארבעה, כל אחד מהם שווה 200 נקודות. אולם, אם המשחק הסתיים והזוג, או השחקן, שהחזיק בשלוש האדום טרם ירד, הניקוד מחושב לחובתו של הזוג (השחקן), כלומר מופחת מסך הנקודות.

בשלב השני סופרים את הנקודות מהקלפים שהורדו על השולחן, כאשר גם קלפים שנצברו לקנסטה נספרים, וזאת בהתאם לערכיהם שפורטו לעיל. בשלב השלישי נספרים לחובת השחקנים הקלפים שיש בידיהם, גם כאן לפי ערכיהם. לצורך הקלת הספירה, עורמים את הקלפים בערימות ששוויין 100 וכן מקזזים קלפים שנספרו לחובה עם קלפים שהורדו ונספרו לזכות.