קנצונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קנצונהאיטלקית: Canzone; ברבים קנצוני), היא יצירה מוזיקלית, שיר או בלדה שמקורם איטלקי או פרובנסלי. המונח משמש גם להגדרת סוג של שירה הדומה למדריגל. לעתים מכנים יצירה פשוטה ושירית באופייה קנצונה, בייחוד אם מחברה איננו איטלקי. דוגמה טובה לכך היא האריה "Voi che sapete" מתוך נישואי פיגארו של וולפגנג אמדאוס מוצרט.

במוזיקה ובשירה, קנצונה היא יצירה מוזיקלית רב-קולית מהמאה ה-16, המבוססת על שירים קצרים שמקורם בפרובנס, צרפת שהיו פופולרים באיטליה בימי הביניים. השירים עסקו באהבה, בטבע וביופי נשי. הם הורכבו מבתים שווים באורכם, ונחתמו בהקדשה או בבית קצר יותר. מספר השורות לבית היה בדרך כלל 14, כמו בסונטה. למעשה, הועלו השערות שהסונטה נבעה מהקנצונה. הכותבים המפורסמים ביותר של קנצונות היו המשוררים מהמאה ה-14: גווידו קוולקנטי, דנטה אליגיירי ופרנצ'סקו פטרארקה. הצורה המוזיקלית שלהם הייתה עיבוד קולי למלות השירים; המונח canzone הנו גם בר-חליפין עם canzona, צורה אינסטרומטאלית חשובה משלהי המאה ה-16 וראשית המאה ה-17; יצירות כאלה כונו לעתים קרובות "קאנצוני דה סונאר" וחשיבותן נעוצה בהיותן מבשרות הסונאטה. הטרמינולוגיה הייתה חופשית למדי בסוף תקופת הרנסאנס וראשית תקופת הבארוק ומה שמלחין אחד כינה "קנצוני דה סונאר" עשוי היה להיקרא "קנצונה" או אפילו פנטזיה, אצל מלחין אחר. ביצירותיהם של מלחינים מסוימים, כמו למשל פאולו קוואליאטי, נראה שלמונחים לא הייתה שום משמעות צורנית מכל וכל. בתחילה התבססו הלחנים על שירים פוליפוניים צרפתים-פלמים ("שנסונים"), ומאוחר יותר הולחנו לחנים מקוריים. הקנצונות הכליות, כגון הקנצונה לכלי נשיפה ממתכת של ג'ובאני גבריאלי, השפיעו על צורת הפוגה ומהן התפתחה צורת הסונאטה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Canzone", in The New Grove Dictionary of Music and Musicians, ed. Stanley Sadie. 20 vol. London, Macmillan Publishers Ltd., 1980. ISBN 1-56159-174-2
  • The New Harvard Dictionary of Music, ed. Don Randel. Cambridge, Massachusetts, Harvard University Press, 1986. ISBN 0-674-61525-5
  • "Canzone", in The Shapes of our Singing, a comprehensive guide to verse forms and metres from around the world, by Robin Skelton. EWU, Spokane, WA, 2002. ISBN 0-910055-76-9
  • "קנצונה" במילון גרוב החדש למוזיקה ומוזיקאים בעריכת סטנלי סיידי, כרך 20, לונדון, מקמילן 1980
  • "מילון הרווארד החדש למוזיקה" בעריכת דון רנדל, קיימברידג', מאסצ'וסטס, הוצאת אוניברסיטת הרווארד 1986
  • "קנצונה" ב"הצורות של שירתנו", מדריך מקיף לבתי שיר, צורות ומשקלים מרחבי העולם, מאת רובין סקלטון, 2002

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]