קנרית

הדף "כנרית" מפנה לכאן. לערך העוסק בנגנית כינור, ראו כנר.

קנרית (שם מדעי: Serinus canaria; מקובל גם הכתיב כנרית) היא מין ציפור שיר קטנת גוף ממשפחת הפרושיים הידועה בעיקר בזכות קולה המסולסל הנעים לאוזן; כיום מוחזקת כחית מחמד בידי אנשים רבים בשל קלות גידולה - היא אינה נזקקת ליותר מכלוב תעופה פשוט, זרעונים ומים.

בטבע, נפוצה הקנרית באיים הקנריים (ומכאן שמה) האיים האזוריים ובאיי מדירה בלבד; אך היא בויתה בידי האדם בתחילת המאה ה-15 בידי מלחים ספרדים שהביאו אותם מאזור גידולה ליבשת אירופה, ומשם לשאר העולם. בית הגידול של הקנרית הם אזורים פתוחים למחצה, כדוגמת פרדסים, שם היא בונה את קנה על העצים או השיחים.

ישנם מספר הבדלים בין הקנרית המבויתת לזו החיה בטבע; הבדלים אלו נובעים מעירבוב של הקנרית עם מינים שונים של ציפורים אשר בוצע על ידי המגדלים להשגת שירה טובה יותר או צבע אחר וגם מתנאי המחיה השונים. בין ההבדלים ניתן למנות את צבע הציפור - ירקרק לימוני בטבע ואילו מגוון רחב של צבעים בשבי, את ממדי גופה - 12.5 עד 14סנטימטרים בטבע לעומת מעט יותר בשבי, וכן תוחלת חייה - בשבי תוחלת חייה של הקנרית גבוהה מזו שבטבע. בטבע, ניזונה הקנרית בעיקר מזרעים קטנים ופרות טריים ומעט מחרקים ותולעים, ואילו בשבי ניתן להאכילה בתערובת מזון לציפורים או בגרגירי מספוא כגון ניגר וחפורית בוריאה.

קנרית מבויתת

לקנרית מספר גזעים - קנרית שרה, קנרית צבעונית וקנרית מקושטת ומספר רב (יותר מ-120) של תתי מינים שפותחו בידי האדם, ובהם ניתן למנות את ה קנרית גלוסטר, קנרית אצילית סקוטית, בונדוק (הכלאה בין חוחית לקנרית), ועוד.

זכר קנרית, דהיינו קנר, שר במשך כל השנה חוץ מתקופת ההשרה אשר נמשכת בדרך כלל חודש בתחילת הסתיו. נקבה איננה שרה, אבל ישנן נקבות ששורקות שירים מאוד קצרים. מכל ציפורי השיר המבויתיים קנרית הינה בעלת כושר הביטוי הקולי הטוב ביותר, עוצמה חזקה וגוון רב. יתרה מכך - קנרית הינה בעלת כושר חקיינות מצוין, היא יודעת לחקות קולות של ציפורים אחרות, מנגינות מסובכות ואפילו קול של בני אדם.

תוחלת החיים של קנריות נעה בין 12 ל-16 שנים, הזכר שר בדרך כלל עד גיל 11-13.

החזקה

לאורך שנים רבות של גידול סלקטיבי התפתח סגנון החיים של הקנריות. הזכר מרגיש מצוין בהיותו לבד בכלוב, במקרה זה הוא שר הכי טוב וגם אז הוא "מתפקד" ואילו הנקבה לא יכולה לשבת לבד בכלוב כל החיים, זה יכול לגרום לה לתקופות של דיכאונות ואקטיביות מוגברת עקב שינויים הורמונליים ובסוף למחלות קשות. החזקת קנריות בזוגות במשך כל השנה גם כן לא מומלצת. רק בעונת הרבייה אשר בדרך כלל מתחילה בסוף פברואר-מרץ ונגמרת בספטמבר-אוקטובר מומלץ להחזיק את הציפורים בזוגות. ממדי הכלוב:

• עבור זכר שר - 40*70*80 ס"מ

• עבור זכר ונקבה במהלך עונת הרבייה - 70*25*80 ס"מ, זהו כלוב רבייה בו ישנה מחיצה פנימית הניתנת להוצאה הממוקמת באמצע הכלוב.

• עבור ציפורים המוחזקות יחד למטרה כלשהי - 50*50*30 ס"מ

• עבור נקבות וציפורים צעירות המוזקות ביחד מעבר לעונת הרבייה - כלוב גדול 100-130 ס"מ

• עבור זכר המוחזק במהלך "לימוד השירה" אשר מתבצע מספר חודשים הראשוניים של חייו - כלוב בגודל 60*50*40 ס"מ

קנרית רגישה לרוח פרצים ולכן לא כדאי למקם את הכלוב במקומות בהם יש רוח. כמו כן לא כדאי למקם את הכלוב במטבח בגלל נידוף חומרים הרעילים לציפור. מומלץ להחליף נייר או חול בתחתית הכלוב פעם ביומיים שלושה. האכלה והחלפת מים מתבצעת כל בוקר. מינון לציפור בריאה - כפית קטנה אחת של תערובת הזרעים ליום. מומלץ מאוד לתת לציפור תערובת של וויטמינים ומינירלים אשר נמכרת ברוב חנויות חיות המחמד, המינון מצוין בדרך כלל על גבי העטיפה. כדאי למקם אמבטיה מיוחדת בפתח הדלת ולהחליף את המים מידי יום.

רבייה

למען השגת צאצאים בריאים וכדי לא לפגוע בבריאות ואיכות השירה של ההורים כדאי להתחיל את עונת הרבייה בתחילת מרץ, לפני כן הציפורים מוחזקות בנפרד. בהתחלה נותנים לזוג הציפורים לראות אחד את השני, אך לא מאפשרים זיווג. כאן מאוד עוזר כלוב רבייה בעל מחיצה. כאשר רואים שהנקבה מתכופפת אל המוט בזמן שירת הזכר, מנסה להוציא חתיכות מנייר המחצלת והזכר מאכיל את הנקבה, שר בעוצמה ולא מראה סימני אגרסייה (כנפיים פתוחות, מקור פתיח, קפיצות מהירות) - מוציאים את המחיצה או מעבירים את אחד מהציפורים לצד של השני. בזמן זה בכלוב כבר צריך להיות קן וחומר הבנייה (ניתן לקנות ברוב החנויות). הזכר מתחיל לרדוף אחרי הנקבה עם שירה עוצמתית והיא לפעמים מבקשת ממנו שיאכיל אותה. מספר פעמים ביום מתבצע הזיווג. לאחר 7-10 ימים בקן מופיעה ביצה הראשונה. קנרית מטילה כל יום ויכולה להטיל 3-6 ביצים בצבע תכלת. לפעמים משתמשים בביצים מלאכותיות: מוציאים ביצים שהוטלו ושומרים אותן כמה ימים בטמפרטורת החדר ואז מוסיפים בות אחת את ביצים האמתיות למען שהגוזלים יצאו מהביצים באותו היום ויהייו חזקים באותה מידה. הבקעה מתבצעת במשך 13-14 ימים. יומיים לפני שהגוזלים יופיעו כדאי להרטיב את הביצים במים חמים אם הנקבה לא התרחצה באותו היום. במהלך גידול הגוזלים הנקבה (לפעמים גם הזכר) מאכילה אותם באוכל שהיא אכלה והספיקה לעכל במידה ניכרת. בגוף הגוזלים בשבועיים הראשונים של חייהם לא מופקים אנזימי מערכת העיכול משלהם. בזמן זה כדאי לתת ביצים טריות פעם ביום במינון של חצי כפית. ביום ה-19 הגוזלים עוזבים את הקן וביום ה-22-24 הם מסוגלים לזון בצורה עצמאית. אז מפרידים אותם מההורים. לנקבה נותנים שבועיים של מנוחה ואז מתחילים סבב חדש. בעונת הרבייה נקבה מסוגלת להטיל 3-4 פעמים. בבוא הסתיו היום נהיה קצר יותר והלילה ארוך יותר, הטמפרטורה יורדת - זה סימן שהציפור מרגישה כזמן להתחיל תקופת ההשרה ולסיים עונת הרבייה.

זמר

כחלק מתהליך הרבייה, כל שנה מזמר הקנרי שיר אחד המורכב מצלילים שונים. בזמר זה קיימת תופעה נוירולוגית מעניינת. בתקופת הרבייה, מתחלקים תאי עצב באזור מסוים במוח הקנרי. אותו אזור גדל ומתרחב עקב יצירת סינפסות (קשרים עצביים) חדשות. לאחר תקופת הרבייה חוזר מוחו של הקנרי לגודלו המקורי. לאחר שנה, עם בוא עונת הרבייה, אותו אזור משתנה שוב, והקנרי מזמר "שיר" חדש לחלוטין.

הקנרית והאדם

הקנרית שימשה כורי פחם על מנת להתריע על נוכחות גזים רעילים במכרות. אם הקנרית היתה מגלה סימני מצוקה זו היתה אינדיקציה לקיומם של גזים רעילים.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קנרית

אתרים ישראליים:

• פורום על הקנריות "קנרים בלב"

• הסברים למתחילים

• המידע הנחוץ כדי להצליח היטב בגידול כנרים

אתרים מכל העולם:

• קנרית אמריקאית שרה

• אתר פרטי של מרווין וואלטון

• אתר ברוסית "מועדון אוהבי קנריות במוסקבה"

ספרים:

• דוקטור דוליטל והכנרית הירוקה/ מאת: היו לופטינג