קנת' ארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קנת' ארו

קנת' ג'וזף ארואנגלית: Kenneth Joseph Arrow; נולד ב-23 באוגוסט 1921) הוא כלכלן יהודי אמריקאי, פרופסור באוניברסיטת סטנפורד. ארו זכה בפרס נובל לכלכלה ב-1972, בשיתוף עם ג'ון היקס על תרומתם לתאוריית שיווי המשקל הכללי בכלכלה, ולתאוריה של כלכלת רווחה. עד היום הוא צעיר הזוכים בפרס נובל לכלכלה, בגיל 51. בשנת 2004 זכה במדליה הלאומית למדעים, העיטור המדעי הנכבד ביותר שמחולק על ידי ארצות הברית, על מחקריו בנושאי קבלת החלטות בתנאי אי ודאות ומחקרו על נטילת סיכונים.

יחד עם פול סמואלסון, הוא נחשב לאחד מהמייסדים של הכלכלה הנאו-קלאסית המודרנית (שלאחר מלחמת העולם השנייה). רבים מתלמידיו לשעבר זכו בפרס נובל בעצמם.

התרומות הבולטות שלו הן מתחום של תאוריית הבחירה הציבורית, בעיקר משפט אי האפשרות של ארו; וכן עבודתו על ניתוח של שיווי משקל כללי. הוא הציב יסודות לכמה ענפים נוספים בכלכלה, ביניהם תאוריית הצמיחה האנדוגנית וכלכלת מידע.

קנת' ארו נולד בניו יורק למשפחה יהודית שהיגרה מרומניה. אמו, ליליאן, נולדה ביאשי ואביו, הרי, היה יליד פודו אילואיי. ארו קיבל תואר ראשון מהאוניברסיטה העירונית של ניו יורק ב-1940, ותואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת קולומביה ב-1941 ו-1951. משנת 1946 עבד במקביל למחקרו באוניברסיטת קולומביה גם כחוקר באוניברסיטת שיקגו, שם כיהן כפרופסור חבר. ארו הקים יחד עם פרופ' מנחם יערי את ביה"ס קיץ לכלכלה תאורטית במכון ללימודים מתקדמים אשר באוניברסיטה העברית בירושלים ועמד בראשו במשך 19 שנה עד שנת 2007.

ארו הוא אחיה של הכלכלנית אניטה סאמרס, דודו של הכלכלן לארי סאמרס, וקרוב משפחה של הכלכלנים רוברט סאמרס ופול סמואלסון.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט ארו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט ארו הוצג בתיזה שלו לדוקטורט. הוא קובע שכלל הבחירה החברתי היחיד אשר מקיים שני תנאים בסיסיים (יעילות פארטו ובחירה בלתי-תלויה), הוא כלל הדיקטטור, בו פרט יחיד קובע באופן בלעדי את ההעדפות החברתיות (כלומר: לא קיים כלל בחירה כזה שהוא גם דמוקרטי).

שיווי משקל כללי בשוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביחד עם ז'ראר דברה, סיפק ארו את ההוכחה המדוקדקת הראשונה לקיומו של שיווי משקל כללי המנחה את השוק, בהינתן כמה הנחות מגבילות. ארו הרחיב את המודל כך שיעסוק גם בנושאי אי-ודאות, יציבות שיווי המשקל, ויעילותו של שיווי משקל תחרותי.

תאוריית הצמיחה האנדוגנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארו מילא תפקיד חיוני בראשית המחקר בתאוריית הצמיחה האנדוגנית (או: תאוריית הצמיחה החדשה), שניסתה להסביר את מקורם של שינויים טכנולוגיים, שנחשבים לגורם העיקרי שמאפשר צמיחה כלכלית. עד לפיתוחה של תאוריה זאת, ההנחה הייתה כי שינויים טכנולוגיים מתרחשים מסיבות אקסוגניות (חיצוניות למערכת)- כלומר, קורים ללא הסבר לסיבת התרחשותם מתוך המערכת הכלכלית. תאוריית הצמיחה האנדוגנית סיפקה הסבר כלכלי לסיבות לחדשנות של חברות - כך ששינויים טכנולוגיים וחדשנות באים מבפנים - מתוך המודל הכלכלי (אנדוגני - פנימי למערכת - ומכאן השם). בהמשך לעבודתו החלוצית של ארו, התפתחה ספרות מחקרית ענפה בנושא.

כלכלת מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר חלוצי נוסף, חקר ארו את הבעיות הנגרמות עקב מידע א-סימטרי בשווקים. בעסקאות רבות, לאחד הצדדים (לרוב המוכר) יש יותר מידע על המוצר הנמכר מאשר לצד האחר. אסימטריה של מידע יוצרת תמריץ לצד שלו מידע רב יותר לרמות את הצד בעל המידע המועט יותר, ודבר זה עלול לגרום מצב של כשל שוק. כתוצאה מכך, התפתחו מספר מנגנוני שוק, ביניהם ערבויות ואימות על ידי צד שלישי, המאפשרים לשווקים עם מידע א-סימטרי לתפקד. ארו ניתח סוגיה זו בתחום הטיפול הרפואי (במחקר מ-1963, שכותרתו "אי-ודאות וכלכלת הרווחה של טיפול רפואי"). מאוחר יותר, נחקרו שווקים נוספים - בעיקר נכסים יד שנייה, מכירות פומביות ברשת וביטוח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]