קסנתוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 36°21′22″N 29°19′04″E / 36.35611°N 29.31778°E / 36.35611; 29.31778

לטואון וקסנתוס
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
London 147.jpg
מקדש הנראידות בקסנתוס (המוזיאון הבריטי)
מדינה Flag of Turkey.svg טורקיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1988, לפי קריטריונים 2, 3
סרקופג ניצב על עמוד בקסנתוס
הכתובת הליקית על "עמוד הכתובות" - מתעדת את המלחמה נגד אתונה

קסנתוס (יוונית Ξάνθος, טורקית Ksantos) הייתה עיר עתיקה בליקיה שבדרום אסיה הקטנה, סמוך לכפר קלק בנפת אנטליה שבדרום טורקיה של ימינו. העיר שכנה לגדות נהר שנשא את אותו שם, ועתיקותיה, כמו גם מקדשי לטואון הסמוכים לה, הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 1988. האתר שוכן לצידו של נתיב ההליכה הארוך של הדרך הליקית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החתים כינו את המקום ארינה. לפי סטראבון בתקופה הפרסית היה שמו של נהר קסנתוס "סירבה" ("צהוב") וזאת בשל גון מימיו. השם תורגם ליוונית והעניק לעיר את שמה ההלני. סטראבון ציין עוד כי קסנתוס הייתה הגדולה שבערי ליקיה ושמה התייחס במקורות מוקדמים לאזור כולו. לפי הרודוטוס נכבשה קסנתוס בידי הפרסים בשנת 540 לפנה"ס לערך, והוא ציין כי כאשר קרבו אליה הפרסים, הרגו תושביה את נשותיהם, ילדיהם ועבדיהם, והרסו את האקרופוליס בעיר. לאחר מכן, יצאו תושבי קסנתוס בהתקפה חסרת סיכויים כנגד הצבא הפרסי, ולמעט 80 משפחות שנעדרו אותה עת מהעיר, כל אוכלוסייתה אבדה. לאורך הכיבוש הפרסי התבססה בעיר מנהיגות מקומית שהטביעה מטבעות משלה החל בשנת 520 לפנה"ס. השליטה בעיר עברה חליפות בין הפרסים ליוונים במהלך מלחמת פרס-יוון במאה ה-5 לפנה"ס ולפי ממצאים ארכאולוגים היא חרבה בין שנת 475 ל-470 לפנה"ס. בשל כך שחורבן זה לא נזכר במקורות פרסים או יוונים ולא ברור מי מהם גרם לו, קיימת סברה שלישית כי נגרם כתוצאה מאסון טבע כלשהו. לקראת סוף המאה ה-5 לפנה"ס הייתה קסנתוס לחלק מברית הערים של ליקיה. ליקיה הייתה מעורבת במאבק נגד אתונה העתיקה בעת המלחמה הפלופונסית, וניצחונה הונצח בכתובת ליקית שהוצמדה לעמוד בעיר, ואשר תוכנה ידוע מתרגום יווני. אלכסנדר הגדול כבש את קסנתוס עם הגעתו לדרומה של אסיה הקטנה בשנת 333 לפנה"ס, אך המקורות נחלקו באשר לאופי כניעתה - לפי אריאנוס דובר בכניעה לא אלימה בעוד שאפיאנוס מדווח על ההפך. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול החליפה העיר ידיים בין הדיאדוכים, עד שנכבשה בידי הרפובליקה הרומית במאה ה-1 לפנה"ס.

שמה של העיר בלטינית היה קסנתוּ‏ס (Xanthus) ותחת חסותה של רומא היא נהנתה מתקופה של עצמאות יחסית ושלטון עצמי עד שבשנת 42 לפנה"ס מרקוס יוניוס ברוטוס, אחד מראשי הקשר לרציחתו של יוליוס קיסר, החל לגייס מנחות מערי המזרח כדי להיות מכון למלחמה עם הטריאומווירט השני, תושבי קסנתוס סירבו לדרישותיו המוגזמות בכוח הזרוע.

ברוטוס הטיל מצור על עירם אבל התושבים היו נחושים להתנגד, הם שרפו את הבתים מחוץ לחומות העיר, הקיפו אותה בתעלות והסתגרו בעירם. ברוטוס הורה להביא מכונות מצור כדי לפרוץ לעיר, התושבים ביצעו גיחה מחוץ לחומות במטרה לשרוף אותם אולם הרומאים חיכו להם והביסו אותם, בזמן הגיחה השנייה שנעשתה על ידי תושבי העיר הרומאים ניצלו את ההזדמנות והצליחו להיכנס לתוך העיר. ברוטוס הציע לתושבים תנאי כניעה אולם הם סירבו ובמקום זה העדיפו להרוג אחת את השני במקום ליפול לידי האויב.

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפירות באתר התקיימו כבר במאה ה-19, ושוב בשנות ה-50 של המאה ה-20. העיר שכנה במעלה גבעה על הגדה השמאלית של נהר קסנתוס (כיום אסן - Esen), סמוך למקום בו הוא מגיח מבין הגבעות אל המישור. דרך עתיקה חצתה את העיר מדרום לצפון, וממערב לה ניצב האקרופוליס הליקי ובו ארמון מלכותי אשר חרב בעת הכיבוש הפרסי. סמוך לו הקימו הרומאים במהלך המאה ה-3 אגורה ואמפיתיאטרון, ככל הנראה על שרידיה של אגורה הלניסטית קדומה‏[1]. האקרופוליס ההלניסטי ניצב בראש הגבעה מצפון לאגורה הרומית והחומה המקיפה אותו בימינו היא מתקופת הביזנטים. בעמק שבסמוך לגבעה משתרע הנקרופוליס ובו קברים, מצבות וסרקופגים הממחישים את השפעות התרבויות השונות ששלטו בעיר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "טורקיה הקלאסית", גילי חסקין ושרון טלמור, 1989, עמ' 265


דגל טורקיה
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בטורקיה

האזור ההיסטורי באיסטנבולחתושש: הבירה החתיתהאתר הארכאולוגי של טרויהספרנבולוהמסגד הגדול ובית החולים בדיבריאיהייראפוליס ופמוקלהלטואון וקסנתוסהר נמרוטהפארק הלאומי גרמה ואתרי הסלע בקפדוקיהמסגד סלימייה והמתחם החברתיהאתר הניאוליטי של צ'טלהויוק * פרגמון * לידת האימפריה העות'מאנית - בורסה וג'ומלקזק