קסנתיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור המתאר את סוקרטס וקסנתיפה

קסנתיפהיוונית: Ξανθίππη) הייתה אשת סוקרטס, ואם שלושת בניו: למפרוקלס, הקרוי על שם אביה, סופרוניסקוס, הקרוי על שם אביו של סוקרטס ומנקסינוס.

שמה של קסנתיפה, שידועים עליה יותר סיפורים מעובדות, לקוח מן המילים ξανθός "קסאנתוס" (בהיר שיער\בלונד) ו‘ιππος "היפוס" (סוס). "היפוס" הוא שם יווני עתיק המאפיין מורשת אצילית. ישנה סיבה נוספת לחשוב שמשפחתה של קסנתיפה הייתה מכובדת: בכורה נקרא על שם אביה, ולא על שם אבי סוקרטס, וזאת כי היה זה מנהג יווני עתיק לקרוא לבכור הבנים על שם הסבא המהולל מבין השניים, ישנה סיבה לחשוב כי אביה של קסנתיפה נקרא למרוקלס וכי היה מוערך יותר באצולה האתונאית.

קסנתיפה הייתה ככל הנראה צעירה ממנו בהרבה, ייתכן שבארבעים שנה, ותוארה על ידי אפלטון (בחיבורו פיידון) כלא פחות מאם ואישה מסורה. קסנופון (בחיבורו ממורביליה), מתארה באור דומה, למרות שמתאר תלונות של למרוקלס על קשיחותה. ניתן לטעון כי זהו דפוס השקפות טיפוסי של נער מתבגר על הורה קפדן. רק ב"סימפוסיום" לקסנופון נראה כי סוקרטס מסכים שהיא (במילותיו של אנטיסתנס) "הקשה ביותר להתמודד עמה מכל הנשים הקיימות" ואף על פי כן סוקרטס מוסיף כי בחר בה בדיוק בשל רוחה הווכחנית:

זו דוגמה לרכָּב אשר חפץ להיות פרש מומחה: "איש מביניכם, רפי-הפה, יכניע חיות למעני", אומר סוקרטס, "הסוס אשר משתייך לי חייב להראות רוח". ללא ספק באמונה, שאם מסוגל הוא להתנהל עם חיה שכזו, יוכל הוא להתמודד עם כל סוס אחר. וזהו טיעוני. ברצוני להתמודד עם בני אדם, להתרועע עם אנשים בכלליות. משום כך זוהי אשתי. אני יודע זאת כי יכול אני לסבול את רוחה, יכול אני בקלות לחברני עם כל אדם אחר.

ייתכן שתמונה זו של קסנתיפה צמחה מאנטיסתנס ההיסטורי, מתלמידיו של סוקרטס, כיוון שבתחילה מכניס קסנופון השקפה זו לפיו, אך קסנתיפה מתוארת כאישה מרשעת גם על ידי דיוגנס לארטיוס, אף על פי שאין אנו יודעים את מקורותיו. נראה שתיאורה על ידי קסנופון היה המשפיע ביותר (נראה שדיוגנס לארטיוס, למשל, מצטט מהסימפוסיום, למרות שאין הוא מציין את קסנופון בשמו). כיום שמה נרדף לאדם מעצבן ונזעף, בייחוד נשים מרשעות.

סופרים מאוחרים, כדוגמת דיוגנס לארטיוס, טוענים כי קסנתיפה הייתה אשתו השנייה של סוקרטס וכי הראשונה נקראה מירטו. דיוגנס לא מצטט את מקורו. פלוטארכוס מתאר תיאור דומה, מציין כי הסיפור נלקח מעבודה בשם "לידה טובה", אשר נכתבה, או לאו, על ידי אריסטו. למרות זאת, בגירסתו של פלוטארכוס, סוקרטס, אשר היה כבר נשוי, דאג לחששותיה הכספיות של מירטו כאשר זו נהפכה לאלמנה. הדבר לא הוביל לחתונה. ייתכן שמקורו של דיוגנס היה דומה, או לא עדיף. כיום אין הוכחה מוצקה בנושא זה.