קסר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קסר (ערבית قصر; צרפתית Ksar ברברית אגרם; רבים קסור - قصور; ksour; איגרם בהתאמה) הוא כפר מבוצר האופייני לארצות המגרב, בדרך כלל בצידם הדרומי של הרי האטלס הפונה אל הסהרה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפיינים
הקסר כולל בתי מגורים, המחוברים זה לזה בדרך כלל, אסמים משותפים ומבני ציבור נוספים כמו מסגדים, חנויות וכיוצ"ב. הוא ממוקם על גבעה או על מקום גבוה המקל על הגנתו, ושוכן בסמוך לנווה מדבר או למקור מים. מבני הקסר עשויים מלבנים המיוצרות מחול, חרסית ומים, בשילוב עם חומרים נוספים, ולעתים בשילוב אבן.
מקורה של המילה במילה הלטינית קסטרום (castrum - "מצודה")[1], וממנה נוצרו המילים "Alcázar" בספרדית[2] ו"Alcácer" בפורטוגזית.
[עריכה] קסור שהוכרזו כאתרי מורשת עולמית
איית בן חדו, מרוקו
מזאב, אלג'יריה
ואדאן, מאוריטניה- שינגטי, מאוריטניה
- תישית, מאוריטניה
- ולאתה, מאוריטניה
קסר עמרה בירדן היא מצודה בלבד ללא כפר היקפי.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
