קפיברה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: ללא חשש (LC) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכרסמים |
| משפחה: | קביתיים |
| תת-משפחה: | קפיבאריים |
| סוג: | קפיבארה |
| מין: | קפיברה |
| שם מדעי | |
 Hydrochoerus hydrochaeris |
|
| תחום תפוצה | |
 |
|
קפיברה (שם מדעי: Hydrochoerus hydrochaeris) הוא הגדול במכרסמים.
הקפיברה נמצא בטבע בדרום אמריקה בלבד.
- אורך גוף ממוצע של פרט בוגר: 1 מטר, הנקבה ארוכה מעט יותר מהזכר.
- משקל ממוצע 50 ק"ג, הנקבה כבדה מעט יותר מהזכר.
- פרווה סמיכה, שיער ארוך ועבה
- צבע הפרווה נע בין אפור לחום
- גפיים קצרות בעלות קרומי שחיה
- מזון:צמחי מים ועשבי יבשה
- תפוצה: אמריקה הדרומית
- בית גידול: צמחיה סבוכה שליד גדות נחלים ונהרות, ביצות ושלוליות המוקפות יערות.
- אוייבים טבעיים: האדם, היגואר והאנקונדה
[עריכה] רבייה
קפיברה מגיעים לבגרות מינית בגיל של 22 חודשים. משך ההיריון של הקפיברה הוא כ- 4 חודשים ובסופו נולדים 2-6 ולדות. רביה מתבצעת כל השנה אולם עיקרה בתחילת העונה הגשומה, כאשר מתחדשת הצמחיה המהווה את מזונו של הקפיברה. נקבת הקפיברה לא בונה לעצמה מקום המלטה (מחילה או קן) אלא ממליטה על פני הקרקע במסתור יחסי. הגורים נולדים במשקל 1-2 ק"ג עם פרווה ומערכת שיניים כך שהם ניידים תוך דקות מרגע הוולדם.
[עריכה] הקפיברה והכלכלה בוונצואלה
איכרים מוונצואלה שבעבר התייחסו לקפיברה כאל מזיק, מגדילים כיום את הכנסתם על ידי מכירת בשר קפיברה (כ-400 טון לשנה). האיכרים צדים את המכרסמים בפברואר על מנת שיוכלו לשחוט את המכרסם ולמכור את בשרו ממש לפני שמתחיל צום התענית כשבשר הוא מצרך מבוקש.
המנהג העממי מיוחס להחלטה תאולוגית מוזרה שהתקבלה על ידי הכנסייה הקתולית. כשהמיסיונרים האירופאים פגשו לראשונה בקפיבארה באמריקה הדרומית במהלך המאה ה-16, הם כתבו לרומא בקשה להנחיה, באומרם: "יש חיה כאן שיש לה קשקשים וגם שער, והמבלה את רוב זמנה במים, אבל לעתים עולה על היבשה, האם נוכל לסווגה כדג?". לשאלה הייתה משמעות כיוון שהדת הקתולית אוסרת על אכילת בשר (למעט בשר דג) במהלך 40 הימים שלפני חג הפסחא (התענית). מכיוון שתיאור החיה הגיע אליהם מיד שנייה, ומכיוון שלא רצו שהפונים אליהם יסטו מהדרך הקתולית הנכונה, הסכימו אבות הכנסייה והכריזו שהקפיברה היא סוג של דג, החלטה שלא שונתה מאז. הקפיברה נושא דמיון הן לקביה והן ל'שובולן', מכרסם רומני גדול לו מיוחסות תכונות אנוש במיתולוגיה הכפרית הרומנית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הקפיברה באתר IUCN (באנגלית)
- "זה לא עכברוש, זו ארוחת ערב". על הקפיברה. מאת סימון רומרו, ניו יורק טיימס (תרגום) - הארץ
