קפיברה
 |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: ללא חשש (LC) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכרסמים |
| משפחה: | קביתיים |
| תת-משפחה: | קפיבאריים |
| סוג: | קפיבארה |
| מין: | קפיברה |
| שם מדעי | |
 Hydrochoerus hydrochaeris |
|
| תחום תפוצה | |
 |
|
קפיברה (שם מדעי: Hydrochoerus hydrochaeris) הוא הגדול במכרסמים.
הקפיברה נמצא בטבע בדרום אמריקה בלבד.
- אורך גוף ממוצע של פרט בוגר: 1 מטר, הנקבה ארוכה מעט יותר מהזכר
- משקל ממוצע 50 ק"ג, הנקבה כבדה מעט יותר מהזכר
- פרווה סמיכה, שיער ארוך ועבה
- צבע הפרווה נע בין אפור לחום
- גפיים קצרות בעלות קרומי שחיה
- מזון:צמחי מים ועשבי יבשה
- תפוצה: אמריקה הדרומית
- בית גידול: צמחיה סבוכה שליד גדות נחלים ונהרות, ביצות ושלוליות המוקפות יערות.
- אויבים טבעיים: האדם, היגואר והאנקונדה
[עריכה] רבייה
הקפיברה מגיעה לבגרות מינית בגיל 22 חודשים. משך ההיריון הוא כ-4 חודשים ובסופו נולדים 2 עד 6 גורים. רבייה מתבצעת כל השנה, אולם עיקרה בתחילת העונה הגשומה, כאשר מתחדשת הצמחייה המהווה את מזונו של הקפיברה. נקבת הקפיברה אינה בונה לעצמה מקום המלטה (מחילה או קן), אלא ממליטה על פני הקרקע במקום מסתור. הגורים נולדים במשקל 1 עד 2 ק"ג עם פרווה ומערכת שיניים, והם ניידים תוך דקות מרגע היוולדם.
[עריכה] הקפיברה והכלכלה בוונצואלה
איכרים מוונצואלה, שבעבר התייחסו לקפיברה כאל מזיק, מגדילים כיום את הכנסתם על ידי מכירת בשר קפיברה (כ-400 טון לשנה). האיכרים צדים את המכרסמים בפברואר על מנת שיוכלו לשחוט את המכרסם ולמכור את בשרו ממש לפני שמתחיל צום התענית, כשבשר הוא מצרך מבוקש.
המנהג העממי מיוחס להחלטה תאולוגית מוזרה שהתקבלה על ידי הכנסייה הקתולית. כשהמיסיונרים האירופאים פגשו לראשונה בקפיברה באמריקה הדרומית במהלך המאה ה-16, הם כתבו לרומא בקשה להנחיה, באומרם: "יש חיה כאן שיש לה קשקשים וגם שער, והמבלה את רוב זמנה במים, אבל לעתים עולה על היבשה, האם נוכל לסווגה כדג?". לשאלה הייתה משמעות, כיוון שהדת הקתולית אוסרת על אכילת בשר (למעט בשר דג) במהלך 40 הימים שלפני חג הפסחא (התענית). מכיוון שתיאור החיה הגיע אליהם מיד שנייה, ומכיוון שלא רצו שהפונים אליהם יסטו מהדרך הקתולית הנכונה, הסכימו אבות הכנסייה והכריזו שהקפיברה היא סוג של דג, החלטה שלא שונתה מאז. הקפיברה דומה לקביה, שאף הוא מכרסם גדול, שבמיתולוגיה הכפרית הרומנית מיוחסות לו תכונות אנוש.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הקפיברה באתר IUCN (באנגלית)
- "זה לא עכברוש, זו ארוחת ערב". על הקפיברה. מאת סימון רומרו, ניו יורק טיימס (תרגום) - הארץ
