קצין וג'נטלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קצין וג'נטלמן
קצין וג'נטלמן.jpg
שם במקור: An Officer and a Gentleman
בימוי: טיילור האקפורד
הפקה: מרטין הלפנד‏‏
דאגלס דיי סטיוארט
תסריט: דאגלס דיי סטיוארט
עריכה: פיטר זינר
שחקנים ראשיים: ריצ'רד גיר
דברה וינגר
לואיס גוסט ג'וניור
דייוויד קית'
ליסה בלאונט
רוברט לוג'יה
טוני פלאנה
מוזיקה: ג'ק ניטשה
צילום: דונלד אי. ת'ורין
חברת הפצה: פרמאונט
אולפן: פרמאונט
הקרנת בכורה: Flag of the United States.svg 28 ביולי 1982
משך הקרנה: 122 דקות
שפת הסרט: אנגלית
הכנסות: 129,795,554 דולר
פרסים: שני פרסי אוסקר
פרס באפט"א
פרס האקדמיה היפנית
דף הסרט ב-IMDb

קצין וג'נטלמןאנגלית: An Officer and a Gentleman) הוא סרט דרמה שיצא לאקרנים ב-28 ביולי 1982. הסרט מספר את סיפורו של צוער בחיל הים האמריקני והתנגשותו עם סמל האימונים שלו. הסרט בוים על ידי טיילור האקפורד ומככבים בו ריצ'רד גיר, דברה וינגר, לואיס גוסט ג'וניור, דייוויד קית', ליסה בלאונט, רוברט לוג'יה וטוני פלאנה. הסרט הוקרן לראשונה באמצע שנת 1982, והיה להצלחה קופתית מסחררת, עם הכנסות של למעלה מ 3 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון להקרנתו, וסך הכל הכנסות של כ 130 מיליון דולר.[1] שיר הנושא של הסרט Up where we belong שבוצע על ידי ג'ו קוקר והזמרת ג'ניפר וורנס הפך לפופולרי במצעדי מוזיקה ברחבי העולם ואף זכה בפרס גראמי, פרס אוסקר ופרס גלובוס הזהב.[2]

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאקרי (זאק) מאיו (ריצ'רד גיר), גדל בפיליפינים עם אביו ביירון (רוברט לוג'יה), קצין לשעבר בחיל הים ואלכוהוליסט כל ילדותו. לאחר התאבדותה של אימו, זאק מקווה לשים את חייו במסלול שונה, ונרשם לבית הספר לצוערי טיס של חיל הים, כדי להיהפך לטייס בחיל הים האמריקאי. זאק וחבריו, מתקבלים לבית ספר על ידי הסמל הקשוח אמיל פולי (לואיס גוסט ג'וניור). פולי מזכיר לטירונים שמטרתו היא לפסול כמה שיותר מועמדים שאינם ראויים לזכות ב'פרס' בסוף הטירונות - מעמד של קצין זוטר, והכשרת טיס בעלות של למעלה ממיליון דולר.
פולי מזהיר את המועמדים הצעירים מהנשים במתחם, אשר לטענתו של פולי לא יהססו להשתמש בכל טריק, כולל הריון מדומה, כדי להשיג לעצמן בעל קצין. זאק מתיידד במהירות עם שניים מחבריו לטירונות סיד וורלי (דייוויד קית') וקייסי סיגר (ליסה אליבצ'ר). זאק וסיד מתחילים מערכות יחסים עם שתי נשים מקומיות, עובדות מפעל, שהם פוגשים בנשף שהצי עורך. פאולה פוקריפקי (דברה וינגר) ולינט פומרוי (ליסה בלאונט).
פולי מטרטר את זאק ללא רחם, בהאמינו שזאק חסר את המוטיבציה או היכולת לפעול בשיתוף פעולה עם חבריו. כאשר מתגלה עיסוקו הצדדי של זאק בציחצוח נעליים ואבזמים לשאר הצוערים, פולי מטרטר אותו במשך סוף שבוע שלם, במטרה לשבור אותו כדי שיבחר לעזוב מרצון את הקורס. לבסוף, כאשר זאק מסרב להישבר, פולי מבטיח לו שהוא לא יסיים את הקורס בלאו הכי מאחר שפולי לא ייאפשר לו לסיימו. בנקודה זו זאק נשבר ואומר לפולי שאין לו שום דבר אחר בחיים לעשות, ואין לו שום מקום אחר ללכת אליו. לאחר רגע הכנות וההתגלות האישית שזאק עובר, פולי מחליט להשאירו בקורס.

מערכת היחסית של פאולה וזאק מעמיקה, כשהיא מזמינה אותו לארוחת ערב משפחתית בבית הוריה. לאחר הארוחה פאולה מספרת לזאק את הסיפור האמיתי של משפחתה, כיצד אביה, שהיה אף הוא צוער בחיל הים, עזב את אמא למרות שידע שהיא בהריון ולא חזר אף פעם.

באימונים, זאק יכול לשבור שיא בבוחן מסלול, כשהוא רואה שחברתו לקורס קייסי סיגר, לא מצליחה לעבור את החומה, דבר שיכול לעלות לה בהדחה מהקורס. לאחר חיבוטים פנימיים, בוחר זאק לוותר על השיא האישי ולהדריך את קייסי ליד החומה עד שתעבור אותה, מה שהיא עושה בסופו של דבר.

בעקבות ארוחת ערב עם הוריו של סיד, הבאים לבקר את בנם, מגלה זאק שלסיד יש חברה מזה שנים בעיירת הולדתו, ששהוא מתכנן להינשא לה עם תום הקורס. בינתיים, לינט רומזת לסיד שהיא בהריון. בזמן סימולציית גובה, סיד חוטף התקף חרדה. בהבינו שהוא נרשם רק בשביל לרצות את הוריו, סיד מחליט לעזוב את הקורס ולחזור לביתו, מבלי להודיע על כך לאף אדם. זאק ופאולה מחפשים אחריו.

סיד הולך לביתה של לינט ומציע לה נישואין. לינט מסרבת, אך מודה בפניו שהיא לא באמת בהריון, ורק רצתה להגשים את חלומה ולהתחתן עם טייס בחיל הים, לאחר מכן היא מקללת אותו על כך שעזב את הקורס. מאוכזב מדחייתה הקשה של לינט, סיד נרשם למוטל ומתאבד. זאק מחליט לצאת מהקורס, אולם פולי לא מרשה לו לעשות זאת כל כך קרוב למועד הסיום. זאק ופולי מתחילים להתגושש בקרב פנים אל פנים, בזמן שכל הפלוגה מתבוננת בהם. במשך רוב הקרב זאק מוביל, מתודלק מהכעס שלו כלפי פולי שלדעתו היה האחראי הראשי להתאבדותו של סיד מאחר שנתן לו להיפלט מהקורס, אולם לבסוף פולי מצליח להביס את זאק על ידי מכה מתחת לחגורה. בסוף הקרב פולי מודיע לזאק שאם ברצונו לעזוב את הקורס הוא רשאי לעשות זאת.

זאק מגיע לטקס הסיום ומושבע לצי האמריקני יחד עם חבריו לכיתה. בהתאם למסורת הצי, הוא מקבל את ההצדעה הראשונה שלו בתור קצין מסמל האימונים שלו פולי, לאחר שהוא נותן לו דולר מכסף. פולי, בניגוד למסורת שמכתיבה להכניס את הדולר לכיס השמאלי של החולצה, מכניס את הדולר לכיסו הימני, ונותן הצדעה מוקפדת לזאק, וכך מראה לו שהוא מאמין בייחודיותו של זאק. זאק מודה לפולי על הדרכתו, ואומר שללא פולי הוא לא היה יכול להגיע לאן שהוא נמצא.

בסצנת הסיום המפורסמת של הסרט זאק, לאחר קבלת הצבתו לאימוני טיס, מופיע במפעל שבו פאולה עובדת, ושם הוא לוקח אותה בזרועותיו ונושא אותה אל מחוץ למפעל לקול תשואותיהם של עובדי המפעל, וביניהם לינט.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
ריצ'רד גיר זאקרי (זאק) מאיו צוער בקורס קציני חיל הים האמריקני
דברה וינגר פאולה פוקריפקי נערה מקומית, עובדת במפעל, בת זוגו של זאק
לואיס גוסט ג'וניור אמיל פולי סמל טירונים קשוח בבית הספר לקציני ים
דייוויד קית' סיד וורלי צוער בקורס קציני חיל הים האמריקני וחברו הטוב של זאק
ליסה אליבצ'ר קייסי סיגר צוערת בקורס קציני חיל הים האמריקני וחברה טובה של זאק
ליסה בלאונט לינט פומרוי נערה מקומית, עובדת במפעל. חברה של פאולה ובת זוגו של סיד
רוברט לוג'יה ביירון מאיו אביו של זאק, איש חיל הים לשעבר
טוני פלאנה דלה סרה צוער בקורס קציני חיל הים האמריקני
דיוויד קרוזו טופר דניאלס צוער בקורס קציני חיל הים האמריקני
הרולד סילבסטר ליונל פרימן צוער בקורס קציני חיל הים האמריקני
ויקטור פרנץ' ג'ו פוקריפקי אביה החורג של פאולה
גרייס זבריסקי אסתר פוקריפקי אמה של פאולה

סצנת הסיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד גיר נרתע מסצנת הסיום, בה מגיע זאק למפעל כדי לקחת את פאולה במדי הצי שלו. גיר חשב שהסיום הזה לא יעבוד כי הוא רגשני מדי. הבמאי, טיילור האקפורד, נטה להסכים עם גיר בנושא זה, עד שבמהלך החזרות הניצבות התחילו למחוא כפיים ולבכות. מאוחר יותר, כשגיר ראה את הסצנה המוגמרת יחד עם שיר הנושא "Up where we Belong" הוא אמר שהיא עשתה לו צמרמורת, ושבדיעבד, הבמאי צדק בבחירתו בסצנה זו.[3]

ביקורות, הכנסות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הכניס סך של 129 מיליון דולר עם צאתו, מה שהפך אותו לאחד הסרטים הרווחיים והמצליחים ביותר של 1982, דבר שהתבטא גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת השבחים שקיבל הסרט ממבקרים. מאוחר יותר, זכה הסרט להכרה כאחד מהסרטים החשובים של 1982 מאתרי דירוג סרטים שונים.[4][5][6]
קצין וג'נטלמן, אף קיבל ציון יוצא דופן של 94% ביקורות חיוביות מאתר Rotten Tomatoes. מבקר הקולנוע רוג'ר אברט, הנודע בביקורתו הקפדנית, נתן לסרט 4 כוכבים (מתוך 4 אפשריים).[7]
הסרט זכה בשני פרסי אוסקר ב 1982. האחד עבור שחקן המשנה הטוב ביותר, עבור תפקידו של לואיס גוסט ג'וניור כסמל הטירונים הקשוח אמיל פולי. בנוסף זכה שיר הנושא "Up where we belong" בפרס האוסקר עבור השיר המקורי הטוב ביותר. הסרט אף זכה בפרס באפט"א הבריטי עבור השיר המקורי, וכמו כן זכה בפרס האקדמיה היפנית עבור הסרט הזר הטוב ביותר לשנת 1983. הסרט היה מועמד לפרסים נוספים בטקס האוסקר של 1982:
השחקנית הטובה ביותר - דברה וינגר
המוזיקה הטובה ביותר
העריכה הטובה ביותר
התסריט הטוב ביותר

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השיר מילים מבוצע על ידי
"Up Where We Belong" וויל ג'נינגס,ג'ק ניטשה ובאפי סיינט-מרי ג'ו קוקר וג'ניפר וורנס
"Treat Me Right" D. Lubahn and Pat Benatar Pat Benatar
"Hungry for Your Love" ואן מוריסון ואן מוריסון
"Be Real" D. Sahm Sir Douglas Quintet
"Tush" B. Gibbons, D. Hill and F. Beard זי זי טופ
"Tunnel of Love" M. Knopfler דייר סטרייטס
"Feelings" Morris Albert Morris Albert
"Tie a Yellow Ribbon Round the Ole Oak Tree" Irwin Levine and L. Russell Brown
"Anchors Aweigh" Charles A. Zimmerman, George D. Lottman and Alfred Hart Miles
"Moon River" Henry Mancini and Johnny Mercer
"Big Money Dollars" John Thomas Lenox
"Gamelan Gong: Barong Dance" David Lewiston
"The Plains of Mindanao" Bayanihan 7
"Galan Kangin" Gong Kebyar, Sebatu

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]