קצלקואטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קצלקואטל כפי שמתואר בקודקס טלריאנו-רמנסיס

קֶצַלְקוֹּאַטְלאצטקית, באנגלית: Quetzalcoatl, אלפבית פונטי: kɛtsɑːlˈkoʊɑːtəl) הוא אל בתרבות מסו-אמריקה. מקור השם הוא במשפחת שפות הנאוואטל, ופירוש שמו הוא "נחש מכונף". עבודת אל בדמות נחש מכונף תועדה לראשונה בטאוטיווקאן במאה הראשונה לספירה או במאה הראשונה לפנה"ס. תקופה זו נמצאת בין סוף התקופה הקדם-קלאסית לבין תחילת התקופה הקלאסית (400 לפנה"ס-600 לספירה) של תרבות מסו-אמריקה, והערצת אל זה נפוצה לכל האזור עד לסוף התקופה הקלאסית (900-600).

בתקופה הפוסט-קלאסית (1519-900), עבודת אל הנחש המכונף התבססה במרכז הדתי המקסיקני הראשי בצ'ולולה. בתקופה זו הוענק שמו של האל על ידי חסידיו, בני הנהואה. באזור המאיה, הוא מקביל לאלים קוקולקאן (Kukulcan) או גוקומאץ (Gujkumatz), אשר מתפרשים בשפות המאיה השונות ל"נחש מכונף".

בתקופה שלאחר כיבושי הספרדים במאה ה-16, במספר מקורות מזהים את קצלקואטל כצה אקאטל טופילצין, שליט העיר המיתית טולאן. קיים ויכוח בין היסטוריונים האם התיאורים במקורות האלו מתארים אירועים היסטוריים. בנוסף, מקורות ספרדים ראשוניים, אשר נכתבו על ידי אנשי דת, מזהים את קצלקואטל דווקא כהרנאן קורטס או תומאס הקדוש. גם על זיהוי זה קיימת מחלוקת לגבי טיבו של קצלקואטל.

בקרב האצטקים, שכתבי הקודש שלהם תועדו היטב, קצלקואטל נקשר באלי הרוח, נוגה, השחר, הסוחרים, האומנויות, המלאכה והידע. הוא היה גם פטרונם של אנשי הדת האצטקים. קצלקואטל היה אחד מהאלים החשובים בפנתיאון האצטקי, יחד עם האלים טלאלוק וטסקטליפוקה.