קצרין (יישוב עתיק)

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קצרין
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°59′21″N 35°42′15″E / 32.989069767348°N 35.704178372071°E / 32.989069767348; 35.704178372071
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חורבות הכפר הקדום קצרין - במרכזו בית הכנסת
בית הכנסת העתיק בקצרין
רחוב בכפר וברקע - הבית המשוחזר
הכפר המשוחזר
שחזור בית בבנייה בכפר התלמודי

קצרין העתיקה (ח'רבת קצרין במקור) היא חורבה ארכאולוגית במרכז רמת הגולן שבה שרידי יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד, מהמאות ה-2 עד ה-7 לספירה. היישוב נהרס ברעידת האדמה של שנת 749. בחפירות הארכאולוגיות באתר נמצאו שרידי בית כנסת, מבני מגורים, בית בד ורחובות[1]. בחורבות הכפר נתגלו גם ארבע כתובות בארמית[2], רק אחת מהן שלמה: " רבי אבון משכבו בכבוד". הארכאולוג, דן אורמן, סבור שזו מצבה מקברו של האמורא רבי אבין שחי בסוף המאה ה-3 ובמחצית הראשונה של המאה ה-4. לפי הערכת צבי מעוז, החוקר האחרון של האתר, היו בכפר 75 משפחות ו-300 נפש[2]. כיום קיים במקום מוזיאון.

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכאולוג דן אורמן סבור כי שמו הקודם של היישוב הוא "קיסרין" כשם שנרשם במפות שהופיעו בשנות השלושים למאה ה-20, וממנו באו החכמים הידועים כ"רבנן דקיסרין" אשר היו שסברו כי באו מקיסריה שלשפת הים התיכון. ולדעת פרופסור שאול ליברמן (בתוספת ראשונים על תוספתא אהלות פרק יח) [ואברהם גולדברג בביאורו למשנה סוף מסכת אהלות] שמו הקודם של היישוב הוא "קיסריון", נזכר במשנה אהלות פרק יח משנה ט (לפי נוסח כתבי היד): "מזרח קְיסרְין ומערב קֵיסַריוׁן", כלומר: מזרח קיסרי (היושבת על חוף הים הגדול) שמערבה היא חוף הים (ובמזרח שלה היו קברות), ומערב קיסריון שבצפון מזרח הגולן ("קיסריה פיליפי").

בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת נחשף מזרחית לקצרין של ימינו על ידי שמריהו גוטמן בשנת 1968. רשות העתיקות המשיכה את החפירות: ד. אורמן (1971– 1972), מ.בן ארי (1976 – 1977). אחרון החופרים היה צבי מעוז אשר חקר את האתר יחד עם אן קלברו.

בית הכנסת משוחזר בחלקו. לידו, שוחזר חלק מהכפר היהודי שהיה במקום. אחד הבתים צויד בחפצים מאופיינים לתקופת התלמוד. בית הכנסת השתמר יפה באופן יחסי ומפעם לפעם נערכים בו גם כיום טקסים דתיים.

לדעת החוקרים בית הכנסת נבנה בשלבים:

בכפר נמצאו אבנים מעוטרות נוספות והחוקרים סבורים כי היה במקום מבנה ציבורי נוסף, אולי בית מדרש.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת מתוארך לתקופה הביזנטית - תקופה בה פעלו בתי כנסת רבים במרכז הגולן, כגון אלו שנחשפו בחורבת דביה, בחורבת עין נשוט, בחורבת קצביה, בחורבת עסליה ובחורבת זמימרה הסמוכות לקצרין. בית הכנסת בקצרין מהווה דוגמה המבטאת את עושר ההתיישבות היהודית באותה תקופה. מידות בית הכנסת הן 15.4 על 18 מטר. לבנין היו שתי קומות. שער הכניסה גדול יחסית ופתחו לכיוון צפון.

בחלקו הדרומי של בית הכנסת, לכיוון ירושלים, הייתה הבימה. ליד הבימה נמצא חדרון קטן, אולי שימש כגניזה. האולם חולק לשתי שורות עמודים, בראש כל עמוד כותרות יווניות. אחד המאפיינים של בית הכנסת "דגם" ביצים משני הצדדים: הביצה המרכזית מוארכת ומשני עבריה ביצים מעוגלות וקטנות יותר[2]. לאורך הקירות היו שתי שורות של ספסלים מאבן. מתחת לספסל העליון נמצאו 180 מטבעות.

חריתות וכתובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיר המערבי חריתה של מנורה בת חמישה קנים. בבניין נמצאה חריתה של "עץ חיים" על אבן, חריתה של שלוש רגלים. לתיאורי "עץ החיים", סבור צבי אילן, יש משמעות והאמינו כי יש בה כדי לשמור על הבריאות ולהרחקת עין הרע ומזל ביש.

בבניין נמצאו פריטים אלו[2]:

בבית הכנסת נמצאה כתובת בארמית: "עוזי עבד הדן רבועה ...תרין מנין". מדובר באדם שתרם סכום כסף (שני מנים) להקמת ה"ריבוע" חדר או אולם לסעודות או למסיבות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קצרין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פארק קצרין העתיקה באתר "מפה"
  2. ^ 1 2 3 4 מקור: צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ-ישראל