קקדו דקלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgקקדו דקלים
Probosciger aterrimus-20030511.jpg
קקדו דקלים בטבע
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: תוכאים
משפחה: קקדואיים
סוג: Probosciger
מין: קקדו דקלים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Probosciger aterrimus
תחום תפוצה
תפוצת קקדו דקלים

קקדו דקלים, או קקדו גוליית (שם מדעי: Probosciger aterrimus) הוא מין יחיד בסוג Probosciger ממשפחת הקקדואיים. הוא אחד הקקדואים הכי גדולים במשפחה. הקקדו נפוץ בגינאה החדשה, באינדונזיה, פפואה גינאה החדשה, איי ארו ואוסטרליה.

הגוף, הכנפיים וחלקו העליון של הראש אפורים, המקור קטן והוא בצבע שחור, הלחי בצבע אדום. אורך הקקדו 49-68 ס"מ ומשקל זכר 545-1092 גרם. משקלה של נקבה עומד על 500-950 גרם. הוא בין הקקדואים הגדולים ביותר. יש לו מערכת אכילה מיוחדת: החלק התחתון של המקור פותח את האגוז, והעליון מחזיק אותו. צבע הלחי משתנה מלבן לאדום על פי מצב הרוח והרגשות: התרגשות, שמחה, עצב.

מבנהו של המקור מאוד מיוחד: הוא כפוף בצורה ייחודית למין זה ול-Cacatua moluccensis. מקור זה שימושי לפיצוח אגוזים גדולים, אבל המקור פגיע למתקפות בגלל שהוא חלול. בגלל גודלו הרב של המקור, הוא לא יכול להיסגר עד הסוף. עוד פרט המייחד את המקור הזה מרוב הקקדואים הוא שהלשון של הקקדו יכולה להיכנס עמוק יותר לפה מכל שאר הקקדואים.

הקקדו משמיע קולות שיחה רבים ושונים, בהם אף "הלו", אשר נשמע דומה באופן מפתיע לקול אנושי. יש קולות שיחה שונים ושפה שונה לתתי-מינים שונים. הזכר בדרך כלל מתופף על העץ עם מקל, רעש חזק שיכול להישמע לטווח 100 מ' מהמקום. סיבת השמעת הרעש עדיין אינה ברורה באופן מספק. יכול להיות שזהו סימון טירטוריה. קקדו דקלים הוא עוף יוצא דופן, בין העופות העתיקים ביותר שידעו להשתמש בכלים. קקדו הדקלים הוא גם בין הקקדואים היחידים שחיים ביער.

בשונה משאר בני משפחתו, קקדואי הדקלים אינם חברותיים. הם נמצאים לרוב בזוגות, רק לעתים רחוקות הם נמצאים בקבוצות של 5-7 פרטים.

בזמן החיזור הזכר מנקה את גופו ומשמיע קולות שריקה. אחרי החיזור הזכר והנקבה בונים את קינם על עצים זקנים יחסית, בני מאה פחות או יותר. לעתים יש קרב על החור בעץ עם חיות אחרות. הקקדו בונה את קינו מעצי במבוק, אקליפטוס, ערבה ושיטה. הנקבה מטילה ביצה אחת פעם בשנתיים ודוגרת על הביצים 30 יום. הזכר מביא לה אוכל. הביצים מתחילות להיסדק אחר כך ועד הבקיעה ישארו 2-3 ימים. אחר כך בוקעים הגוזלים, שלהם הזכר מביא מזון. כשהקקדו גדל, הזכר והנקבה מביאים לו אוכל יחד. עזיבת הקן מתבצעת לאחר כ-100 ימים, תקופת השגחה ארוכה מאוד בשביל תוכים.

תוחלת חייו של קקדו זה, מגיעה לשנים רבות. ידועים קקדואים שהצליחו להגיע בשבייה לגיל 90. אין עדויות לתוחלת החיים של הקקדו בטבע.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]