קראטס מתבאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קראטס מתבאי
Crates of Thebes Villa Farnesina.jpg
פרט מתוך ציור קיר רומי
תאריך לידה בערך 365 לפנה"ס
תאריך פטירה בערך 285 לפנה"ס
זרם ציניקנים, האסכולה הסטואית
תחומי עניין אתיקה
הושפע מ דיוגנס
השפיע על זנון מקיטיון

קראטס מתבאי (יוונית: Κράτης) (בערך 365 לפנה"ס - בערך 285 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראטס נולד בתבאי שבבויוטיה (יוון התיכונה). בתחילה למד פילוסופיה באתונה והושפע ממשנתו הפילוסופית של סטילפון ממגארה, שעסק בעיקר בלוגיקה ובדיאלקטיקה. קראטס הפך לאחד הפילוסופים הציניקנים בהשפעת דיוגנס שהיה מורהו. אומרים שאיבד את רכושו כתוצאה מפלישתה של מקדוניה ליוון. אך נראה שהעמיד את רכושו לרשותו של בנקאי ואמר לו: "אם בני יהיו כסילים תן אותו להם, ואם יהפכו לפילוסופים תן אותו לעניים."

קראטס הטיף נגד המתירנות המינית של תקופתו ואמר: "רעב הוא תרופה לאהבה." הוא הקדיש את חייו לטיפוח המידות הטובות, ובחר בחיי נדודים, עוני ומחסור, פרישות והתנזרות מתוך משמעת עצמית. תלמידתו היפרכיה התאהבה בו, ואיימה להתאבד אם הוריה העשירים לא ירשו לה להינשא לו. הוא ניסה להניאה מתוכניתה זו בזורקו לרגליה את שק הנדודים שלו ובאומרו לה: "זהו כל אוצרי. חשבי היטב על מעשייך." היא החליטה לנטוש את ביתה העשיר ולהצטרף לקראטס בחיי נדודיו. חייהם המשותפים הפכו לסמל של נאמנות ושל אהבה.

לדברי דיוגנס לארטיוס, קראטס כתב מספר אגרות בנושאים פילוסופיים, פואמה קצרה ומספר מחזות פילוסופיים, אך מכל אלה לא שרד דבר. חשיבותו של קראטס היא בכך שהוא מסמל את המעבר מן הפילוסופים הציניקנים אל האסכולה הסטואית. תלמידו של קראטס היה זנון מקיטיון, מייסדה של האסכולה הסטואית.