קרבות איפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הריסות העיר איפר במהלך המלחמה

קרבות איפר היו סידרה של חמישה קרבות שהתנהלו בין חילות מעצמות המרכז לחילות מדינות ההסכמה בסמוך לעיר איפר שבמערב בלגיה בעת מלחמת העולם הראשונה. בקרבות אלו, שהתנהלו בין אוקטובר 1914 לאוקטובר 1918, נהרגו כמיליון בני אדם בני חמישה עשר לאומים ויותר.

המיקום האסטרטגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למיקומה האסטרטגי של איפר בין גרמניה לצפון צרפת נודעה משמעות רבה בעת המלחמה. הגרמנים, שפעלו לפי תוכנית שליפן וניסו לפרוץ לצרפת מצפונה, כבשו בסערה את פלנדריה והגיעו לסביבות איפר. הם התבססו בגבעות שמצפון, ממזרח ומדרום לעיר, וכיתרו את "מבלט איפר" - שטח בצורת חצי סהר ובמרכזו איפר. השטח הוחזק בידי מדינות ההסכמה, ובלט מזרחה לתוך השטח שהוחזק בידי הגרמנים. הבריטים, שהתערבו במלחמה עקב הפרת הגרמנים את הנייטרליות של בלגיה, יחד עם הצרפתים ולוחמים ממדינות ההסכמה האחרות, ניסו להדוף את הגרמנים מזרחה, אך קרב רדף קרב ללא תוצאות משמעותיות מלבד אבידות רבות לשני הצדדים. במהלך שנות המלחמה הפכה איפר לסמל חשוב בעיני העם הבלגי, בהיותה אחת הערים הבלגיות המעטות שלא נכבשו על ידי הגרמנים.

הקרבות עצמם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרב איפר הראשון בו ניסו שני הצדדים הלוחמים למנוע זה מזה לכבוש את העיר ולהחזיק בה, החל למעשה בכניסתה של פלוגה גרמנית קטנה לעיר, ב-3 באוקטובר 1914. הבריטים פרצו אל העיר ב-14 באוקטובר, והגרמנים נסוגו מיד לעבר הגבעות. הבריטים לא הסתפקו בסילוק הגרמנים מהעיר ופתחו תוך מספר ימים במתקפה כללית על הפלוגות שכיתרו את העיר. מטרת הקרבות נבעה, ככל הנראה, משאיפתם של הבריטים להגן על נמלי התעלה האנגלית ועל קווי ההספקה שלהם. איפר הייתה המכשול העיקרי האחרון בפני הגרמנים בדרכם אל בּוּלוֹן-סִיר-מֵר ואל קאלה היושבות לחוף התעלה. הצרפתים שאפו למנוע מהגרמנים לאגף את צבאות ההסכמה מצפון, איגוף שנחשד כמטרתם של הגרמנים בעקבות המפלות בקרב על האן ובקרב הראשון על המארן.

הקרבות החלו ב-19 באוקטובר 1914 ונמשכו עד 22 בנובמבר באותה שנה. מדינות ההסכמה איבדו בקרבות בין 180,000 ל-215,000 לוחמים, שנהרגו, נפצעו או נעדרו. לגרמנים נימנו כ-20,000 הרוגים, 84,000 פצועים ו-31,000 נעדרים.

הקרב השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרב איפר השני היה למעשה סדרה של ארבעה קרבות, שהתנהלו בצפון המבלט: קרב רכס חראפנסטאפל (Gravenstafel) שהתחולל ב-22 וב-23 באפריל 1915, קרב סנט ז'וליין (St. Julien) שהחל ב-24 באפריל ונמשך עד 4 במאי 1915, קרב רכס פרזנברג (Frezenberg) שהחל ב-8 במאי עד 13 במאי 1915, וקרב רכס בלווארדה (Bellewaarde) שהתחולל ב-24 וב-25 במאי 1915. בקרבות אלו נהרגו, נפצעו או נשבו כ-70,000 לוחמי מדינות ההסכמה, וכ-35,000 גרמנים. תוצאות הקרבות צמצמו את מבלט איפר וקרבו את קו הכיתור של הגרמנים לעיר גופה.

בקרב איפר השני הופעל בהצלחה, לראשונה בהיסטוריה, נשק כימי כנשק להשמדה המונית. ב-22 באפריל 1915 הפציצו הגרמנים את כוחות ההסכמה שחנו ליד איפר בגז כלור, וקטלו כ-6,000 חיילים צרפתים וצפון אפריקנים. רבים יותר התעוורו כתוצאה מהמתקפה. גם הלהביור הופיע לראשונה בקרבות איפר, ביולי 1915.

הקרב השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב השלישי של איפר ידוע גם בשם קרב פשנדל (על שם מיקומם של הקרבות האחרונים בסדרה). זו הייתה סדרה של שמונה קרבות, שהחלו ב- 7 ביוני 1917 ונמשכו עד 10 בנובמבר אותה שנה. מטרת הקרבות הייתה השגת שליטה ברכס שעל יד העיירה הבלגית פָּשנדל (Passchendaele), כ-7 ק"מ צפונית מזרחית לאיפר, כדי להבקיע אל מעבר לקווים הגרמניים, בין הנהר לייה לבין החוף הצפוני, ולכתר מצפון את הארמייה הרביעית הגרמנית. התמרון נועד גם לפגוע בפעולות הצוללות הגרמניות, שבסיסן היה בנמלי הים הצפוני. בקרבות שנמשכו חודשים נכבשו רק קילומטרים ספורים על ידי כוחות ההסכמה. מחיר הקרבות היה נורא: כ-400,000 הרוגים גרמנים, וכ-250,000-300,000 הרוגים ממדינות ההסכמה, רובם בריטים.

בקרב איפר השלישי, ביולי 1917, הופעל לראשונה גז חרדל נגד הבריטים. על שם מתקפה זו מכונה גז החרדל גם בשם "איפריט" ("Yperite").

הקרב הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב הרביעי של איפר ידוע גם בשם "הקרב על לייה". את הקרב יזמו הגרמנים כחלק ממתקפת האביב, במטרה לכבוש את איפר ולהדוף את הבריטים אל נמלי התעלה. סדרת הקרבות, שהחלו ב-9 באפריל 1918 ונמשכו עד ה-29 באותו חודש, התחוללו בחמישה מוקדים עיקריים במבלט איפר. הגרמנים, שנהנו מעדיפות איכותית ומספרית, ריסקו בתחילה את שתי הדיוויזיות הפורטוגזיות שהגנו על קווי מדינות ההסכמה, אך למרות זאת הצליחו הדיוויזיות האוסטרליות, הצרפתיות והבריטיות לעצור את התקדמות הגרמנים.

הקרב החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב החמישי של איפר, הידוע גם בשמות "התקדמות בפלנדריה" ו"הקרב על פסגות פלנדריה", התחולל בין 28 בספטמבר 1918 לבין 2 באוקטובר באותה שנה. היה זה לאחר כשלונה של מתקפת האביב הגרמנית. מדינות ההסכמה יזמו מתקפה משולבת בכל החזיתות, כדי למוטט את שארית ההתנגדות הגרמנית. אחד משדות הקרב האלו היה מבלט איפר. במהלך הקרב נכבשו הגבעות הסמוכות לעיר וכוחות ההסכמה התקדמו מזרחה לחנט. הרוגי הגרמנים הוערכו בכ-10,000, ואילו הרוגי מדינות ההסכמה הגיעו לכ-9,000.

בארבע שנות המלחמה הופגזה איפר פעמים אין ספור, ונחרבה כמעט כליל. הגרמנים שישבו על הגבעות הסובבות את העיר המישורית, נהנו מתנאי ארטילריה משופרים וטיווחו את תותחיהם לעבר העיר. בחודש מאי 1915 פונתה איפר בכפייה מאחרוני האזרחים שעדיין נותרו בה, ונותרה עיר רפאים עד סיום המלחמה ושיקום העיר. ב-1919 ו-1920 הוקמו כמאה וחמישים בתי קברות צבאיים בעיר ובסביבותיה. לזכר נעדרי צבאות האימפריה הבריטית בקרבות סביב העיר הוקמה בה אנדרטת שער מנן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]