קרב אמאוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרב אמאוס
מלחמה: מרד החשמונאים
ParkAyalon22.jpg

פארק קנדה - האזור המשוער של המחנה הסלאוקי
תאריך התחלה: 165 לפנה"ס
קרב לפני: קרב בית חורון
קרב אחרי: קרב בית צור
מקום: אמאוס, ארץ יהודה
תוצאה: ניצחון חשמונאי
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות
עד 10,000 חיילים, אליהם נוספו עוד כ-10,000 תגבורות מקרב המתיוונים‏‏‏[1]  לפחות 6,000 

קרב אמאוס הוא הקרב השלישי בסדרת הקרבות בין החשמונאים לממלכה הסלאוקית שהתרחש בסתיו של שנת 165 לפנה"ס ליד אמאוס[2], לאחר שתי מפלות של הצבא הסלאוקי בקרב מעלה לבונה ובקרב בית חורון. הקרב התרחש בתקופה קשה לסלאוקים. המרד ביהודה התחזק בשנתיים שחלפו מאז פריצתו וניצחונות קודמים חיזקו את מורל המורדים. גרוע מכך, תנאי השלום הקשים של חוזה אפמאה ולחץ הדיפלומטי המתמיד של הרומאים שבא לידי ביטוי בשליחת משלחות רמות דרג ובעידוד גורמים, העוינים לשלטון הסלאוקי, בתוך האימפריה הסלאוקית גרמו לאי שקט הולך וגובר בתוך גבולות האימפריה.

התמרדותו של ארטאכסיאס, מושל ארמניה, איימה על לב הממלכה הסלאוקית, שלבה שכן באזור המחולק כיום בין סוריה, דרום טורקיה וצפון מערב עיראק. הסמיכות של המרידה למרכזי השלטון והאיום הגלום בהתנתקות מחוז חשוב ומרכזי כל כך לשלטון חייב את השלטון להגיב בעוצמה רבה לאיום. אנטיוכוס הרביעי ערך מסדר צבאי גדול בדפנה ויצא עם צבא השדה של ממלכתו לדיכוי המרידה. מטרה נוספת שהציב לו אנטיוכוס היית גביית המס מהפרובינציות המזרחיות. העובדה שהיה צריך לאסוף צבא בן עשרות אלפי חיילים רק כדי לגבות את המס מצביעה על החלשות מנגנון השלטון הסלאוקי.

ההכנות לקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת סתירה מסוימת בין מכבים א' ומכבים ב' מי בדיוק שלח את הצבא, המשנה למלך ליסיאס או מושל קוילה סוריה, תלמי בן דורומנס, שהיה ידוע בתמיכתו הרבה במתיוונים הקיצוניים ביותר. כך או כך, ברור שניקנור, אציל רם דרג, נתמנה למפקד הצבא ולעזרתו הוצב גנרל מנוסה בשם גורגריאס, שהתמנה ברבות הימים לאחר טיהור בית המקדש למושל מחוז אדום. מסע מזרחי של המלך הותיר במערב האימפריה רק כוחות מצומצמים. לכן, הצליחו השלטונות לגייס צבא לא גדול שלא עלה על 10,000 חיילים לדיכוי המרד‏[3]. בירידתם דרומה לעבר מעוזי המורדים הצטרפו לצבא זה מיליציות מקרב המתיוונים ותומכי הסלאוקים מקרב תושבי אדום ופלשת שכוחם הצבאי היה דל ואיכותם לא גבוהה במיוחד, אך מספרם הכפיל את גודל הכוח הסלאוקי.

גם הפעם ירד הצבא הסלאוקי לאורך השפלה והגיע ליהודה מן המערב. הצבא היווני הקים מחנה מבוצר בתוך עמק איילון, לא רחוק מאמאוס, שנמצאה במקום טקטי נוח, שעל שמה קיבל הקרב את שמו (לא הרחק מלטרון של ימינו). אמאוס שוכנת על פרשת דרכים וניתן לעלות ממנה לכיוון ירושלים בדרכים אחדות. דרכים אלה אל לב ארץ יהודה הן קשות ומבותרות ואף מסוכנות יותר מזו שעברה דרך בית חורון שבה הובס הצבא הסלאוקי בקרב הקודם, אך גם דרכים אלה שימשו בעת העתיקה את הצבאות הפולשים. יחד עם זאת, דרכים נוחות מחברות את אמאוס לשפלה וגם האוכלוסייה במקום הייתה ידידותית יחסית. ייתכן שלבחירת מיקום המחנה בצומת של דרכים אחדות היו כמה שיקולים. ייתכן שביקשו לטהר את הדרכים בזו אחר זו או אף לפצל את כוחם כדי לכסות שטח רב יותר.‏[4].

צבאו של יהודה המכבי, שעל פי הערכתו של בר כוכבא מנה לפחות 6,000 חיילים‏[5], התרכז בממצפה כ-7 ק"מ צפונית לירושלים (מזוהה כיום בנבי סמואל או בתל א-נצבה). המורדים, שהונעו מרגש דתי חזק, קיימו עצרת תפילה המונית. כמו כן, צמו במשך יממה וערכו טקסים דתיים שונים. הטקסים השונים, שבוצעו במתכונת דומה לטקסים המוזכרים בספרי הנביאים נועדו לרומם את מורל הלוחמים. הפעולות שננקטו להפעלת האלוהות לקראת קרב אמאוס: צום, צעקה, תקיעה בחצוצרות, חגירת שק ואפר, פרישת ספרי התורה, נשיאת בגדי כהונה, ביכורים, מעשרות, מינוי מפקדים, שילוח היראים וכו'‏[6].

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיקוד הסלאוקי ידע שצבא המורדים מתרכז באזור מצפה. לא ברור אם המודיעין הסלאוקי גילה את המצאות המורדים באזור או שהידיעה על מיקומם הודלפה במכוון על ידי המורדים. גורגיאס לקח את היחידות המובחרות של צבאו, שכללו גם חלק מהפרשים, ויצא איתן למסע לילי לכיוון מצפה בליווי סיירים מקומיים, כדי להפתיע את המורדים. מספר החיילים שיצאו עם גורגיאס איננו ברור די הצורך, אך לא היה גדול במיוחד.

הפיצול של הכח הסלאוקי נודע למורדים, שעקבו בדריכות אחר הנעשה במחנה הסלאוקי. יהודה המכבי השתמש ביציאתו של חלק גדול מהכוח האיכותי שהיה בצבא הסלאוקי ויצא עם כמה אלפים מחייליו המובחרים לתקוף את המחנה הסלאוקי. יהודה התקרב למחנה הסלאוקי וארב לו במשך שעות הלילה כדי לפתוח במתקפה עם שחר‏[7].

פטרולים סלאוקים רכובים גילו את המורדים עם שחר. כוחות משמר שהיו בנמצא החלו לצאת מהמחנה לגבעות כדי להדוף את ההתקפה, אך גורם ההפתעה סייע למורדים ובקרב שהתפתח במקום, הובסו הכוחות הסלאוקים ונסוגו מהגבעות למישור. המורדים דלקו אחר הנסים ונכנסו אחריהם לתוך המחנה. בקרב שהתפתח במקום הביסו המורדים לחלוטין את הכוחות הסלאוקים שלא היו מאורגנים כיאות. הסלאוקים נסו מרחק של כ-7 ק"מ עד המבצר הקרוב ששכן בגזר. אחרים ברחו לכיוון הערים ההלניסטיות יבנה ואשדוד‏[8].

בינתיים, גורגיאס, שלא איתר את המורדים במקום שבו הם היו אמורים להיות, כי אלה יצאו לתקוף את המחנה הסלאוקי, חזר עם אנשיו. המורדים שהוכיחו כושר פיקוד וציות מעולים נמנעו מביזת המחנה הסלאוקי והתייצבו נגד האיום החדש. בראותם את מחנם מעלה עשן ואת המורדים במישור, נשברה רוחם של החיילים הסלאוקים והם נסו משדה הקרב ללא מאבק. מפלתו של גורגיאס נודעה לליסיאס שנתקף כעס ודאגה לנוכח ההפסד משום שציפיותיו נכזבו ופקודת המלך לא התבצעה כראוי‏[9].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בצלאל בר- כוכבא, קרב אמאוס, זירת קרב - קרבות הכרעה בארץ-ישראל, (תשסז), 2007, עמ' 90-96

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בצלאל בר כוכבא, מלחמות החשמונאים, יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1980 ע"מ 53 ו-184‏
  2. ^ רפפורט מקבים א', 148-9; מקבים א' ג', ל"ח-מ' - "ויבחר ליסיאס את תלמי בן דורימנס ואת ניקנור ואת גורגיאס, אנשים גיבורים מרעי המלך, [ל"ט] וישלח עמם ארבעים אלף איש ושבעת אלפים פרשים, ללכת אל ארץ יהודה, להשחיתה כדבר המלך. [מ'] ויסעו עם כל צבאם, ויבואו ויחנו ליד אמאוס, בארץ המישור." וראו גם יוספוס, קדמוניות 12.298-304
  3. ^ רפפורט מקבים א', 155.מקבים א' ד', א'-ב': "ויקח גורגיאס חמשת אלפים איש ואלף פרשים נבחרים, ויסע המחנה לילה, [ב'] ליפול על מחנה היהודים ולהכותם פתאום, ובני החקרא היו לו מורי דרך."
  4. ^ בצלאל בר כוכבא, מלחמות החשמונאים, יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1980, ע"מ 184-185
  5. ^ בצלאל בר כוכבא, מלחמות החשמונאים, יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1980, ע"מ 202-203
  6. ^ נאום יהודה. אוריאל רפפורט, ספר מקבים א': מבוא, תרגום ופירוש (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2004), 153. פעולות אלה מזכירות באופן חלקי את הפעולות שננקטו בספר שמואל א', ז'.
  7. ^ מקבים א' ד', ג'-ה': "וישמע יהודה ויסע הוא והגיבורים להכות את צבא המלך אשר באמאוס, [ד'] בעוד החיילים פרושים מחוץ למחנה. [ה'] ויבוא גורגיאס אל מחנה יהודה לילה ולא מצא [בו] איש. ויבקש אותם בהרים, כי אמר: נסים הם מפנינו."
  8. ^ מקבים א' ד', י"ג-ט"ז: "ויצאו מן המחנה למלחמה, ויתקעו אנשי יהודה [בחצוצרות] [י"ד] ויאסרו מלחמה ויכו את הגויים וינוסו אל המישור, [ט"ו] והאחרונים נפלו כולם בחרב. וירדפו אותם עד גזר ועד שדות אדום ואשדוד ויבנה, ויפלו מהם שלושת אלפים איש. [ט"ז] וישוב יהודה וחילו מלרדוף אחריהם."
  9. ^ מקבים א' ד', כ"ו-כ"ז: "ואלה מן הנכרים אשר נמלטו באו ויגידו לליסיאס את כל הקורות [כ"ז] וכשומעו וירגז ויחר לו, כי לא כאשר חפץ אירע לישראל, ולא כאשר ציווה עליו המלך קרה."
קרבות מרד החשמונאים
שנה לפנה"ס 166 166 165 164 162 162 161 161
אתר הקרב מעלה לבונה בית חורון אמאוס בית צור בית זכריה כפר שלמא חדשה אלעשה