קרב אמאוס

קרב אמאוס
פארק קנדה - האזור המשוער של המחנה הסלאוקי
עימות: מרד החשמונאים תאריך: 165 לפנה"ס קרב לפני: קרב בית חורון קרב אחרי: קרב בית צור מקום: אמאוס, ארץ יהודה תוצאה: ניצחון חשמונאי הצדדים הלוחמים האימפריה הסלאוקית, מתיוונים חשמונאים מפקדים ניקנור, גורגיאס יהודה המכבי כוחות עד 10,000 חיילים, אליהם נוספו עוד כ-10,000 תגבורות מקרב המתיוונים‏‏ לפחות 6,000

קרב אמאוס הוא הקרב השלישי בסדרת הקרבות בין החשמונאים לממלכה הסלאוקית שהתרחש בסתיו של שנת 165 לפנה"ס ליד אמאוס, לאחר שתי מפלות של הצבא הסלאוקי בקרב מעלה לבונה ובקרב בית חורון. הקרב התרחש בתקופה קשה לסלאוקים. המרד ביהודה התחזק בשנתיים שחלפו מאז פריצתו וניצחונות קודמים חיזקו את מורל המורדים. גרוע מכך, תנאי השלום הקשים של חוזה אפמאה ולחץ הדיפלומטי המתמיד של הרומאים שבא לידי ביטוי בשליחת משלחות רמות דרג ובעידוד גורמים, העוינים לשלטון הסלאוקי, בתוך האימפריה הסלאוקית גרמו לאי שקט הולך וגובר בתוך גבולות האימפריה.

התמרדותו של ארטאכסיאס, מושל ארמניה, איימה על לב הממלכה הסלאוקית, שלבה שכן באזור המחולק כיום בין סוריה, דרום טורקיה וצפון מערב עיראק. הסמיכות של המרידה למרכזי השלטון והאיום הגלום בהתנתקות מחוז חשוב ומרכזי כל כך לשלטון חייב את השלטון להגיב בעוצמה רבה לאיום. אנטיוכוס הרביעי ערך מסדר צבאי גדול בדפנה ויצא עם צבא השדה של ממלכתו לדיכוי המרידה. מטרה נוספת שהציב לו אנטיוכוס היית גביית המס מהפרובינציות המזרחיות. העובדה שהיה צריך לאסוף צבא בן עשרות אלפי חיילים רק כדי לגבות את המס מצביעה על החלשות מנגנון השלטון הסלאוקי.

ההכנות לקרב

קיימת סתירה מסוימת בין מכבים א' ומכבים ב' מי בדיוק שלח את הצבא, המשנה למלך ליסיאס או מושל קואלה סוריה, תלמי בן דורומנס, שהיה ידוע בתמיכתו הרבה במתיוונים הקיצוניים ביותר. כך או כך, ברור שניקנור, אציל רם דרג, נתמנה למפקד הצבא ולעזרתו הוצב גנרל מנוסה בשם גורגריאס, שהתמנה ברבות הימים לאחר טיהור בית המקדש למושל מחוז אדום. מסע מזרחי של המלך הותיר במערב האימפריה רק כוחות מצומצמים. לכן, הצליחו השלטונות לגייס צבא לא גדול שלא עלה על 10,000 חיילים לדיכוי המרד. בירידתם דרומה לעבר מעוזי המורדים הצטרפו לצבא זה מיליציות מקרב המתיוונים ותומכי הסלאוקים מקרב תושבי אדום ופלשת, אך כוחם הצבאי היה דל ואיכותם לא גבוהה במיוחד, אך מספרם הכפיל את גודל הכוח הסלאוקי.

גם הפעם ירד הצבא הסלאוקי לאורך השפלה והגיע ליהודה מן המערב. הצבא היווני הקים מחנה מבוצר בתוך עמק איילון, לא רחוק מאמאוס, שנמצאה במקום טקטי נוח, שעל שמה קיבל הקרב את שמו (לא הרחק מלטרון של ימינו). אמאוס שוכנת על פרשת דרכים וניתן לעלות ממנה לכיוון ירושלים בדרכים אחדות. דרכים אלה אל לב ארץ יהודה הן קשות ומבותרות ואף מסוכנות יותר מזו שעברה דרך בית חורון שבה הובס הצבא הסלאוקי בקרב הקודם, אך גם דרכים אלה שימשו בעת העתיקה את הצבאות הפולשים. יחד עם זאת, דרכים נוחות מחברות את אמאוס לשפלה וגם האוכלוסייה במקום הייתה ידידותית יחסית. ייתכן שלבחירת מיקום המחנה בצומת של דרכים אחדות היו כמה שיקולים. ייתכן שביקשו לטהר את הדרכים בזו אחר זו או אף לפצל את כוחם כדי לכסות שטח רב יותר..

ואילו צבאו של יהודה המכבי, שעל פי הערכתו של בר כוכבא מנה לפחות 6,000 חיילים, התרכז במקום הקרוי מצפה למול ירושלים, שיכול להיות מזוהה כנבי סמואל או תל א-נצבה.

המורדים, שהונעו מרגש דתי חזק, קיימו עצרת תפילה המונית במצפה, כ-7 ק"מ צפונית לירושלים (היום נבי סמואל או לחילופין תל אה-נצבא). כמו כן, צמו במשך יממה וערכו טקסים דתיים שונים. הטקסים השונים, שבוצעו במתכונת דומה לטקסים המוזכרים בספרי הנביאים נועדו לרומם את מורל הלוחמים.

הקרב

הפיקוד הסלאוקי ידע שצבא המורדים מתרכז באזור מצפה. לא ברור אם המודיעין הסלאוקי גילה את המצאות המורדים באזור או שהידיעה על מיקומם הודלפה במכוון על ידי המורדים. גורגיאס לקח את היחידות המובחרות של צבאו, שכללו גם חלק מהפרשים, ויצא איתן למסע לילי לכיוון מצפה בליווי סיירים מקומיים, כדי להפתיע את המורדים. מספר החיילים שיצאו עם גורגיאס איננו ברור די הצורך, אך לא היה גדול במיוחד.

הפיצול של הכח הסלאוקי נודע למורדים, שעקבו בדריכות אחר הנעשה במחנה הסלאוקי. יהודה המכבי השתמש ביציאתו של חלק גדול מהכוח האיכותי שהיה בצבא הסלאוקי ויצא עם כמה אלפים מחייליו המובחרים לתקוף את המחנה הסלאוקי. יהודה התקרב למחנה הסלאוקי וארב לו במשך שעות הלילה כדי לפתוח במתקפה עם שחר.

פטרולים סלאוקים רכובים גילו את המורדים עם שחר. כוחות משמר שהיו בנמצא החלו לצאת מהמחנה לגבעות כדי להדוף את ההתקפה, אך גורם ההפתעה סייע למורדים ובקרב שהתפתח במקום, הובסו הכוחות הסלאוקים ונסוגו מהגבעות למישור. המורדים דלקו אחר הנסים ונכנסו אחריהם לתוך המחנה. בקרב מבולבל שהתפתח במקום הביסו המורדים לחלוטין את הכוחות הסלאוקים שלא היו מאורגנים כיאות. הסלאוקים נסו מרחק של כ-7 ק"מ עד המבצר הקרוב ששכן בגזר. אחרים ברחו לכיוון הערים ההלניסטיות יבנה ואשדוד.

בינתיים, גורגיאס, שלא איתר את המורדים במקום שבו הם היו אמורים להיות, כי אלה יצאו לתקוף את המחנה הסלאוקי, חזר עם אנשיו. המורדים שהוכיחו כושר פיקוד וציות מעולים נמנעו מביזת המחנה הסלאוקי והתייצבו נגד האיום החדש. בראותם את מחנם מעלה עשן ואת המורדים במישור, נשברה רוחם של החיילים הסלאוקים והם נסו משדה הקרב ללא מאבק.

ראו גם

• הטקטיקה והאסטרטגיה ההלניסטית

לקריאה נוספת

• בצלאל בר- כוכבא, קרב אמאוס, זירת קרב - קרבות הכרעה בארץ-ישראל, (תשסז), 2007, עמ' 90-96

הערות שוליים

קרבות מרד החשמונאים
שנה לפנה"ס	166	166	165	164	162	162	161	161
אתר הקרב	מעלה לבונה	בית חורון	אמאוס	בית צור	בית זכריה	כפר שלמא	חדשה	אלעשה