קרב בית צור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרד החשמונאים
Beit Sur1.jpg
חורבות בית צור בתמונה משנות העשרים של המאה העשרים
עימות:

קרב בית צור

תאריך:

164 לפנה"ס

קרב לפני:

קרב אמאוס

קרב אחרי:

מסעות עונשין של המורדים ברחבי ארץ ישראל

מקום:

בסמוך לבית צור, ארץ ישראל

תוצאה:

ניצחון המורדים

הצדדים הלוחמים
מורדים חשמונאים האימפריה הסלאוקית
מפקדים

יהודה המכבי

ליסיאס

כוחות

לפחות 10,000‏‏[1]

קרב בית צור שנערך בשנת 164 לפנה"ס הוא העימות הישיר הראשון בין המורדים החשמונאים לדרג מדיני בכיר של האימפריה הסלאוקית. התערבות זו של הדרג הבכיר נבעה מכישלון המושלים המקומיים לדכא את המרד ולהחזיר את השקט ליהודה. ליסיאס, המושל של החלק המערבי של האימפריה הסלאוקית יצא בראש כוחותיו כדי להדביר את המרד.

גם מסע זה סבל מקשיים של מסעי המלחמה הקודמים. מרבית הצבא הסלאוקי ובעיקר החלקים האיכותיים שלו יצאו עם המלך, אנטיוכוס הרביעי, לדיכוי מרידות בצפונה ובמזרחה של האימפריה וטרם שבו לבסיסם. כתוצאה מכך יכלו הסלאוקים להפנות רק חלק קטן מכוחותיהם לטיפול במשבר ביהודה ולהסתמך על תגובורות מקומיות שערכן הצבאי היה נמוך.

הפעם בחר הפיקוד הסלאוקי לנסות לפלוש לשטחי המורדים מדרום דרך שטחי אדום, שהייתה אוהדת לסלאוקים. בדרכם ניצבה בית צור שהייתה מבוצרת וכיבושה היה כרוך בקושי רב. בית צור לא ניצבה על הדרך הראשית וניתן, היה, כעקרון לעקוף את החסימה בבית צור, אבל השארת מעוז מורדים בעורף הצבא המתקדם הייתה עלולה להמיט אסון על הכח הפולש. לכן, בחרו הסלאוקים לצור על העיר.

בית צור נפלה לאחר מצור[2]. צבא המורדים שהגיע בכוח גדול למדי וכלל לפחות 10,000 לוחמים התחיל להטריד את הצבא הסלאוקי. לכלל התנגשות של ממש לא הגיעו כי ליסיאס נאלץ לשוב במהרה לאנטיוכיה כשנודע לו על מותו של אנטיוכוס הרביעי. ענייני מדינה חשובים אלה היו גורליים הרבה יותר מהמשך המערכה נגד המורדים וליסיאס בחר לוותר על המשך הלוחמה בשלב זה.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הניצחון על הסלאוקים, יהודה המכבי עלה על ירושלים. ספר חשמונאים מספר [3] כי צבאו הגיע להר ציון ומצא כי הר הבית שמם ועשבים צומחים במקום. שטח המקדש טוהר ועל הכהנים ציווה להחליף את אבני המזבח באבנים חדשות וכך נבנה מזבח חדש. הם חידשו את עבודת בית המקדש: שמו מנורה, מזבח קטורת ואת שלחן הפנים. ולאחר מכן חנכו את המקדש, ביום, אותו אנו חוגגים עד היום חנוכה וכך נכתב בספר:

"ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים, ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים. ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה. ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם. ויפארו את פני ההיכל בעטרות ובמגיני זהב ויחטאו את השערים ואת לשכות הכוהנים, וישימו את הדלתות. ותהי שמחה גדולה בכל העם, כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם. ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'".

זיהוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית צור מזוהה עם "חרבת טבייקה בפאתי העיירה חלחול. האתר עצמו מכונה "בורג א-סור" ומשמר את שם האתר. לידו היישוב הקהילתי כרמי צור אף הוא משמר את שמו של האתר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏היסטוריה של עם ישראל - התקופה ההלניסטית, עורכי הסדרה מיכאל אבי יונה ואברהם שליט, עורך הכותר אברהם שליט, הוצאת עם עובד, תשמ"ג ע"מ 112-113‏
  2. ^ קיימת סתירה במקורות. ספר מכבים א לא מזכיר את המצור ואילו ספר מכבים ב' כן. ראו פירוט ודיון בבצלאל בר כוכבא, מלחמות החשמונאים, יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1980, ע"מ 217 - 218
  3. ^ ד', ל"ה-נ"ט
קרבות מרד החשמונאים
שנה לפנה"ס 166 166 165 164 162 162 161 161
אתר הקרב מעלה לבונה בית חורון אמאוס בית צור בית זכריה כפר שלמא חדשה אלעשה