קרב ויטוריו ונטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרב ויטוריו ונטו
מערכה: החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
Battle of Vittorio Veneto.jpg
חזית ויטוריו ונטו
תאריך התחלה: 24 באוקטובר 1918
תאריך סיום: 3 בנובמבר 1918
משך הסכסוך: 11 ימים
קרב לפני: קרב הנהר פיאווה
מקום: ויטוריו ונטו
תוצאה: ניצחון מכריע של מדינות ההסכמה
סיום הקרבות בחזית האיטלקית
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות

52 דיוויזיות
6030 תותחים

57 דיוויזיות (51 איטלקיות, 3 בריטיות, 2 צרפתיות, 1 צ'כוסלובקיות), גדוד אמריקאי, 7700 תותחים.

אבידות

35.000 הרוגים, 10.000 פצועים. 300.000 שבויים

5800 הרוגים
26,000 פצועים

קרב ויטוריו ונטו במלחמת העולם הראשונה נערך בחזית האיטלקית בתאריכים 24 באוקטובר 1918 - 3 בנובמבר 1918, בין הצבא האיטלקי המחוזק בכוחות מבריטניה, צרפת, צ'כוסלובקיה וארצות הברית, ובין הצבא האוסטרו הונגרי. הקרב הסתיים בניצחון האיטלקים והתפוררות הצבא והאימפריה האוסטרו הונגרית והיה מרכיב חשוב בהחלטה לשים קץ למלחמת העולם זמן קצר לאחר מכן.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב קפורטו סבל הצבא האיטלקי אבידות כבדות ונאלץ לסגת לגדות הנהר פיאווה. הרמטכ"ל לואיג'י קאדורנה הודח ובמקומו מונה ארמנדו דיאז שהחל לארגן את הצבא ולייצב קו הגנה על הנהר שהצליח לעמוד בהתקפות הצבא האוסטרו-הונגרי. ב-15 ביוני 1918 פתח הצבא האוסטרו הונגרי בהתקפה גדולה על קו החזית לאורך הנהר פיאבה על מנת לפרוץ את החזית בכיוון ונציה. הצבא האיטלקי מחוזק בכוחות בריטים צרפתים, אמריקאים וצ'כוסלובקים, הצליחו להדוף את ההתקפה בגורמם לאוסטרים אבידות כבדות. הכישלון בקרב הנהר פיאווה גרם לדמורליזציה בצבא האוסטרי שגם ניצחונם חסר החשיבות בקרב סן מתאו לא הצליח לתקן, וסימן את תחילת תבוסתם שהסתיימה בקרב ויטוריו וינטו.

ארמנדו דיאז לא יזם התקפות נוספות והחל לבנות את הכוח הצבאי להתקפה הסופית בחזית האיטלקית.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאז בחר את מועד ההתקפה ל-24 באוקטובר 1918, תאריך סמלי - בדיוק שנה לתבוסה הקשה בקרב קפורטו.

האיטלקים הצליחו וחצות את הנהר פיאווה ולהתקדם צפונה. ב-28 באוקטובר 1918 הכריזה צ'כוסלובקיה על עצמאות וב-29 באוקטובר 1918 הכריזו הסלבים על עצמאות. ב-31 באוקטובר 1918 הכריזה הונגריה על ניתוקה מאוסטרו-הונגריה. הצבא האוסטרו-הונגרי התפורר.

ב-29 באוקטובר 1918 כבש הצבא האיטלקי, שחוזק במספר דיוויזיות צרפתיות, אמריקאיות, צ'כוסלובקיות ובריטיות תחת פיקודו של רודולף למברט, את העיר ונטו והתקדם לעבר טרנטו. טריאסט נכבשה ב-3 בנובמבר 1918.

ב-29 באוקטובר 1918 ביקשו האוסטרים שביתת נשק. ההסכם נחתם ב-3 בנובמבר 1918 ונכנס לתוקף כעבור 24 שעות, ב-4 בנובמבר 1918 בשעה 15.00.

האוסטרים נדרשו לפנות את צבאם משטחים רבים בדלמטיה, ודרום טירול.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרב ויטוריו ונטו סימן את סוף המלחמה בחזית האיטלקית וסופה של אימפרית אוסטרו -הונגריה. הוצאתה של אוסטריה-הונגריה מהמלחמה הייתה אחת מהסיבות העיקריות שהניעה את גרמניה לסיים את המלחמה.

הניצחון בקרב זה העלה את המורל של האיטלקים שסבלו אבידות כבדות במלחמה זאת. בשנת 1923 הוסף לעיר ונטו השם ויטוריו והיא נקראה ויטוריו ונטו. בערים רבות באיטליה יש רחובות בשם זה (Via Vittorio Veneto).

לרגל הניצחון הוציא דיאז ב-4 בנובמבר 1918 מנשר לצבא ולעם המתאר את הניצחון הגדול בקרב זה. נוסח המנשר נמצא במקומות ציבוריים צבאיים וממלכתיים באיטליה ומהווה סמל לניצחון איטליה במלחמת העולם הראשונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]