קרב ויינה דגה
 | ||||||||||||||||||
| מפת אזור אתיופיה לפני מלחמת אתיופיה-אדאל | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת אתיופיה-אדאל והמלחמה העות'מאנית-פורטוגלית השנייה | ||||||||||||||||||
| תאריך הסכסוך | 21 בפברואר 1543 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב וופלה | |||||||||||||||||
| מקום | מחוז אמהרה מזרחית לאגם טאנה | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון אתיופי-פורטוגלי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
קרב ויינה דגה היה קרב שהתרחש ב-21 בפברואר 1543 מזרחית לאגם טאנה שבמחוז אמהרה דהיום, בין כוח אתיופי-פורטוגלי (הכוח הנוצרי) משולב, בפיקודו של קיסר אתיופיה גלאוודיוס, לבין סולטנות אדאל עם תיגבורת העות'מאנית (הכוח המוסלמי) תחת פיקודו של האימאם אחמד אבן איברהים אל-גאזי (הנקרא גם: אחמד גראן). הקרב הסתיים בניצחון הכוח הנוצרי, והיה הקרב האחרון במלחמת אתיופיה-אדאל. במהלך הקרב נהרג אחמד גראן מירי של רובאי פורטוגלי.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרב וופלה, שהתרחש ב-28 באוגוסט 1542, האימאם אחמד גראן מחץ את חיל המשלוח הפורטוגלי, והצליח להרוג כמעט את כולו, כולל מנהיג הכוח הפורטוגלי, כריסטובאו דה גאמה. גראן חשב שכעת אתיופיה בידו ולכן שילח את רוב (פרט ל-200) שכירי החרב שנשלחו מהאימפריה העות'מאנית והוליך את כוחותיו אל עבר אגם טאנה בלב האימפריה האתיופית.
הכוח הנוצרי ששרד את קרב וופלה, כ-50 חיילים יחד עם הקיסרית סבלה וואנגאל נמלטו ל-"הרי היהודים" (המזוהים כיום עם אמבסל[1]). ההיסטוריון הפורטוגלי מיגל דה קסטניוזו מוסיף שהקיסר גלאוודיוס הצטרף יותר מאוחר ללוחמים אלו בחג המולד והם "התחננו לפרסטר[2] שיעזור להם לנקום את מות כריסטובאו[3]" הקיסר גלאוודיוס הסכים לנקום בגראן תוך שימוש בכלי נשק פורטוגליים שאוחסנו בעיר דברה דמו לסיוע חירום. הכוח הנוצרי החל לצעוד למחנו של גראן, מזרחית מאגם טאנה. ב-13 בפברואר 1543 הם הביסו בווגארה כוח מוסלמי בפיקוד סגן האימאם סאייד מחמד, שנהרג במהלך הקרב. הנוצרים המשיכו אל עבר המחנה המוסלמי שבו שכן גראן[4].
הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר הכוח האתיופי-פורטוגלי מצא את מחנהו של אחמד גראן, הם הקימו מחנה בסמוך על מנת שכ-50 מהלוחמים הפורטוגלים שהשמידו את צבאו של סאייד מחמד יצטרפו אליהם מכיוון שעל פי גלאוודיוס:
בארץ הזו חמישים פורטוגלים חזקים יותר מאלף מבני המקום
— Whiteway, p. 77.
בימים שלאחר מכן חילות הפרשים של אתיופיה ואדאל פשטו זה על זה עד אשר המוסלמים הרגו מספר חיילי תובלה אתיופים שבראשם היה אזמץ' קאפלו[5]. לקיסר גלאוודיוס נמאס מהמצב המתוח והוא החל בתנועה במטרה ליזום קרב פנים אל פנים. שני הכוחות החלו את הקרב ביום למחרת כאשר הכוח המוסלמי מחולק לשני ראשים. בתחילה המוסלמים הצליחו לדחוק לאחור את הכוח הנוצרי אך נעצרו על ידי הפרשים האתיופים[6]. בתקיפה זו נהרג גראן נהרג מירי רובאי פורטוגלי. על פי כסטנהוסו, גראן זוהה על ידי הרובאים והם כיוונו את רוביהם אליו. כסטנהוסו הדגיש את ההתלכדות של הפורטוגלים לאחר מות כריסטובאו:
אנחנו משתחווים לדגל הרחמנות קדושה, פרסטר (גלאוודיוס) חיפש למנות אחד מאיתנו למפקד, אך סרבנו מכיוון שלא רצינו מפקד אחר לאחר שאיבדנו את כריסטובאו
— Whiteway, p. 76.
על פי ג'ון בארמודאז מי שהרג את האימאם גראן היה ג'ון מכסטילו. ג'ון נכנס לתוך הכוח המוסלמי על מנת שיוכל לירות בגראן מטווח קרוב. לאחר שירה בגראן, הרגו המוסלמים את ג'ון[7]. שני ההיסטוריונים, כסטנהוסו ולובו, מסכימים שלפני מותו של אחמד גראן הציע הקיסר גלאוודיוס את אחותו לאישה למי שיהרוג את גראן. אחד החיילים האתיופים הציג את ראשו של גראן כהוכחה אך לאחר מכן התברר שהרובאי הפורטוגלי פצע קשות את גראן לפני שהחייל האתיופי כרת את ראשו.
לכן הוא (גלאוודיוס) לא נתן את ידה של בתו לחייל וגם לא פיצה את הפורטוגזי, מכיוון שלא ידוע מי הרג אותו (את גראן)
— Whiteway, p. 82.
מותו של גראן הכה בהלם את המוסלמים והם החלו לברוח משדה הקרב מכיוון שהיו נאמנים למנהיג ולא למטרה. החריג היה המפקד של הרובאים העות'מאניים:
הוא היה נחוש למות עם ידיים חשופות, יחד עם חרב ארוכה נלחם כאמיץ לב כנגד חמישה פרשים אתיופים שלא יכלו לו. אחד מהם תקף אותו עם כידון הוא משך את הכידון מידיו והפיל את האתיופי מסוסו, לאחר מכן פרש פורטוגלי העונה לשם גונכלו פארננדס הצליח לדקור אותו עם חנית ופצע אותו באופן חמור מעל הברך כאשר גילה שהוא פצוע הוא הוציא את חרבו והרג את האויב.
— Whiteway, p. 81.
לאחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הקרב אשת גראן בטי דאל וומברה הצליחה להימלט מהכוח הנוצרי יחד עם החיילים העות'מאנים לעיר הרר אך בנה נלכד ויותר מאוחר שוחרר תמורת אחיו של הקיסר מינאס.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ R.S. Whiteway, editor and translator, The Portuguese Expedition to Abyssinia in 1441-1543, 1902. (Nendeln, Liechtenstein: Kraus Reprint, 1967), pp. 56 f.
- ^ אורחים מוקדמים שהגיעו לאתיופיה זיהו את גלאוודיוס עם פרסטר ג'ון האגדי.
- ^ Whiteway, p. 74
- ^ Whiteway, p. 56
- ^ Whiteway, p. 78.
- ^ Whiteway, p. 80.
- ^ Jerónimo Lobo, The Itinerário of Jerónimo Lobo, translated by Donald M. Lockhart (London: Hakluyt Society, 1984), p. 209
| מלחמת אתיופיה–אדאל | |
|---|---|
|