קרב יוטלנד: סדר הכוחות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרב יוטלנד (Battle of Jutland, בגרמנית: Skagerrakschlacht, קרב מצר סקאגראק) היה קרב ימי גדול, היחיד שהתחולל במלחמת העולם הראשונה. הקרב התנהל בין הצי הגרמני הקיסרי לבין הצי המלכותי הבריטי, והתרחש בים הצפוני, מצפון-מערב לחצי האי יוטלנד, ב-31 במאי 1916. היה זה הקרב הימי הגדול ביותר בעידן אוניות השטח (להבדיל מנושאות מטוסים וצוללות), ואחד מן הגדולים בהיסטוריה של הקרבות הימיים, הן מבחינת מספר כלי השיט שהשתתפו בו משני הצדדים, והן בקוטר ובעוצמת התותחים שהופעלו בו. הקרב סימן את תחילת הקץ של סיירת המערכה, מחד, ומאידך היה זה הקרב הראשון בו השתתפה נושאת מטוסים (אם כי החלק שנטלה בקרב היה זניח). זהו גם אחד מן הקרבות השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה הצבאית.

סדר הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצי הגדול היה מחולק לשני כוחות עיקריים. צי אוניות המערכה (דרדנוט) היה הכוח העיקרי, בפיקודו של אדמירל ג'ון ג'ליקו עצמו. בכוח זה היו 28 אוניות מערכה‏‏[1] ושלוש סיירות מערכה. אל אוניות המערכה התלוו שמונה סיירות משוריינות, שתים עשרה סיירות קלות, חמישים ואחת משחתות ומַ‏קֶּ‏שֶ‏ת אחת. לכוח זה נוספה אה"מ אנגדין (Engadine), שהייתה למעשה אחת מנושאות המטוסים הראשונות‏‏[2], ומטוסי הים שעליה היו אמורים לספק סיור אווירי. הכוח המשני של הצי הגדול, שמטרתו הייתה בעיקר סיור, היה שייטת סיירות המערכה, בפיקודו של אדמירל דייויד ביטי. צי זה כלל שש סיירות מערכה, ארבע אוניות מערכה מהירות וחדישות, ארבע עשרה סיירות קלות ועשרים ושבע משחתות.

גם צי הים הפתוח הגרמני היה מחולק באופן דומה, לצי עיקרי וצי שנועד לסיור. צי אוניות המערכה הגרמני, בפיקודו של אדמירל ריינהרד שר, כלל שש עשרה אוניות מערכה מטיפוס דרדנוט. בצי זה נכללו גם שש אוניות מלחמה פרה דרדנוט. הארגון הפנימי של הצי היה דומה לזה של הצי הבריטי. לצי זה נלוו שש סיירות קלות ושלושים ואחת ספינות טורפדו‏‏‏‏‏‏[3]. צי הסיור הגרמני, בפיקודו של תת-אדמירל פרנץ פון היפר, כלל חמש סיירות מערכה, חמש סיירות קלות ושלושים ספינות טורפדו. לגרמנים לא הייתה נושאת מטוסים ולא עמדו לרשותם מטוסי סיור, אך עמד לרשותם כוח של ספינות אוויר לסיור.

להלן פירוט סדר הכוחות בקרב יוטלנד, אוניות מערכה וסיירות מערכה.

אה"מ קווין אליזבת
הצי הבריטי Naval Ensign of the United Kingdom.svg הצי הגרמני War Ensign of Germany 1903-1918.svg
טיפוס סדרה מס' אוניות סדרה מס' אוניות
אוניות מערכה קווין אליזבת 4 קייזר 4
אוריון 4 הלגולנד 4
בלרופון 3 נאסאו 4
קולוסוס 2 קוניג (Konig) 4
נפטון 1
ארין 1
איירון דיוק 3
קינג ג'ורג' V 3
רוונג' (Revenge) 2
סיינט וינסנט 3
אז'נקור 1
קנדה 1
ס"ה 28 16
סיירת המערכה הגרמנית פון דר טאן
הצי הבריטי Naval Ensign of the United Kingdom.svg הצי הגרמני War Ensign of Germany 1903-1918.svg
טיפוס סדרה מס' אוניות סדרה מס' אוניות
סיירות מערכה אינבינסיבל 3 דרפלינגר 3
ליון (Lion) 3 מולטקה 1
אינדיפטיגבל 2 פון דר טאן 1
טייגר 1
ס"ה 9 5

קוטר התותחים הבריטיים היה גדול יותר, באופן כללי, מזה של הצי הגרמני, ומספרם היה רב יותר; הבריטים היו יכולים לירות מטח דופן (Broadside) במשקל כולל של קרוב ל-151,000 ק"ג, לעומת מטח במשקל של קרוב ל-61,000 ק"ג בלבד מן הצד הגרמני. יחד עם זאת, האוניות הגרמניות היו בנויות טוב יותר ובצורה בטוחה יותר; הגרמנים למדו את לקחי קרב שונית דוגר, והתקינו באוניותיהם אמצעי בטיחות רבים מפני התפוצצות פנימית, דבר שהבריטים לא יישמו. לחלק גדול מן האוניות בשני הצדדים הייתה גם יכולת לשגר טורפדו.

להלן השוואה נוספת בין עוצמות האש של אוניות המערכה הבריטיות והגרמניות:

קוטר מס' תותחים בקוטר זה בצי הבריטי Naval Ensign of the United Kingdom.svg מס' תותחים בקוטר זה בצי הגרמני War Ensign of Germany 1903-1918.svg
15 אינץ' (380 מ"מ) 48 0
14 אינץ' (355 מ"מ) 10 0
13.5 אינץ' (343 מ"מ) 110 0
12 אינץ' (305 מ"מ) 104 128
11 אינץ' (280 מ"מ) 0 72
ס"ה 272 תותחים 200 תותחים

‏‏[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏לפי הערך באנגלית, היו בכוח זה 24 אוניות מערכה. ואולם על פי Massie ולפי האמור כאן, היו 28 אוניות. ‏
  2. ^ ‏אונייה זו לא הייתה נושאת מטוסים במובן המקובל היום; היא סייעה למטוסי ים שהיו נוחתים לידה בים, מועלים אל סיפונה לטיפול ותחזוקה, ומורדים שוב לים להמראה מחדש.‏
  3. ^ ‏ספינות טורפדו היו גרסה של המשחתות הבריטיות, חלשה יותר ויעילה פחות
  4. ^ ‏Robert K. Massie: Castels of Steel. Ballantine Books, New York 2003, p. 577.‏