קרב יורקטאון
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. ראו פירוט בדף השיחה. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. |
| קרב יורקטאון | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 הכניעה הבריטית בעיניו של צייר בן התקופה |
|||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||
.svg){kind=small}
קרב יורקטאון – הקרב הגדול האחרון של מלחמת העצמאות האמריקנית. נערך בעיר יורקטאון שבמדינת וירג'יניה, מה-28 בספטמבר עד ה-17 באוקטובר 1781. הקרב הסתיים בניצחון של כוח אמריקני-צרפתי משולב, בפיקודם של הגנרל האמריקני ג'ורג' וושינגטון והרוזן הצרפתי ז'אן-בפטיסט רושאמבו, על כוח בריטי בפיקודו של הגנרל צ'ארלס קורנווליס. כניעת הצבא הבריטי הובילה לסיומה של מלחמת העצמאות האמריקנית.
[עריכה] רקע
ושינגטון ורושמבו נפגשו בקונטיקט ב-22 במאי 1781, והחליטו לתקוף את הצבא הבריטי בעיר ניו יורק, שמנה כ-10,000 חיילים בפיקודו של המפקד הבריטי העליון, הגנרל הנרי קלינטון. ב-14 באוגוסט נודע לוושינגטון שכוח ימי צרפתי גדול, בפיקודו של האדמירל פרנסיס גראס, נמצא בדרכו למפרץ צ'ספיק שבוירג'יניה. וושינגטון ורושמבו החליטו לתקוף את הצבא הבריטי ביורקטאון, שמנה כ-7,000 חיילים בפיקודו של קורנווליס. חייליו של קורנווליס היו מותשים מקרבות במושבות הדרומיות, והגיעו ליורקטאון במטרה לנוח ולאסוף אספקה מספינות הצי הבריטי.
[עריכה] מהלך הקרב
ושינגטון הצעיד את צבאו לכיוון ניו יורק והציב כ-2,500 חיילים באזור העיר, במטרה להטעות את הבריטים. ב-21 באוגוסט וושינגטון הצעיד את צבאו דרומה, ובמקביל התקרב האדמירל גראס עם 28 ספינותיו למפרץ צ'ספיק.
ב-5 בספטמבר נערך הקרב הימי במפרץ צ'ספיק (קרב צ'ספיק), שבסופו הביס הצי הצרפתי את הצי הבריטי, ולכד את צבאו של קורנווליס ביורקטאון.
ב-28 בספטמבר הגיע הכוח האמריקני-צרפתי שמנה כ-17,000 חיילים ליורקטאון, הטיל עליה מצור והחל להפגיז אותה. ב-17 באוקטובר הגנרל קורנווליס ביקש להיכנע, וב-19 באוקטובר נחתמו מסמכי הכניעה הרשמיים. כ-7,000 חיילים בריטים נשבו - כרבע מכמות החיילים הבריטים שהוצבה ביבשת אמריקה.
[עריכה] בעקבות הקרב
אחרי הקרב נערכו קרבות קטנים נגד הצבא הבריטי, ששלט בנמלים בניו יורק ובצ'ארלסטון. בעקבות הכניעה התפטר ראש ממשלת בריטניה, פרדריק נורת', והממשלה החדשה החליטה להפסיק את המלחמה באמריקה. ב-3 בספטמבר 1783 בריטניה חתמה על חוזה פריז, בו הכירה בקיומה של ארצות הברית והתחייבה לסלק את כוחותיה מאמריקה.
