קרב לטקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרב לטקיה
מלחמה: מלחמת יום הכיפורים
Saar4kesh.jpg

ספינה מדגם סער 4
תאריך התחלה: 6 באוקטובר 1973
תאריך סיום: 6 באוקטובר 1973
משך הסכסוך: יום
קרב אחרי: קרב דמייט
מקום: מול חופי לטקיה, סוריה
תוצאה: ניצחון מוחץ לחיל הים הישראלי
הצדדים הלוחמים
מפקדים

פדל חוסיין

כוחות

סטי"ל מדגם סער 4
2 סטי"לים מדגם סער 3
סטי"ל מדגם סער 2

סטי"ל מדגם סער 1 

1 סטי"ל מדגם אוסה
2 סטי"לים מדגם קומאר
ספינת טורפדו מדגם כ-123

מקשת מדגם ת-43 
אבידות
אין  כל הספינות טובעו 
Battle Latakia he.JPG
מפקד חיל הים, אלוף בנימין תלם, ומפקד שייטת ספינות הטילים, אל"מ מיכאל ברקאי, בנמל חיפה בבוקר שלאחר קרב לטקיה, 7 אוקטובר 1973

קרב לטקיה היה קרב ימי שנערך מול חופי סוריה בתחילת מלחמת יום הכיפורים, בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 1973, בין חיל הים הישראלי לבין חיל הים הסורי, והסתיים בניצחון ישראלי מכריע. הוא היה קרב טילי ים-ים הראשון בעולם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, אישר הרמטכ"ל דוד אלעזר את יוזמת מפקד חיל הים ביני תלם לתקיפת כלי השייט הסורים בנמליהם. כוח ספינות טילים (סטי"לים) נשלח לפגוע במטרות באזור נמל לטקיה. הכוח בפיקוד מפקד שייטת ספינות הטילים, מיכאל ברקאי, כלל את הספינות:

  • אח"י מזנק - ספינת הדגל בפיקוד בן ישי, כשעליה המש"ט מיכאל ברקאי.
  • אח"י חנית - בפיקוד זאב יחזקאלי.
  • אח"י געש - בפיקוד אריה שפר.
  • אח"י מבטח - (חמושה בתותחים ועדיין ללא טילים) בפיקוד דני מלמד, ועם מיכה לצרוס כמפל"ג.
  • אח"י רשף - סער 4 בפיקוד מיכה רם.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 15:43, כשעתיים לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים, יצאו שלושה סטי"לים של חיל הים הישראלי מנמל חיפה ונעו מערבה וצפונה במהירות גבוהה של 30 קשר במטרה לחבור לשני סטי"לים נוספים שהיו במשימת סיור והתראה. לקראת הערב חברו חמשת הסטי"לים והמשיכו צפונה לעבר החוף הסורי.

בשעה 22:28, תוך כדי תנועתו במרחק רב מהחוף הסורי, זיהה הכוח טרפדת סורית מדגם K-123 שעשתה דרכה חזרה מסיור קדמי. הספינות "מזנק" ו"רשף" פתחו עליה באש מתותחי 76 מ"מ ממרחק של כ-10 ק"מ ועצרו אותה. ה"חנית" נשארה להטביעה ושאר הסטי"לים המשיכו בתנועה לעבר החוף הסורי. מפקד הטרפדת הסורי, סגן עלי יחיא, הספיק להזהיר את מפקדתו שהוא מותקף על ידי שלוש ספינות. כוחות ימיים סוריים נערכו להגעת הספינות הישראליות.

בשעה 22:37, תוך כדי תנועה של הסטי"לים לחוף הסורי מול עיר הנמל לטקיה, התגלתה מקשת סורית דגם ת43 שהייתה בסיור בטווח 10 מייל מהחוף וקיבלה הוראה לנוע מזרחה. הספינות "מזנק" ו"געש" החלו לדלוק אחריה ובטווח המרבי של טיל הגבריאל, כ-20 ק"מ, שיגרה ה"מזנק" טיל, שלא הגיע למטרה עקב בריחתה במהירותה המרבית. בינתיים הספינות "רשף" ו"מבטח" התקרבו למקשת, ו"רשף" שיגרה שני טילים מטווח 18 ק"מ שפגעו במקשת והבעירוה. כשהתקרבו למקשת כדי להטביעה הופתעו הרשף והמבטח משלושה טילי "סטיקס" שנורו אליהן מכיוון דרום-מזרח; הספינות תמרנו בחריפות, פיזרו מוץ, והפעילו מערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א) ששיבשו את מכ"ם ביות הטילים שהחטיאו את מטרתם. דווח כי אחד הטילים נפגע באש מקלעי הסטי"לים. הסטי"לים הסורים שירו את הטילים היו שתי ספינות טילים מדגם "קומאר" וספינת טילים אחת חדישה יותר מדגם "אוסה". לספינות הסוריות היה יתרון שהן נחבאו באזור החוף ולא התגלו עד הירי. יתרון נוסף הוא טווח טילי הסטיקס העולה בהרבה על טווח טילי הגבריאל. מיד לאחר הירי פנו הקומארים והסתלקו לכיוון דרום מזרח. ספינת האוסה שיגרה שני טילי סטיקס נוספים לכיוון הסטי"ל "געש". ה"געש" ביצעה תמרוני התחמקות והפעילה אמצעי ל"א ששיבשו שוב את מנגנון הביות של טילי הסקטיקס שנפלו לים. ה"געש" צמצמה טווח ושיגרה ברצף שני טילי גבריאל אל ה"אוסה". סטי"ל האוסה הושמד כבר בטיל הראשון. המזנק סגרה טווח ושיגרה שני גבריאלים ברצף ופגעה באחת מספינות הקומאר. הקומאר השנייה נמלטה לעבר החוף, עלתה על הסלעים והושמדה באש תותחי 40 מ"מ של ה"מזנק" בשעה 00:25 לערך. טיל גבריאל האחרון שוגר על ידי ה"חנית", והטביע את המקשת.

הקרב הסתיים בשעה 00:45 והסטי"לים הישראלים החלו בתנועה דרומה לישראל.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל חמש הספינות הסוריות הושמדו, והכוח הישראלי שב בשלום לבסיסו. הסורים שיגרו 8 טילים והכוח הישראלי שיגר 10 טילים. ספינות חיל הים הסורי נשארו בנמליהן למשך כל ימי המלחמה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה רונה, "קרב לאט'קיה 1973 - קרב הטילים הראשון בלחימה הימית המודרנית", בספר: אריה שמואלביץ' (עורך), זירת קרב - קרבות הכרעה בארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2007.
  • אברהם רבינוביץ, "ספינות שרבורג", ע'186, הוצאת אפי מלצר בע"מ,2001
  • אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל, כרך שלישי, ירושלים 1983, עמ' 93.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]