קרב סנדפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרב סנדפו
מלחמה: מלחמת רוסיה-יפן
תאריך התחלה: 25 בינואר 1905
תאריך סיום: 29 בינואר 1905
משך הסכסוך: 5 ימים
קרב לפני: קרב נהר שאה
קרב אחרי: קרב מוקדן
מקום: דרומית לעיר שן-יאנג
תוצאה: ללא הכרעה
הצדדים הלוחמים
מפקדים

איוואו איימה

כוחות
כ-220,000 חיילים, 666 תותחים  כ-290,000 חיילים, 1078 תותחים 
אבידות
כ-9,300 הרוגים ופצועים  כ-11,100 מהם 1700 הרוגים וכ-1100 נעדרים 

קרב סנדפו התרחש ב-25-29 בינואר 1905 דרומית לעיר שן-יאנג. בקרב השתתפו מעל ל-400 אלף חיילים. לאחר הקרב הרוסים נסוגו צפונה לכיוון שן-יאנג.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפסד בקרב נהר שאה הרוסים התארגנו בקו הגנה כ-60 ק"מ דרומית לעיר שן-יאנג והמשיכו בהעברת תגבורת לצבא הלוחם. בתחילת ינואר 1905 פורט ארתור נפל לידי היפנים לאחר מצור ממושך, הארמייה ה-2 השתחררה ממשימתה העיקרית והחלה להתארגן להעברה צפונה. אלכסיי קורופטקין החליט להתחיל במתקפה חדשה עוד בטרם היפנים יקבלו תגבורת משמעותית זו. הצבא הרוסי התארגן ב-3 ארמיות בפיקוד של ניקולאי לינביץ', אוסקר גריפנברג, אלכסנדר קאולברס. לרוסים היה יתרון ברור בכוח אדם ובכוח אש תותחים.

הכוחות יפנים כללו הארמייה הראשונה, השנייה והרביעית כאשר הארמייה השלישית שסיימה את פעילותה סביב פורט ארתור טרם הגיע לאזור.

תוכנית הקרב של המטה הרוסי התבססה של מתקפת הארמייה ה-2 בפיקוד אוסקר גריפנברג. המטרה הייתה להביא לנסיגת היפנים. לאחר כיבוש העמדות היפניות הארמייה ה-2 הייתה צריכה להמתין בהתאם למצב הקרב בחזית של הארמייה הרוסית ה-3. הארמייה ה-1 הייתה צריכה להמתין להתבהרות המצב בחזית של הארמייה ה-2, וה-3 ולפעול בהתאם. צוין במיוחד שלאוסקר גריפנברג אסור לנצל את כל הכוחות שברשותו למתקפה. מפקדי כל היחידות קיבלו מאלכסיי קורופטקין הנחיות מפורטות לגבי המטרות והכוחות שהם יכולים להפעיל בכל שלב. הדעה הרווחת היום הינה שמטרת הנחיות כה מפורטות הייתה לתת לקורופטקין אפשרות להאשים מפקדים בשטח מקרה של כישלון.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה שבין 24 בינואר ל-25 בינואר החלו הרוסים במתקפה. מזג האוויר באזור היה קשה והיה קר מאוד. בירי תותחים על עמדות היפנים השתתף רק חלק קטן מהתותחים שהיו ברשות הרוסים. המתקפה הרוסית הייתה הפתעה ליפנים והם נסוגו. לקראת סוף היום 25 בינואר הרוסים התקדמו וכבשו מספר מוצבים חשובים. היפנים לא האמינו שרוסים מנהלים מתקפה רק בחלק מהחזית ולכן נמנעו מלשלוח לאזור תגבורת משמעותית. בכל זאת, לאור הנסיגה הוחלט במטה היפני לתגבר את הכוחות ורוסים נאלצו להתחיל בקרב הגנתי.

ב-26 בינואר הרוסים הצליחו להתקדם ולכבוש עיירה באזור. אומנם, לאור האבידות הקשות הרוסים נסוגו ממנה לקראת הערב. בשלב זה אלכסיי קורופטקין נתן פקודה להפסיק במתקפה. למרות הפקודה, גאורגי שטקלברג בגיבוי שקיבל מאוסקר גריפנברג החליט להמשיך את מתקפותיו. כוח פרשים הצליח לחצות את הנהר ולאחר קרב עיקש לכבוש את העיירה בצד השני. הכוחות הרוסים התחילו בארגון מחדש במטרה להביא לכיתור היפנים. בשלב זה, היפנים הבינו שלא צפויות מתקפות בחזיתות אחרות וריכזו כוח גדול באזור. כתוצאה מכך, הרוסים נאלצו לסגת תוך אבידות גדולות.

למחרת היפנים התחילו במתקפת נגד, אך רוסים הצליחו להתארגן, כבשו מספר עיירות באזור והחלו בכיתור יחידות יפניות. אוסקר גריפנברג שלח לחזית יחידות נוספות במטרה להביא להצלחה מלאה. מצב הצבא היפני היה קריטי וקרוב לקריסה.

בבוקר 29 בינואר אלכסיי קורופטקין החליט שפעילות הארמייה ה-2 היא מסוכנת מדי, אסר על מפקדי היחידות להוציא פקודות קרב ללא אישור ממנו והעביר גאורגי שטקלברג מפיקוד על הגיס. אוסקר גריפנברג ביקש מהצאר רשות לחזור לבירה והתפטר מפיקוד על הארמייה.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוסים לא ניצלו את העדיפות המספרית ובמתקפה השתתף רק חלק מהכוח. הארמייה ה-1 וה-3 לא השתתפו כלל בקרב וזה נתן ליפנים אפשרות לרכז את הכוחות בחזית מול הארמייה ה-2 של הרוסים. מפקד הארמייה ה-2 אוסקר גריפנברג עזב את הצבא כאות אי-הסכמה עם פקודיו של קורופטקין. בהמשך הוא פרסם מספר מאמרים על הקרב והאשים את אלכסיי קורופטקין בבגידה ואחריות לכישלון. הוויכוח בין גריפנברג לבין קורופטקין והאשמות הדדיות בהקשר לאחריות לאי-הצלחות בקרב נמשכו במשך שנים רבות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]