קרב פואטייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "קרב פואטייה" מפנה לכאן. לערך העוסק בקרב שנערך בפואטייה ב-732, ראו קרב טור.
מיניאטורה של קרב פואטייה ב-1356, בו הובס ז'אן "הטוב" ונלקח בשבי

קרב פואטייה הוא קרב שהתרחש במהלך מלחמת מאה השנים ב-19 בספטמבר 1356 בין צרפת לאנגליה. הקרב נערך בקרבת העיר פואטייה שבצרפת בין כוח פשיטה אנגלי בפיקודו של הנסיך השחור לבין צבא צרפתי בפיקודו הישיר של המלך ז'אן השני. על אף נחיתות מספרית מוחצת, הנחיל הכוח האנגלי תבוסה מרה לצבא הצרפתי ואף לקח בשבי את מלך צרפת.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 1355 אדוארד, הנסיך השחור נחת עם צבאו בגסקוניה. היות שלא יכול היה לשלם לחייליו, יצא איתם למסע של שוד וביזה. הם בזזו את הכפרים שלאורך הנהר גארון ואחר כך את הערים קרקסון ונארבון ושבו לעיר בורדו עם השלל. על פי תוכנית המלחמה של אדוארד השלישי, אמור היה צבאו של הנסיך לצעוד לעבר עמק הלואר, להתאחד שם עם כוח אנגלי אחר שנחת בברטאן ולתקוף יחד את פריז. אך כאשר הגיע לעמק הלואר התוכנית השתנתה, והצבא שנחת בברטאן הופנה לנורמנדי ולחם שם נגד צבאו של ז'אן השני. צבא הנסיך פנה לעבר פריז וז'אן השני נאלץ לנטוש את המערכה בנורמנדי כדי להגן על פריז. בדרכו לעבר פריז הגיע ז'אן השני לעמק הלואר ואיגף את הצבא האנגלי שנותק מבסיסו שבבורדו.

לקראת הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 בספטמבר 1356 אדוארד, הנסיך השחור נערך עם צבאו מדרום לעיר פואטייה במקום שהגישה היחידה אליו הייתה דרך שביל צר המוקף בסבכות שיחים משני צדדיו. אנשיו הסתתרו בין שיחים אלה והוא עצמו ניצב בעמדת תצפית. מספר אנשי צבאו הגיע ל 8,000 איש בלבד לעומת כוח גדול בהרבה שעמד לרשותו של ז'אן השני. לכן, הוא פנה בהצעה להסכם שעל פיו יישבע להימנע מללחום נגד צרפת במשך שבע שנים. בבטחו בעדיפותו המספרית המוחצת דחה ז'אן השני את הצעתו זו.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן השני חילק את צבאו לשלושה גדודים, כאשר על הראשון הפקיד את בנו, יורש העצר, אשר היה בן 19 וזו הייתה התנסותו הראשונה בקרב. עמו בגדוד לחמו שניים מאחיו הצעירים. על הגדוד השני הופקד אחיו הצעיר של המלך פיליפ מאורליאן - גם הוא ללא כל ניסיון בלחימה. המלך עצמו פיקד על הגדוד השלישי, כשעימו נלחם צעיר בניו.

וכך החל הקרב, כאשר 3,000 אבירים צרפתים ניסו לעבור דרך השביל הצר, האנגלים פתחו במתקפת חיצים מבין סבך השיחים. הקשתים האנגלים גרמו לפאניקה בשורות הצבא הצרפתי וזה נס על נפשו כאשר הוא משאיר מאחור אלפי הרוגים, רובם בני אצולה. רבים נוספים נפלו בשבי האנגלים.

ז'אן השני הורה לאביריו לרדת מעל הסוסים כדי לא לשמש מטרה לחיציהם של הקשתים האנגלים. הוא ואנשיו ובהם פיליפ, בנו הצעיר הותקפו על ידי הפרשים האנגלים. הוא לחם בגבורה ונפצע בראשו אך לבסוף נאלץ להיכנע, נלקח בשבי ללונדון כשהוא רכוב על סוסו וקיבל כמקום מגוריו את ארמון סבוי.

בנוסף לנפילתם של המלך ובנו הצעיר בשבי, נפלו בקרב או נלקחו בשבי שר הצבא של צרפת, שני מרשלים, ארכיבישוף, ומיטב האצולה הצרפתית. יורש העצר הצליח להמלט משדה המערכה, אך המכה שספגה הנהגת צרפת הייתה אנושה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברברה טוכמן, ראי רחוק - המאה ה-14 הרת הפורענויות, הוצאת דביר 1995, עמודים 135 ואילך.
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.