קרב פוטידאה
קרב פוטידאה, (ביוונית: Μάχη της Ποτίδαιας) היה קרב שנערך בין כוחות פוטידאה וקורינתוס, לבין אתונה. מקובל לזהות את הקרב כחלק מהמלחמה הפלופונסית, למרות שלמעשה הוא התרחש עוד לפניה, ויחד עם קרב סיבוטה היווה את העילה למלחמה הפלופונסית.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוטידאה, הייתה מושבה קורינתית שנוסדה בידי הטיראן הקורינתי קיפסלוס.[1] היא הייתה עיר נמל בכלקידיקי, העיר נכבשה בידי פרס, במהלך מלחמת פרס יוון, ושוחררה בעזרת אתונה. המצב שם הפך להיות מיוחד במינו, כפי שמגדיר זאת משה עמית.[2] מחד, פוטידאה הפכה להיות חברה בליגה האטית-דלית בהנהגת אתונה, ומאידך היא שמרה על קשרים הדוקים עם עיר האם קורינתוס, ואף קיבלה שליחים ממנה מדי שנה. זאת למרות שקורינתוס הייתה חברה בליגה הפלופונסית, שבראשה עמדה ספרטה.
בשנת 433 לפנה"ס התערבה אתונה בקרב סיבוטה, שנערך בין קורינתוס לבין המושבה הקורינתית המתמרדת קרקירה. הקרב הסתיים בניצחון אתונאי-קרקירי מוחץ, אולם גרם להרעת היחסים בין אתונה לקורינתוס. אותה תקופה הודיעו האתונאים לפוטידאים, שעליהם לתת בני ערובה, לנתץ את חומותיהם, ולהפסיק לקבל שליחים קורינתים. תוקידידס, טוען שהסיבה לכך הייתה משום שפרדיקאס השני, מלך מוקדון שכעס על כך שהאתונאים תמכו באויביו הפוליטיים,[3] ניסה לארגן ברית נגדם וקיווה לצרף לברית את קורינתוס ופוטידאה. משה עמית סבור שחשש בלבד לא היה מצדיק פעולה כה תקיפה מצד אתונה, ומעריך שנודע לאתונאים על ברית סודית בין מוקדון, קורינתוס, ופוטידאה.[4] השלבים הבאים של המערכה מוכיחים כי השלושה אכן פעלו בתיאום ובשיתוף פעולה.
המערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 432 לפנה"ס, האתונאים חימשו שלושים ספינות ואלף הופליטים תחת פיקודו של ארכסטראטוס,[5] במטרה לשלוח אותם אל מוקדון. אולם אז הגיעו שליחים מפוטידאה והפצירו בפני אספת העם שלא ינקטו צעדים חריפים כל כך נגדם. האתונאים לא התחשבו בהם, והכוח שיועד להישלח למוקדון נשלח לפוטידאה. הפוטידאים, לאחר שקיבלו הבטחות לעזרה מספרטה, קורינתוס, מוקדון, וערים נוספות, פתחו במרד יחד עם ערים נוספות בכלקידיקה. כלקידיקים רבים בסיוע המוקדונים התאחדו יחד לפדרציה משלהם, שמרכזה היה באולינתוס.[6] הכוח האתונאי הגיע לשם לאחר שהמרד פתח, ומפקדיו סברו שלא ניתן להילחם בכל הכלקידיקים יחד. על כן פנו למטרה המקורית שלשמה נשלחו, פלשו למוקדון, והתחברו אל כוחות מוקדונים מורדים תחת פיקודו של דרדאס, בן דודו של פרדיקאס.[7]
הקורינתים נבהלו מהפעילות האתונאית באזור, ושלחו 1,600 הופליטים ו-400 קשתים וקלעים תחת פיקודו של אריסטאס אל פוטידאה.[8] האתונאים מיהרו וציידו 40 ספינות ו-2,000 הופליטים נוספים תחת פיקודו של קאליאס, ושלחו אותם אל כלקידיקי. הם התחברו עם הכוח של ארכסטראטוס שכבש את תרמי, וצר על פידנה. פרדיקאס מלך מוקדון, שידע שאתונה במצב קשה הציע לכרות הסכם שלום, בלית ברירה הסכימו האתונאים, כיוון שמצב העניינים בפוטידאה חייב אותם לחזור לכלקידיקי. אליהם הצטרפו 600 פרשים מוקדונים תחת פיקודם של פיליפוס אחיו של פרדיקאס, ושל פאוסניאס בן דודו של פרדיקאס. שניהם לפני כן היו בין המורדים בפרדיקאס,[9] ולכן האתונאים יכלו לסמוך על נאמנותם גם במקרה שפרדיקאס יעתיק את נאמנותו. הם כבשו את העיר ברויאה, אולם נכשלו בכיבוש העיר סטרפסה. לאחר סטרפסה הם צעדו עוד שלושה ימים כשבמקביל הספינות שטו בים. כעבור שלושה ימים הגיעו לגיגונוס הסמוכה לפוטידאה.
בינתיים, פרדיקאס שוב בגד באתונאים והגיע עם 200 פרשים מוקדונים לפוטידאה. הקורינתים, הפוטידאים, והמוקדונים, בחרו למפקד הראשי של כוחות בעלי הברית את אריסטאס.[10] הוא הקים את מחנהו במיצר בכיוון אולינתוס. תוכניתו הייתה כדלהלן, עיקר הכוח המורכב מכלקידיקים וקורינתים יעכב את הכוח האתונאי במיצר. בזמן שפרדיקאס ופרשיו המוקדונים יחנו באולינתוס וברגע המתאים יתקפו מהעורף את האתונאים. אולם האתונאים חזו מראש מהלך זה, והציבו את הפרשים המוקדונים שפעלו בשרותם מול אולינתוס, כדי למנוע עזרה משם. לאחר מכן המשיך הצבא האתונאי אל פוטידאה ונתקל בכוח הפוטידאי-קורינתי תחת פיקודו של אריסטוס. הקרב היה קשה, האגף שהיה נתון לפיקודו של אריסטוס נחל ניצחון ורדף מרחק רב אחרי האתונאים. אולם האגף השני ספג תבוסה מוחצת מהאתונאים ונמלט אל תוך פוטידאה. כאשר חזר אריסטוס ממרדף אחרי האתונאים הצליח אך בקושי להכניס את חייליו אל העיר.[11] הפרשים המוקדונים של פרדיקאס לא נטלו חלק בקרב, כיוון שהיססו להילחם בפרשים של האתונאים. כך שלמעשה שני הצדדים לא השתמשו בפרשים בהתנגשות זו. תוקידידס מספר שאחרי הקרב הקימו האתונאים מצבה במקום והחזירו לפוטידאים את מתיהם. מספר ההרוגים האתונאים בקרב זה עמד על 150 איש ביניהם קאליאס, המפקד. מהקורינתים ובעלי נהרגו קצת פחות מ-300 איש.
תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתונאים הטילו מצור על פוטידאה מכל כיוון אפשרי כמעט. הצטרפו אל המצור עוד 1,600 הופליטים תחת פיקודו של פורמיון.[12] פוטידאה הייתה נתונה כעת במצור קשה. אריסטוס עם חלק מחייליו הצליח להימלט מהעיר והמשיך לסייע למורדים באתונאים. אותה שנה החל פורמיון להשחית את הארץ.[13]
למעשה השלום בין אתונה לספרטה נמשך הלכה למעשה, משום שקורינתוס לחמה באתונה על דעת עצמה. אולם הקורינתים והפוטידאים התלוננו בספרטה על תוקפנותה של אתונה. מה שגרם לספרטנים להכריז שכל עיר שיש לה תלונות כנגד אתונה תבוא להגיד אותן.[14] מגארה, גם היא התלוננה על כך שאתונה סגרה בפניה את שווקיה. ואף אייגינה, הפעילה לחץ בסתר. בסופו של דבר פרצה המלחמה הפלופונסית שסחפה את כל יוון. במשך השנים הראשונות של המלחמה המשיכו האתונאים בעקשנות במצור, שבזבז להם קרוב ל-4,600 לוחמים שהיו חסרים מאוד, במיוחד בזמן מגפת הדבר הגדולה באתונה. המצור הסתיים לבסוף בחורף של שנת 430 לפנה"ס. הנצורים נאלצו להיכנע בגלל מחסור במזון. הם הורשו לעזוב את העיר עם מעט חפצים וסכום כסף קטן. הם התפזרו בכל חצי האי הכלקידיקי. קילורכים אתונאים נשלחו להתיישב בעיר השוממה. אם כי ניסיונה של אתונה להשיב לעצמה את השליטה בשאר ערי הכלקידיקי נכשל.[15]
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המסופר אצל פלוטרכוס,[16] וגם בדיאלוג, "המשתה" של אפלטון[17] המצביא האתונאי המפורסם אלקיביאדס, לחם בקרב, וניצל רק תודות לתושייתו של מורו סוקרטס.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוקידידס. תולדות מלחמת פילופוניס. תרגם מיוונית והוסיף הערות א"א הלוי. הקדים מבוא א' פוקס. ירושלים, מוסד ביאליק, תשי"ט (1959).
- משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, הוצאת מאגנס, תשס"ב (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משה עמית, "תולדות יוון הקלאסית", עמ' 137
- ^ עמית עמ' 356
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 56.
- ^ עמית עמ' 357
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 57.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 58. עמית, עמ' 57.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 59.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 60.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 61.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 62.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 63.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 64.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 65.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 66. עמית עמ' 358.
- ^ עמית עמ' 363.
- ^ פלוטרכוס, "חיי אלקיביאדס", 7
- ^ אפלטון, המשתה, 220e