קרונית תחזוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרונית תחזוקה מס' 742 של רכבת ישראל בתחנת הרכבת לוד
קרונית מנוף 981 של רכבת ישראל מתוצרת Geismar

קרונית תחזוקה היא כלי תחבורה מסילתי בעל הנעה עצמית, המשמש להסעת עובדים וציוד לצורכי תחזוקת המסילה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרונית מיועדת בראש ובראשונה להסעת עובדים לאורך רשת המסילות, ולשם כך היא כוללת תא נוסעים. באמצעות הקרונית ניתן לסייר לאורך המסילה ולבדוק את מצבה, לזהות פגיעה (טבעית או מכוונת) במסילה או בציוד האיתות ולנייד עובדים וציוד לצורכי תחזוקת המסילה למקומות שאליהם אין גישה נוחה בדרך אחרת. כאשר יש צורך בציוד עבודה שלא ניתן להסיע בתא הנוסעים, ניתן לחבר לקרונית עגלה נגררת להובלת הציוד, עם זאת לקרונית אין בדרך כלל מספיק כוח כדי לגרור קרון משא עמוס.

מעבר להסעת העובדים והציוד, קיימות קרוניות ייעודיות למשימות נוספות כמו קרונית הכוללת ציוד מדידה הנותן מידע מדויק על מצב המסילה וקרוניות הכוללות מנוף להנפת ציוד שמשקלו אינו מאפשר הרמה על ידי העובדים או לגובה גדול.

קרוניות בשימוש רכבת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשימוש רכבת ישראל נמצאות שבע קרוניות רגילות, שתי קרוניות מדידה ועשר קרוניות מנוף.

בין שנות ה-50 וה-80 רכשה רכבת ישראל מחברת Fairmont האמריקאית עשרות קרוניות מנועיות. הבודדות עדיין פעלו עד העשור השני של המאה ה-21.

הקרוניות האלה סופקו במספר דגמים, ללא התוספת האופציונלית של גוף, לכן יוצרו עבורן גופים שונים שאחד מהם הוא גוף ה"צפרירית" שיוצרו החל משנות ה-80 בתקופת כהונתו של מנכ"ל הרכבת צבי צפרירי. הקרוניות עם גוף "צפרירית" פעלו לרוב בלוד ובדרום, בצפון פעלו קרוניות עם גוף מרובע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרונית תחזוקה בוויקישיתוף