קרוקט (משחק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרוקט (Croquet) הוא משחק המשמש הן כספורט תחרותי, והן כבילוי, שעיקרו חבטה בכדור משחק קטן מפלסטיק או מעץ, באמצעות פטיש, דרך חישוקים המעוגנים בקרקע בצורת קשת, במגרש מדושא או במדשאה. המשחק פופולרי במיוחד בארצות דוברות אנגלית אך גם בצרפת. ייחודו של המשחק הוא שהוא בין סוגי הספורט היחידים בהם מתחרים גברים לצד נשים.

היסטוריה של הקרוקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה שמקור המשחק במשחק צרפתי מימי הביניים בשם "mail" (פטיש בצרפתית עתיקה). המשחק הובא לבריטניה במהלך המאה ה-14. כפי הנראה שהגרסה המודרנית של המשחק הומצאה באירלנד בשנות השלושים של המאה ה-19, בהשפעת הקריקט והגולף, ומשחק כדור ופטיש בשם "פאל מאל". המשחק הגיע לאנגליה בשנות החמישים של המאה ה-19 וצבר פופולריות בקרב המעמד העליון, ומשם הגיע למושבותיה של אנגליה.

הקרוקט נפוץ כיום בקנדה, ארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד וצרפת, ועל אף שמעולם לא הצליח למשוך את לב ההמונים, שמר במהלך השנים על קהל אוהדים ושחקנים מסור.

כללי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדואר מאנה, "משחק הקרוקט", 1873

כללי משחק הקרוקט משתנים ממגרש למגרש, וזאת בשל הצורך להתאים לעתים את המשחק למגרש שגודלו פחות מן הגודל הסטנדרטי. הכללים שיתוארו להלן הם הכללים הנהוגים במשחק "קרוקט ההתאחדות" (Association Croquet), והם הנהוגים במגרשים רבים, וכן במשחקים ברמה הבינלאומית.

משחק הקרוקט משוחק על מגרש דשא בצורת מלבן שגודלו 28 על 35 יארד (כ- 26 מ' על 32 מ') ובו מסודרות שורות של חישוקים, ובמרכזו יתד. החישוק עשוי משני מוטות מתכת, המחוברים ביניהם בקשת. גובהו מעל פני האדמה הוא 12 אינץ' (כ-30 סנטימטר). הרווח בין מוטות המתכת הוא לכל היותר 4 אינץ' (כ-10 סנטימטר) ולכל הפחות 3 ו-3/4 אינץ' (כ-9 וחצי סנטימטר). היתד היא יתד מתכת עגולה, בקוטר אחד וחצי אינץ' (3.81 סנטימטר), וגובהה מעל פני האדמה 18 אינץ' (כ-46 סנטימטר). רוחבו של הכדור הוא 3 ו-5/8 אינץ', קרוב מאוד למרחק בין המוטות המרכיבים את הקשת.

בדומה לטניס, המשחק משוחק ביחידים או בזוגות. אדם אחד (או זוג אחד) מקבל את הכדורים הכחולים והשחור, ויריבו מקבל את הכדורים האדומים והצהובים. בכל תור, ניתן לשחק רק בכדור אחד, על פי בחירת השחקן, ויש להמשיך ולשחק בו עד לסוף התור. בכל תור מקבל השחקן חבטה אחת. אם הצליח להעביר את הכדור דרך אחד החישוקים ("להריץ חישוק" - run a hoop), או פגע בכדור אחר (פגיעה בכדור אחר נקראת "רוקט") יזכה בחבטה נוספת. אם פגע בכדור אחר, עליו לאסוף את הכדור שלו, להצמידו לכדור האחר בו פגע, ולחבוט בהם כשהם צמודים. זו "חבטת הקרוקט" שנתנה למשחק את שמו. לאחר חבטת הקרוקט ניתנת לחובט חבטה נוספת, בה עליו לנסות להריץ חישוק או להשיג רוקט. ניתן להשיג רוקט לגבי כל אחד משלושת הכדורים שהשחקן אינו משחק בהם (הכדור הנוסף שלו, וכדורי היריב) רק פעם אחת, עד שהשחקן מריץ חישוק, ואז הכדורים "משתחררים" וניתן לפגוע בהם שוב. מטרת המשחק היא להעביר את שני הכדורים דרך מעגל של שנים עשר חישוקים, ובסופו של דבר לפגוע ביתד מרכזית, הישג המעניק 13 נקודות לכל כדור. על פי הכללים הרשמיים מסתיים המשחק כאשר יש הסכמה בין השחקנים מי ניצח, והשחקנים עוזבים את המגרש, ומשחק אחר מתחיל בו.

שחקנים טובים מצליחים להעביר את הכדור דרך מספר חישוקים בכל תור, והטובים ביותר מצליחים להשיג סיבוב שלם בתור אחד. מכיוון שכך, קיימת גרסה "מתקדמת" של המשחק, בה נענש שחקן אם לא הצליח "להריץ" סדרה מסוימת של חישוקים באותו התור.

קרוקט תחרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר הקרוקט באולימפיאדת פריז, 1900
תחרות ה"רוק", אולימפיאדת סנט לואיס, 1904

אולימפיאדת פריז, בשנת 1900, כללה שלוש תחרויות קרוקט - זוגות, יחידים עם כדור אחד, ויחידים עם שני כדורים. פרט לשחקן בלגי שנפסל בשלב מקדמי, היו כל המשתתפים צרפתים. בתחרויות השתתפו שבעה גברים ושלוש נשים. על פי התיעוד שנותר מן התחרות עולה כי ייתכן שלזוג הצרפתי שזכה בתחרות הזוגות לא היו מתחרים. הייתה זו האולימפיאדה היחידה שכללה תחרות קרוקט. באולימפיאדת סנט לואיס שנערכה בשנת 1904 לא הייתה תחרות קרוקט, אלא תחרות בענף ספורט דומה שנקרא "רוק" (Roque). ה"רוק" שונה מקרוקט בכך שמשחקים אותו על מגרש קטן יותר, וחולי באמצעות פטישים קטנים יותר בעלי ראש מצופה אבן. ארצות הברית הייתה היחידה שהשתתפה בטורניר ה"רוק". התחרות היחידה הייתה תחרות יחידים, שמספר משתתפיה לא תועד. בהיעדר מתחרים, זכו האמריקנים בשלושת המקומות הראשונים. ביתר האולימפיאדות לא נכלל טורניר קרוקט.

בעולם קיימים מספר מועדונים המשחקים קרוקט תחרותי, והידוע מביניהם הוא "All England Lawn Tennis and Croquet Club" (מועדון מדשאת הטניס והקרוקט הכל אנגלי), המארח גם את אליפות וימבלדון בטניס.

ישנם מספר סוגי קרוקט בהם משחקים, כאשר ההבדלים ביניהם הם בשיטת הניקוד, סדר התורים, ומיקום החישוקים במגרש. "קרוקט ההתאחדות" ו"גולף קרוקט" הן צורות קרוקט בעלות כללים רשמיים שזכו להכרה בינלאומית. סוגים נוספים של קרוקט הם "מונדו קרוקט", "אקסטרים קרוקט" ו"קרוקט אופניים".

מעבר למשחקים ברמת המועדון ישנן אליפויות עולם וטורנירים בינלאומיים בהן משתתפות מדינות בעלות תרבות קרוקט כאנגליה, ארצות הברית, ניו זילנד ואוסטרליה. בין מדינות אלו נערך מדי שלוש או ארבע שנים טורניר "מגן הקרוקט הבינלאומי של מקרוברטסון". הממלכה המאוחדת הינה הכוח המוביל בטורניר זה, וזכתה בו 13 פעמים מתוך 19 הפעמים בו התקיים.

אלוף העולם הנוכחי (2008) ב"קרוקט התאחדות" הוא כריס קלארק מהממלכה המאוחדת. אליפויות העולם מאורגנות על ידי WCF ‏ (World Croquet Federation - פדרציית הקרוקט העולמית), ומתקיימות אחת לשנתיים או שלוש. אליפות העולם הבאה תתקיים בשנת 2009 בפאלם ביץ' בפלורידה.

הקרוקט נחשב לספורט תחרותי מאוד. ייתכן שעובדה זו נובעת מכך שבניגוד לגולף, השחקנים מנסים לרוב להסיט את כדורי יריביהם לעמדות גרועות. עם זאת, משחק שלילי כשלעצמו אינו מהווה לרוב אסטרטגיה מנצחת ושחקן טוב יוכל להשתמש בכל ארבעת הכדורים על מנת לקדם את עמדתו, במקום להקשות על יריביו. הישג טוב בתחרויות בינלאומיות הוא צבירת 26 הנקודות האפשריות בשני תורים בלבד.

הקרוקט ייחודי בכך שבניגוד לסוגי ספורט רבים אחרים, גברים ונשים מתחרים זה בזה, ומדורגים יחדיו.

סוגים שונים של משחק הקרוקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולף קרוקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחק הגולף קרוקט כל שחקן מנסה בתורו להכות בכדור דרך אותו החישוק, והמנצח הוא זה שמצליח להכות בכדור ראשון דרך מרב החישוקים. המשחק הוא קל יותר ללמידה וקל יותר לשחק בו, אך אוהדי הקרוקט הרגיל טוענים שחסרון "חבטת הקרוקט" הופך אותו לפחות מתוחכם. בשל היותו קל ופשוט יותר ממשחק הקרוקט משחק "גולף קרוקט" זוכה לפופולריות ברחבי העולם, ובייחוד במצרים משם מגיע אלוף העולם הנוכחי, מוחמד נאסר.

קרוקט "6 שערונים" אמריקני[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה פופולרית בארצות הברית ובקנדה היא קרוקט "6 שערונים" (six-wicket), המאורגן על ידי גוף בשם "התאחדות הקרוקט של ארצות הברית". המשחק דומה ל"קרוקט התאחדות" בשינויים אחדים, כאשר שני העיקריים שבהם הם כי יש לשחק בכדורים על פי סדר מסוים (כחול, אדום, שחור, צהוב), ושחוסר היכולת לשחק בכדור (לאחר חבטת "רוקט") אינו מסתיים עם סוף התור, אלא נמשך מתור לתור, עד לאחר שהכדור "משתחרר" לאחר שעבר דרך חישוק. שינויים אלו מביאים להעדפה של האסטרטגיה והתכנון על פני יכולת החבטה המדויקת, ומביאים להצלחת שחקנים זהירים והגנתיים על פני שחקנים תוקפנים בעלי יכולת חבטה. המשחק נחשב למאתגר יותר מבחינה אינטלקטואלית, ושחקניו מציינים כי בניגוד לקרוקט "התאחדות" במשחק זה האסטרטגיה תביס תמיד את היכולת הפיזית, מה שמאפשר גם לשחקנים בעלי יכולת פיזית נמוכה, אך כושר חשיבה ותכנון להצטיין בו. הבדל נוסף הוא כי ה"חישוקים" (hoops) בגרסה הבריטית נקראים "שערונים" (wickets). למשחק קיימות גרסאות שונות כגון "קנטאקי קרוקט" המשוחק על מגרש חמר.

קרוקט החצר האחורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק קרוקט ביתי בקוטב הדרומי, צולם באפריל 2005

בארצות הברית ובקנדה הפך הקרוקט למשחק פופולרי , וכלי המשחק נמכרים באופן תדיר בחנויות לכלי בית וחנויות ספורט. כלים אלו כוללים 6 פטישים, 6 כדורים, 9 "שערונים" ושתי יתדות, הניתנים להצבה בחצר הבית לשם משחק של קרוקט ביתי. המשחק הנפוץ ביותר הוא "קרוקט רצח" (cut-throat) בו אין השחקנים מתחרים על נקודות אלא על מהירות, מי הראשון שיצליח להעביר את כל כדוריו דרך השערונים.

מונדו קרוקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונדו קרוקט הוא משחק הדומה לקרוקט רגיל, אך הוא משוחק במגרש גדול בהרבה בצורת הספרה 8, עם פטישים גדולים וכדורי באולינג. המשחק נוצר בשנת 1998 ומאז מתקיימת אליפות עולם מדי שנה בעיר פורטלנד במדינת אורגון, כאשר השחקנים לבושים כמו "הכובען המשוגע" מעליזה בארץ הפלאות.

אקסטרים קרוקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוקט "אקסטרים" משוחק על פי כללי "קרוקט החצר האחורית", אך הוא אינו משוחק בחצר האחורית כי אם בשטח, ביערות, בגבעות, בחול ובבוץ.

קרוקט אופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק הגיע כנראה מאוסטרליה בתחילת המאה ה-20. המשחק קיבל צורה רשמית ב-1997 כאשר מייק פוג'מן מאנגליה וולפגנג ונדלינגר מאוסטריה המציאו מחדש את הספורט באוסטריה וקראו לו "Fahrradkrocket". בגרסה זו של המשחק השחקנים נוסעים באופניים, ואסור להם לגעת ברצפה באף חלק של גופם במהלך המשחק, וקיימת הגבלת זמן של 10 שניות לכל חבטה. מאפיינים אלו מביאים למשחק מהיר ותחרותי, המסתיים כאשר אחד השחקנים מצליח לפגוע ביתד שבסיום המסלול עם שני הכדורים שלו.

ואקו קרוקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

זו גרסה של "קרוקט החצר האחורית", המותאמת למשרדים ולמקומות סגורים. במקום שערונים ממתכת משתמשים בצינורות PVC.

הקרוקט באמנות ובספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק הקרוקט ב"עליזה בארץ הפלאות", צייר ג'ון טניאל

משחק הקרוקט היווה השראה ליצירות רבות בתחום האמנות הפלסטית ובספרות. בין היתר היווה המשחק נושא לציוריהם של וינסלו הומר, אדואר מאנה, לואיז אבמה, פייר בונאר ונורמן רוקוול.

ספרו של ה.ג. וולס "שחקן הקרוקט" השתמש במשחק כמטאפורה לדרך בה האדם מתמודד עם שאלת קיומו.

התיאור הידוע והאהוב ביותר של הקרוקט בספרות העולם הוא תיאור משחק הקרוקט בעליזה בארץ הפלאות, יצירתו של לואיס קרול. השחקנים במשחק זה משתמשים בקיפודים ככדורים ובציפורי פלמינגו כפטישים. הקלפים משמשים כ"שערונים". המשחק מתואר כמשחק של החברה הגבוהה, ובו משתתפות הדוכסית והמלכה, הממשיכה להורות במהלך המשחק על עריפת ראשי המשתתפים במשחק.

גיבורה ספרותית אהובה אחרת בספרות הילדים המשחקת בקרוקט היא בילבי בת גרב גיבורת ספרה של אסטריד לינדגרן.

צד אפל יותר למשחק הקרוקט חשף סטיבן קינג בספרו "הניצוץ", בו משתמש הגיבור שיצא מדעתו ג'ק טורנס בפטיש קרוקט על מנת לפגוע בקורבנותיו. עם זאת, בגרסה הקולנועית שבוימה על ידי סטנלי קובריק, הוחלף פטיש הקרוקט בגרזן.

אירוע דומה מתואר בשיר "The Music Box" מתוך האלבום "Nursery Cryme" של להקת ג'נסיס, המתאר ילדה שרצחה את חברה באמצעות פטיש קרוקט. ציור הילדה המניפה את פטיש הקרוקט מופיע על עטיפת האלבום.

ברומן המדע הבדיוני הקומי מלבד הכלב, מאת קוני ויליס, מתואר הקרוקט כמשחק ויקטוריאני טיפוסי. נד הנרי, שהוצנח ללא הכנה אל המאה ה-19, מצפה למשחק תרבותי ורגוע ומגלה כי נערה ויקטוריאנית מחונכת לכאורה אך תחרותית ומפונקת, משחקת קרוקט באלימות ותוך רמייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


משחקי כדור בספורט

בדמינטוןביליארדבנדיגולףהוקי גלגיליות (קואד)הוקי קרחהוקי רולרהוקי שדהטלאצ'טליטניס שולחןטניסכדור בסיסכדורגל חופיםכדורגלכדורידכדורמיםכדורסלכדורעף חופיםכדורעףכדורשתכדורת (באולינג)כדורת דשאלקרוסמטקותנטבולסופטבולסקוושפוטבול אוסטרליפוטבולפולופוצ'יווליפטאנקקורפבולקטרגלקמאריקרוקטקריקטרוגבי