קרטר הריסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרטר הריסון, צילום: מת'יו בריידי

קרטר הנרי הריסון, סיניור (.Carter Henry Harrison, Sr; ‏ 15 בפברואר 1825 - 28 באוקטובר 1893) היה פוליטיקאי אמריקאי. כיהן בשתי קדנציות כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית בין השנים 1875 - 1879 ולאחר מכן כיהן ארבע כהונות רצופות כראש העיר שיקגו בין השנים 1879 - 1887. בשנת 1893 נבחר לכהונה חמישית, במסגרתה ניצח על התערוכה העולמית של שיקגו (1893). קרטר נרצח יומיים לפני נעילת התערוכה, וטקס הנעילה שלה הפך לטקס אשכבה ואבל לזכרו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריסון נולד ליד לקסינגטון, קנטקי, הוא היה בן משפחתו של הנשיא ויליאם הנרי הריסון. בשנת 1845 סיים לימודים לתואר ראשון בקולג' של אוניברסיטת ייל ולאחר מכן נסע למסע ארוך באירופה, בין השנים 1851 - 1853. לאחר שחזר לארצות הברית השלים תואר במשפטים בקולג' טרנסילווניה בלקסינגטון והתקבל ללשכת עורכי הדין ב-1855.

באותה שנה עבר הריסון לשיקגו משום שזיהה בה פוטנציאל גדול לפיתוח. בשנת 1875 נבחר לבית הנבחרים כנציג הדמוקרטי של מחוז קוק (אילינוי) וכיהן עד 1879. בשנה זו נבחר לראשונה לראשות העיר שיקגו, תפקיד אותו מילא עד 1887.

בשנת 1890 נסע עם בתו למסע ארוך בטבע במסגרתו ביקרו בפארק הלאומי ילוסטון ובאלסקה. את חוויותיהם תיעד הריסון במכתבים שפורסמו בעיתון שיקגו טריביון ופורסמו ב-1891 בספר A Summer's Outing and The Old Man's Story ("טיול קיצי וסיפורו של האיש הזקן")‏[1].

התערוכה העולמית וההתנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 באפריל 1893 נבחר שוב, בפעם החמישית לראשות העיר שיקגו, שנבחרה כבר קודם לכן לאירוח התערוכה העולמית. עקב הצלחת התערוכה נישא הריסון על גלי תהילה ואהדה בעירו ומחוצה לה. בערב ה-28 באוקטובר, יומיים לפני נעילת התערוכה, הגיע לביתו של הריסון צעיר בן 25 בשם יוג'ין ג'וזף פרנדרגסט, מעריץ לשעבר של הריסון שביקש להתקבל כיועץ משפטי לעירייה ונדחה. הוא ירה בהריסון מטווח קרוב והרגו.

במקום הטקס המפואר שתוכנן לנעילת התערוכה, נערך טקס אשכבה לראש העיר האריסון. בשעה 16:45, עם השקיעה, ירתה ספינת הקרב "מישיגן" 21 מטחי ירי תותחים, כאשר נדם קול המטח האחרון צנחו 1,000 הדגלים אל הקרקע ו-200,000 מבקרים שרו את ההימנון בבכי עצור‏[2].

במשפטו יוצג הרוצח על ידי הפרקליט קלרנס דרו, שטען לאי שפיות, בניסיון להציל את פנדרגסט מעונש המוות, אולם המושבעים שהיו כולם אזרחי שיקגו שהתאבלו על ראש עירם האהוד החליטו פה אחד על עונש מוות שבוצע ב-13 ביולי 1894. דרו קרא לאיש עליו הגן "רפה שכל מטורף ואומלל"‏[3].

בנו, קרטר הריסון ג'וניור (1860 - 1953), כיהן אף הוא כראש העיר שיקגו במשך חמש כהונות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריק לארסון, השטן בעיר הלבנה: רצח, קסם וטירוף ביריד ששינה את אמריקה, תרגם אור אלכסנדרוביץ', הוצאת בבל, תל אביב 2008 [1]
  • Harrison, Carter Henry Jr. Stormy Years: The Autobiography of Carter H. Harrison, Five Times Mayor of Chicago. Indianapolis: Bobbs-Merrill Co., 1935
  • Johnson, Claudius Osborne. Carter Henry Harrison I, Political Leader. Chicago: University of Chicago Press, 1928

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Harrison, Carter H. (1891). A Summer's Outing and An Old Man's Story. Chicago: Dibble Publishing.
  2. ^ אריק לארסון, השטן בעיר הלבנה, הוצאת בבל, 2008, עמוד 387
  3. ^ אריק לארסון, השטן בעיר הלבנה, הוצאת בבל, 2008, עמוד 444